לאחר שהוכנסה לרשימה השחורה – ל-NSO יש בעלים חדשים-ישנים

ל-NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית השנויה במחלוקת, יש בעלים חדשים, שהם בעצם ישנים. הבעלות נחשפה על ידי הוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע.

חברת הסייבר הישראלית הוכנסה לרשימה השחורה של הממשל האמריקני משום שעל פי וושינגטון, היא מוכרת כלי פריצה בסייבר למשטרים אוטוריטריים. הבעלות החדשה באה לאחר שחלק מהגופים שהשקיעו בה כספים כלווים וכנושים אילצו את החברה לשנות את השליטה בה, כחלק מתוכנית עסקית להמשך פעילותה.

הנושים, ביניהם קרדיט סוויס וסנאטור אינווסטמנט גרופ, החלו מוקדם יותר השנה במהלכים להשתלטות על החברה האם של NSO – נורת'פול, ששוכנת בלוקסמבורג; כך לפי גורמים המקורבים למהלכים הללו. ההשתלטות שלהם הביאה לסילוק הבעלים הקודמים של NSO, לרבות קרן הון-סיכון פרטית שהוקמה על ידי נובלפינה קפיטל. זו רכשה את החברה ב-2019, בעסקה המוערכת במיליארד דולר. הבעלים החדשים עבדו על המהלכים הללו יחד עם עומרי לביא, מייסד-שותף של NSO. חברת אחזקות מלוקסמבורג, שנמצאת בשליטת לביא, בשם Dufresne Holdings, רשומה כבעלת המניות היחידה של החברה האם של NSO – על פי מסמכי החברה, כפי שנחשפו בוול סטריט ג'ורנל.

חברת הסייבר ההתקפי הישראלית נמצאת במצוקה כלכלית מאז 2021, לאחר שממשל ביידן הכניס אותה לרשימה השחורה, בעקבות טענות ופרסומים שלפיהם נעשה "שימוש לא הולם" בפגסוס, רוגלת המעקב שהיא פיתחה.

הנושים מעוניינים להמשיך את פעילות החברה – ולא לסגור אותה

נושי החברה מאמינים שיש לה קניין רוחני יקר ערך, שמצדיק את המשך פעולתה – במקום להיסגר. זאת, למרות מצבה הכספי הבעייתי. הם הסכימו לא לפעול נגדה בשל אי תשלום החובות שלה אליהם, שהחלו להצטבר מאז שהיא הוכנסה לאותה רשימה שחורה. גורמים המקורבים לחברה אמרו לאתר הכלכלי שהחברה בבעלות לביא מעורבת בניהול שוטף של NSO, והיא אף פיטרה כמה דירקטורים ונושאי משרה.

מ-NSO נמסר בתגובה כי "החברה מנוהלת ישירות על ידי ירון שוחט, המנכ"ל שלה. הלווים נמצאים כעת בתהליך של ארגון מחדש של בעלי המניות".

האתגר של הבעלים החדשים

גורמים הבקיאים בהתנהלות העסקית של NSO אמרו כי הבעלים החדשים של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית עומדים בפני אתגר: לסייע בשיקום העסק והתדמית שלה, לאחר שנים של ביקורת מצד מגני פרטיות, שטוענים שהיא וחברות דומות לה מוכרות כלים שמאפשרים לממשלות וללקוחות אחרים להתמקד ולפרוץ לטלפונים סלולריים ששייכים לפוליטיקאים, פעילי זכויות אדם ועיתונאים.

בשנה שעברה דווח כי NSO ניהלה דיונים לרכישתה עם כמה גורמים וגופים בעולם הביטחון. בעבר הוערך השווי של NSO במיליארד דולר, אולם ההסתבכויות שלה שפורסמו, לצד הכנסתה לרשימה השחורה של ממשל ביידן, הביאו לירידה בשוויה.

לצד כל אלה, NSO נתבעה על ידי מטא. בתביעה טוענת מטא שבאפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשי ווטסאפ הותקפו באמצעות פגסוס, בהם יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים. ואולם, הרוגלה נמצאת הלכה למעשה בשימוש ממשלות ומדינות (שאינן מזוהות באופן פורמלי).

NSO טוענת להגנתה מזה זמן רב כי פגסוס עוזרת לרשויות אכיפת החוק ולסוכנויות הביון להילחם בפשע ולהגן על הביטחון הלאומי. אלא שהיא הותקנה, ככל הנראה, גם על המכשירים של גורמי ממשל בכירים במדינות שונות.

שמה של החברה צוין, ובהבלטה, גם בסדרת תחקירים שערך העיתון כלכליסט, ובה נטען שהמשטרה משתמשת בפגסוס (ליתר דיוק, בגרסה משונמכת של התוכנה – סייפן) והפעילה רוגלות להאזנת סתר ללא צווים שיפוטיים. בחודש שעבר הוקמה ועדת משנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על מנת לחקור את פעילות צוות מררי, שבחן את טענות התחקירים בכלכליסט.

באוגוסט האחרון פורסם דו"ח ועדת הבדיקה לפרשה, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי. הוועדה מצאה ליקויים בעבודת המשטרה בכל הנוגע להפעלת מערכות טכנולוגיות לביצוע האזנות סתר. צוות הבדיקה מונה על ידי ממשלת בנט בינואר 2022, לאור טענות שעלו בכלכליסט ובאמצעי תקשורת נוספים, שלפיהן משטרת ישראל מבצעת מעקב טכנולוגי אחרי אנשים באמצעות הרוגלה על מנת לקבל מידע מודיעיני – גם ללא קשר לחקירה מתנהלת או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות, ומבלי שהתקבל צו שיפוטי שמתיר זאת. עוד נטען בפרסומים שבעת ביצוע האזנת הסתר, המשטרה קיבלה מידע שחורג מהמותר על פי חוק האזנות סתר. על פי בדיקת צוות מררי, לגבי מרבית האנשים – הפרסום לא היה נכון. יצוין בנוסף שכחודש לאחר הפרסומים, NSO הגישה תביעה נגד כלכליסט.