"התקציב של רשות החדשנות לא מסוגל לטפל בבעיות שהוא אמור לפתור"

לא נחדש פה דבר אם נאמר שישראל נחשבת לאחד ממרכזי החדשנות החשובים והמובילים בעולם, ובתחום ההיי-טק רבים רואים בנו מרכז שני רק לעמק הסיליקון. אנחנו מדינה קטנטונת, שנתנה לעולם 12 זוכי פרסי נובל. ממשלות ישראל לדורותיהן התגאו ומתגאות במעמדנו המדעי-טכנולוגי ובהישגינו בתחום. אך כל מי שבוחן את העשייה של הממשלה בתחום, נוצר בו הרושם שאין בה התייחסות רצינית לנושא, והדבר בא לידי ביטוי בסכומים שהמדינה מקצה לרשות החדשנות – הזרוע הממשלתית העיקרית לקידום ההיי-טק בישראל.

כדי לבחון את צורכי המימון של ההיי-טק בישראל קיימנו שיחה עם ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, שבפתח דבריו מספר לנו מה היקף התקציב של הרשות בשנים 2023 ו-2024. לדבריו, "על פי ספר התקציב, כלומר מה שהוחלט, התקציב שלנון בשנת 2023 יסתכם ב-1.5 מיליארד שקלים ובשנת 2024 יעמוד על 1.4 מיליארד שקלים".

האם אני שומע נכון? בשנת 2023, למרות שתקציב המדינה גדל באופן כללי ויש אינפלציה של כ-5%, התקציב לשנת 2023 נותר ללא שינוי לעומת שנת 2022, ולגבי שנת 2024 הוא עוד פוחת ב-0.1 מיליארד שקלים, ירידה של כמעט 7.0%?

"לצערי אתה שומע טוב. זה התקציב שהוקצה לנו. הקיצוץ בשנת 2024 הוא במסגרת הקיצוץ בכל משרדי הממשלה כדי להיענות להקצאות הקואליציוניות שלא תוקצבו ובמטרה למנוע את פריצת מסגרת התקציב.

"אנחנו התרענו שהתקציב כפי שהוא אינו עונה על הצרכים שלנו הן בפני השר אופיר אקוניס, שהוא השר האחראי על הרשות, והן בפני בצלאל סמוטריץ', שר האוצר. נתנו לנו להבין שלא מדובר בסוף פסוק ושנקבל חלק מעודפי התקציב.

"הסברנו שבתקציב של רשות החדשנות יש שחיקה מתמדת. לפני כ-20 שנה התקציב הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל. בחישוב ריאלי, אותם 1.5 מיליארד שקלים שאנו מקבלים בשנת 2023 שווים לכ-30% מהתקציב של המדען הראשי אז".

יש לכם הצעה אופרטיבית לתקן את המצב? לפני כמה שנים העלתה אורנה ברי, אז המדענית הראשית, הצעה להצמיד את תקציב המדען הראשי לתקציב המדינה או לתל"ג.

"אני תומך בהצעה כזו בכל לב. אך אם רוצים לבצע שינוים בתקציב רשות החדשנות אני מציע לבחון מחדש את מצבנו. אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, שנובע מהמשבר הכלכלי העולמי ומאי אלו התפתחויות בישראל, שיוצרות אי יציבות שלטונית וכפועל יוצא גם אי יציבות כלכלית. כשבוחנים מחדש את המצב ובונים מסגרת תקציבית מתאימה, שתעודד צמיחה ובדרך זו תוציא אותנו מהמשבר הכלכלי, צריך לקחת בחשבון שבכל תוכנית כלכלית שתתבסס על צמיחה, הטכנולוגיה וההיי-טק הם מרכיבים מרכזיים, מחוללי הצמיחה העיקריים של המשק, שהיוו כ-40% מהייצוא בשנת 2022. לפיכך, גורמים אלו חייבים להילקח בחשבון כשמכינים תקציב מדינה. ובכל בחינה כזו יש למצוא דרכים כדי להגדיל את ההון שמגיע להיי-טק המקומי, בין השאר עלי ידי עידוד משקיעים מקומיים להשקיע בענף עתיר המדע בישראל".

מדבריך אני מבין שאתה סבור שהתקציב לא מספיק לצורכי ההיי-טק?

"כדי לבחון אם התקציב מספיק או לא, יש לשאול אם הוא מסוגל לטפל בבעיות שהוא אמור לפתור, והתשובה היא לא".

מהו להערכתך התקציב שיענה על הצרכים?

"קשה לענות לשאלה זו. יש רצוי ויש מצוי, ואני מבין שיש אילוצים רבים בתקציב המדינה. אם מדברים על הרצוי ומשווים ריאלית את תקציב הרשות למה שהיה בשנת 2001, התקציב היה צריך להסתכם בכ-5.2 מיליארד שקלים, אולם המציאות הכלכלית העולמית והמקומית השתנתה, ואני סבור שהרשות תוכל לעמוד ביעדיה עם תקציב שנתי של כ-2.5 מיליארד שקלים. עם סכום כזה נוכל לתמוך בחברות הזנק, קרי חממות טכנולוגיות, לקדם את השילוב בין האקדמיה והתעשיות עתירות המדע, כלומר להפוך מחקרים יישומיים למוצרים, לקדם שילוב של טכנולוגיה מתקדמת בתעשיות מסורתיות ולהוזיל עלויות ייצור, וזה בתנאי שהתוצאה תהיה מוצרים בעלי כושר תחרות בשוקי העולם, ובעיניי חשוב ביותר לקדם תשתיות שיוכלו לאפשר פיתוחים וייצור עתידי. אני עצמי אחשוב שהצלחתי בתפקידי אם בעוד חמש או עשר שנים התשתיות שהקמנו יאפשרו להקים חברות שמפתחות טכנולוגיות, שעכשיו נחשבות לעתידניות אך בעוד חמש או עשר שנים ייחשבו כמיינסטרים. למשל, היום מחשבי קוואנטום הם עדיין עתידנות, אבל בעוד כמה שנים מחשב כזה יהיה מוצר נפוץ".

כפי שאתה אומר, התקציב מוגבל. במה תרצו להשקיע בשנתיים הבאות?

"אתה צודק. אין הרבה כסף, ואת מה שיש צריך להוציא בחוכמה.

"ההיי-טק הוא מאוד דינמי, כך שמה שהיה פופולרי לפני שנה-שנתיים כבר לא יהיה כזה. פינטק וסייבר מאוד פופולריים, ודווקא בגלל זה הממשלה לא צריכה להשקיע בהם. כ-67% מההשקעות שהגיעו להיי-טק המקומי בשנת 2021 הגיעו לחברות סייבר ופינטק, והדבר לא שונה בשנת 2022.

"המדינה צריכה לתמוך בחברות שמפתחות מוצרים עם פוטנציאל עתידי רב, אך שבשלב זה לא מושכים משקיעים, חברות עם תהליך פיתוח ארוך וממד סיכון גבוה יחסית. המדינה צריכה לתמוך כספית בטכנולוגיות עתידניות כדי שבשנים הבאות נמשיך להוביל את העולם בטכנולוגיות מסוימות.

המדינה צריכה להשקיע בתוכנה לארגוני אנטרפרייז, בתחום הביו-קונוורג'נס, שמשלב טכנולוגיה עם תוכנה והנדסה, בטכנולוגיות אקלים, במכשור רפואי, בטכנולוגיות קוואנטום, בבינה מלאכותית ועוד.

"במסגרת הכנת תשתיות עתידיות, אני גם חושב שצריך להקצות משאבים לפיתוח ההון האנושי, במיוחד בפריפריה הדמוגרפית, עם דגש על ערבים ודרוזים וחרדים – נשים וגברים כאחד".