כיצד נעבור את המשבר? בכירים בהיי-טק משיבים

"ישראל היא מדינה שבה ההשקעות במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג הן הרבות ביותר – מעל 5.5%, אבל רק 10% מהן מגיעות מהממשלה. רוב הכסף הוא הון פרטי ואנחנו נמצאים בתחתית הרשימה ב-OECD בהשקעה ממשלתית במו"פ אזרחי. זוהי נקודת סיכון להיי-טק הישראלי, שמצטרפת למשבר העולמי", כך הזהיר הבוקר (ד') דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.

בין דיבר בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. מדבריו, ומדבריהם של משתתפים אחרים בכנס, בכירים בהיי-טק הישראלי, עולות דאגה ממצבו של הענף, אבל גם נקודות אופטימיות. כך, יו"ר המכון, שלמה דוברת, שהוא גם מייסד ושותף ב-ויולה, מקרנות ההון-סיכון הגדולות בישראל, אמר כי "המהפכה המשפטית מהווה סיכון קיומי לתעשיית ההיי-טק ולחברה במדינה. יש תחושה של מתקפה על ה-DNA של מדינת ישראל", וחזה ש-"הירידה בהשקעות בהיי-טק הישראלי עלולות להגיע ל-90%, מה שאומר פיטורים של 90 אלף עובדים ונסיגה עשור לאחור".

לדברי היזם הוותיק, "גם הרבה מעבר למהפכה, ישראל נמצאת בסכנה אמיתית, מכיוון שקטר הצמיחה שלה בסיכון גבוה. המשבר יביא מיתון ויש אי ודאות. הנחת העבודה היא שהמשבר לא יהיה דומה לזה של 2008 אלא ארוך ודומה לזה של 2000. יש צניחה מאוד מהירה ומשמעותית בכמות הכסף שמגיע לחברות הייטק בעולם".

שלמה דוברת, יו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. צילום: תמוז רחמן

דוברת הוסיף כי "זו לא התראה אסטרטגית מה יקרה אם. כבר כיום, גופים רבים עצרו לחלוטין את ההשקעות בישראל. זה קרה, זה קורה. אני הכי מודאג מהירידה בקצב ההשקעות: נכון שהן ירדו בעולם ב-40%-50%, אבל בישראל אנחנו כבר רואים ירידה של 80% ואני צופה שהיא תגיע ל-90%. הסיבה היחידה להבדלים הדרמטיים הללו היא המשבר הפוליטי".

"לאורך השנים, היזמים הישראלים ידעו להתאים את עצמם. אני מאמין גדול ביזמים וביכולות בישראל. שינוי ה-AI, שהוא השיבוש הטכנולוגי הכי גדול שידענו אי פעם, מחייב אותנו להמציא את עצמנו מחדש, ותעשיית ההיי-טק הישראלית עדיין לא הפנימה את השינוי הגדול. ישראל עדיין משקיעה המון בסייבר ולא משקיעה מספיק בפוד-טק", ציין.

"רגע מכונן להיי-טק הישראלי"

בין דיבר על "רגע מכונן, סוג של סערה, שמלכדת בתוכה ארבע סערות שונות: הסערה הגלובלית, שמביאה ירידה בהשקעות, ועליות באינפלציה ובריבית, המשבר הפוליטי בישראל ושתי סערות שאני רוצה להרחיב עליהן. האחת היא שהמצב של ההיי-טק הישראלי השתנה. לפני 10-15 שנים, חדשנות טכנולוגית קרתה בעיקרה בארצות הברית ובישראל. בעשור האחרון קרה משהו דרמטי – כל הכלכלות המפותחות הבינו שחדשנות טכנולוגית היא המפתח לכלכלת העתיד, כולן באו ולמדו את הנס הישראלי, העתיקו ושכללו, וכיום יש לנו תחרות. כולם מתחרים על הון. הון-סיכון עובר מהר מאוד בין האבים טכנולוגיים שונים, ומדינות וחברות מתחרות על יזמים, על ידע מחקרי ואקדמי ועל איפה הוא יתמסחר".

"הסערה הרביעית היא שינוי מבני בהיי-טק. ב-2050 הולכים להיות על פני כדור הארץ כ-10 מיליארד בני אדם, בהם מעל שני מיליארד מעל גיל 65 ויותר מחצי מיליארד מעל גיל 80. עולות השאלות: איך הולכים לתת שירותי בריאות לאנשים האלה בצורה קוסט-אפקטיבית? כיצד הולכים להזין את האנשים? איך ננוע ממקום למקום? כיצד נוריד פליטה של גזי חממה? הביקושים ופריצות דרך הטכנולוגיות שהאנושות צריכה הם במקומות האלה".

מנכ"ל רשות החדשנות ביקש לסיים בנימה אופטימית: "אני מסתובב בכל הארץ ורואה שהפיתוחים הטכנולוגיים בעולמות הבריאות, האנרגיה, החקלאות והמזון לא קורים ולא יקרו בהכרח בתל אביב, ולא בהכרח יפותחו על ידי גברים יהודים חילונים, אלא בפריפריה, עם נוכחות גבוהה של נשים וערבים. זו הזדמנות אדירה לגוון את ההיי-טק. זהו רגע מכונן שאם נפעל בו נכון, ואפשר לעשות זאת, נוכל לפתח דברים מדהימים".

עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא ישראל. צילום: מירי דוידוביץ'

"מה שאנחנו, הישראלים, יודעים הוא לנהל משברים"

עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא ישראל, אמרה בכנס כי "אם יש משהו שאנחנו, בישראל, טובים בו הוא במשברים, ואנחנו מצויים במשבר גדול, עולמי ומקומי. כדאי לזכור שאנחנו יודעים למנהל משברים מכל סוג, וזה נוסך בי אופטימיות רבה שנמצא את הדרך גם מחוץ למשבר הזה, בכלל הממדים שלו".

כך, ציינה, "מאוד חשוב שנבין את המדדים בארצות הברית, כי תעשיית הטק הישראלית היא דה פקטו תעשייה אמריקנית, ועלינו להבין היכן מצויות ההזדמנויות ואיפה האיומים. באמצע 2022 היינו עם אינפלציה של 9% בארצות הברית וזה היה נראה מבעית, אבל היא ירדה לקצת מתחת ל-5%. הדבר המשמעותי שצריך שוב להבין הוא שהצריכה של האמריקנים לא יורדת. זה נובע מזה שמשקי הבית בארצות הברית נוגסים משמעותית בחסכונות שלהם, אבל בשורה התחתונה, המיתון כרגע לא משתולל ואנחנו צריכים לזכור את זה".

סופר-תאני התייחסה לעולם ה-AI ושאלה: "האם אנחנו ערוכים לגל הזה? זה גל שקורה עכשיו, הוא לא הגל של עוד 10 שנים. יש כאן אתגר מאוד גדול. יש להיי-טק הישראלי, בפעם הראשונה, הזדמנות לשחק במגרש של הבינה המלאכותית, בשתי הרגליים שלו – גם ברגל שקשורה לטכנולוגיות הליבה, אבל גם בזו שקשורה לצד האפליקטיבי. בסוף, התקווה שלי היא שנראה הרבה סטארט-אפים ישראליים שעוסקים בצד האפליקטיבי של ה-AI ושיגדלו כאן את המובילים הבאים של התחום".