החלטתם לצאת לפרויקט Low Code? הנה כמה דברים שחשוב שתדעו

"ה-Low Code נחשב לבאזזז חדש, אבל הוא כאן כבר שנים רבות. יש בחמש השנים האחרונות עליית מדרגה משמעותית ביכולות שלו, וקיימים ארגונים שיש להם יותר מפתרון Low Code אחד ויותר מצוות אחד בתחום. כל זה הופך את הבחירה בפתרונות Low Code, שהיא ממילא קשה, ליותר מסובכת", כך אמרה יעל מיתר ריי, ארכיטקטית פתרונות בכירה במטריקס.

מיתר ריי דיברה בכנס Low Code No Code של אנשים ומחשבים, שהתקיים בראשית השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. היא ציינה שלוש קטגוריות שעל הארגון לקחת בחשבון לפני שהוא מחליט על פיתוח ב-Low Code: היערכות, תכנון ובקרה ו-On Boading והכשרות.

באשר להיערכות, ציינה, "ה-Low Code משנה את נקודות האיזון בעשייה ובתכנון של הפרויקט. כשמשתמשים בפלטפורמות Low Code, מקצרים את הפיתוח בבין 40% ל-60%. הקיצור הזה גורם לארגונים לנסות לאזן את הפרויקט לפיו. זה צעד נכון עד לנקודה מסוימת, שבה האיזון מתחיל להשתנות ולשבש את התכנון. אם לא שמים לב לזה, עלולים לצפות למשהו אחד ולקבל משהו אחר".

"איפה זה פוגש את אנשי הפרויקטים?", שאלה מיתר ריי והשיבה: "באפיונים, בנתונים, בבדיקות ובממשקים. ההפחתה של בין 40% ל-60% נכונה כשחושבים בתוך הקופסה, אבל כשחושבים מחוץ לה – זה עלול להשתנות. ככל שהפיתוח מהיר יותר, כך המשקולות שרגילים לשים על האפיון והבדיקות הם לא נכונים. אין מצב שבדיקה של 10 תהליכים תיקח 10% מהפרויקט, כי התהליך עדיין דורש את כמות הקליקים שצריך לבדוק. בנוסף, אפיון הדרישה לא אמור להיות שונה כי מפתחים בפלטפורמת Low Code, גם אם מספר הגורמים בארגון שצריכים לבחון את התהליך רב יותר".

"אסור לוותר על התכנון", ציינה מיתר ריי. "התכנון והארכיטקטורה הם חשובים, אבל יש חדשות טובות: אם עד היום התכנון היה משהו שעושים על הנייר, עכשיו אפשר לעשות את זה תוך כדי עבודה, כולל ניסויים על הפלטפורמות".

היא הדגישה ש-"פרויקט Low Code דורש צוות עם תמהיל נכון של מפתחים חדשים ו-ותיקים. החדשים רוצים לדעת לבד ולרוץ קדימה, ועם פלטפורמת Low Code הם יכולים לעשות את זה, אבל אל לנו לוותר על הידע והניסיון של הוותיקים. צריך לא לוותר על בקרות, כי אנחנו לא רוצים לראות חודש אחרי סיום הפרויקט שהתוצאות לא משביעות רצון".

עוד דברים שכדאי לקחת בחשבון לקראת יציאה לפרויקט ה-Low Code הראשון

מיתר ריי תיארה מה קורה – או, יותר נכון, מה צריך לקרות – כשהארגון יוצא לפרויקט ראשון של פיתוח ב-Low Code. "עלולות להיות בפרויקט הזה הרבה משימות שצורכות הרבה זמן, למשל אבטחת מידע ורגולציות, וזה ידחה את לוח הזמנים שלו. רצוי מאוד לעשות את המשימות האלה במקביל, כדי לקצר את לוחות הזמנים. במעבר לענן, יש פרויקט תשתיות שצריך להיות מוגדר לצד פרויקט הפיתוח. כמו כן, יש להתאים את המתודולוגיה ולבנות את התשתית האפליקטיבית", הוסיפה.

מה עם מפתחים שלא מתים על Low Code, שזה לא עושה להם טוב? את חלקם, אמרה מיתר ריי, כדאי לארגון להשאיר בפרויקטים שהם כבר עובדים עליהם, ואת חלקם האחר לצוות לחלקים של הקוד בפרויקט ה-Low Code. "אלה אנשים שמחזיקים ידע ארגוני וטכנולוגי, ולא כדאי לוותר עליהם", הדגישה. כמו כן, ציינה, "יש בארגון אנשים שהם טכנולוגיים במהותם, שמסוגלים ללמוד את הכלי, אבל התכנות לא מעניין אותם. הם יכולים לפתור בעיות רבות של כוח אדם. כדאי לארגון להכשיר מנתחי מערכות, בודקים ומיישמים, כי הם יכולים לעזור בפיתוח".

אורן שטיינברג, מנהל לקוחות בכיר במטריקס מוצרי תוכנה. צילום: עמית אלפונטה

אורן שטיינברג, מנהל לקוחות בכיר במטריקס מוצרי תוכנה, הסביר בכנס על פתרון ה-Low Code של מנדיקס, שהחברה מייצגת בישראל. "מנדיקס היא חברה הולנדית שהוקמה ב-2005, ויש לה מעל 1,700 עובדים, יותר מ-5,000 לקוחות וקהילה של יותר ממיליון איש, שגדלה ב-50% משנה לשנה", אמר.

"פלטפורמות Low Code הן פשוטות ומאפשרות לעשות דברים מסוימים. מהצד השני, אנחנו ישראלים, ובארץ רוצים לעשות את הכול, ללא מגבלות. מנדיקס מציעה את שתי האפשרויות: גם אג'יליות וגם שליטה על ה-IT. יש לה סטודיו מצומצם וסטודיו מלא, שמאפשר לפתח ללא מגבלות. כמו כן, הפתרון מאפשר לא להשאיר את הפיתוח רק אצל ה-IT הארגוני, אלא להרחיב אותו גם לאזורים אחרים בארגון", ציין.