"כשהארגונים ינהלו את הנתונים כנכס – מהפכת הדאטה תגיע אליהם"

"אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת ה-GPT. דוגמה לעוצמתה היא השיר החדש שעופרה חזה וזוהר ארגוב, שאינם עמנו, 'הקליטו'. היוצרים של השיר נעזרו בבינה מלאכותית כדי 'להפגיש' בין שני הזמרים, שמעולם לא נפגשו באולפן, וליצור דואט שלא התקיים במציאות. זוהי רק דוגמה להתפתחויות הרבות שאנחנו רואים יומיום וחווים אותן. אלא שארגונים רבים, ובהם משרדי ממשלה – עדיין לא שם. לא רק בתחום ה-AI, כי אם אף בדברים בסיסיים יותר, שקשורים בניצול אפקטיבי של נתונים", כך אמרה פזית כץ-עוז, סמנכ"לית פרויקטים וייעוץ במטריקס-DnA.

כץ-עוז השתתפה במפגש של eGOV – פורום המנמ"רים של משרדי הממשלה, מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך אתמול (א') במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות יותר מ-100 אנשי מחשוב ממשלתי. פתח אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

מהי אסטרטגיית דאטה?

לדברי כץ-עוז, "כל ארגון וארגון נדרש לבנות לעצמו אסטרטגיית דאטה. זאת, כי הנתונים מהווים נושא חשוב בכל ארגון בעת שהוא עובר לעננים הציבורים. הנתונים הם הראשונים לעלות לענן. לכן, עליהם לראות איך הם מקבלים ערך אמיתי מהענן, ובתוכו – מהנתונים שהועלו אליו".

היא אמרה כי "קיים פער, שנדרש לגשר עליו, בין הטכנולוגיות, שמתקדמות ומשתנות באופן אקספוננציאלי, לבין הארגונים, שהם פחות מתקדמים. הדרך לגישור על הפער הזה היא בניית אסטרטגיה של נתונים: איך על הארגון לעשות זאת נכון – לנצל את הנתונים באופן המירבי והמיטבי, ולהביא לשימוש אפקטיבי ונכון בנתונים, כך שהם ישיאו ערך עסקי? את התוכנית הזאת, שמטפלת באופן מעמיק בנתונים, יש להתאים לענן, שהוא בעצמו מהווה זרז למימוש האסטרטגיה".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

"אסטרטגיית הנתונים", הסבירה, "כוללת כמה שלבים וצירי התקדמות, כך שהם ומימוש הטכנולוגיות שלהם יתמכו בממד העסקי ובתרבות הארגונית, והנתונים יהוו מעין 'עמוד שדרה' ארגוני. יש לבנות אסטרטגיית נתונים שתהיה משפיעה באופן אמיתי".

"אסטרטגיית דאטה – הרבה יותר מאשר BI וניתוח"

לדברי כץ-עוז, "אסטרטגיית דאטה היא הרבה יותר מאשר BI וניתוח. היא מאפשרת לארגון 'לקפוץ כיתה' בתחום". היא ציינה כי "לנתונים האצורים במערכות ה-IT של משרדי הממשלה יש פוטנציאל ערך גבוה – ויש לנצל אותו. יישום של אסטרטגיית דאטה עשוי לסייע לגיבוש מדיניות המשרד הממשלתי, לשיפור השירות לאזרחים, למצוינות תפעולית, ליכולות מדידה ובקרה, לתכנון, למחקר ולתמיכה באקו-סיסטם".

תובנה נוספת היא שיש לבצע את היכולת תוך שיש יכולת למדוד אותו ולזהות את הערכים שיניב כל מהלך. "כך, למשל, עשויה להתקבל תועלת של גידול בהכנסות, או הוספת תהליכים ממוכנים, או קיצור משך הזמן ליצירת ניתוח חדש, גידול בהיקף המפגשים שבהם הנתונים הם 'שותפים' – ועוד", אמרה.

כץ-עוז ציינה כי "לתרבות הארגונית ולתהליכי העבודה יש חשיבות קריטית בתהליכים האלה. אם 'בשטח' לא יידעו להשתמש בנתונים באופן מושכל – לא תהיה אוריינות נתונים".

"חשוב שהגופים העסקיים וה-IT יעבדו יחד לבניית האסטרטגיה עבור הנתונים", סיכמה. "הענן אמנם מייצר הזדמנויות רבות, אבל אנשים פוחדים ממנו. נדרשת הסתכלות רחבה על התחום, לצד הובלה עם גישה פרקטית, תוך חיבוריות מלאה לארגון. יש לעשות שימושים נוספים בדאטה: כאשר הארגון הוא מוכוון נתונים וכאשר הנתונים מנוהלים כנכס – או אז תגיע מהפכת הדאטה לארגון".