עובדים מהר, לא מתעייפים מעבודה רוטינית ואפשר להעסיקם בלי הפסקה
צביקה ישראלי, מנכ"ל חטיבת הפתרונות הארגוניים בגליל סופטוור, מסביר את ההיגיון שמאחורי העובדים הדיגיטליים (כינוי יפה יותר לרובוטים) וה-RPA ואת תרומתם לתעשייה
"פעם היו לעובדים שני סוגים של משימות. היו עובדים שהמשימה שלהם הייתה להפעיל חשיבה ויצירתיות כדי לספק פתרונות, למשל יועץ משפטי שמעיר הערות על חוזה, מישהו שמכין תוכנית עבודה וכדומה. אבל חלק גדול מהעובדים המשימה שלהם הייתה עבודה שחוזרת על עצמה מאוד שוב ושוב ושוב. מדובר במשימות מכניות שלא דורשות חשיבה – להפך, במקומות רבים היו ידוע שממש ביקשו מהעובדים לא לחשוב כדי לא להקשות על העבודה ולא לעכב אותה. אבל כיום, עם RPA, פתרונות אוטומציה רובוטית, זה ממש לא מעשי יותר. ובכל תחום. RPA רלוונטי גם בדרכים שלא חשבתם עליהם", אמר צביקה ישראלי, מנכ"ל חטיבת הפתרונות הארגוניים בגליל סופטוור.
לדבריו, במשך 16 שנות פעילותה של החברה, המספקת שירותים לכמה עשרות ארגונים וחברות גלובליות, הם למדו שאף אחד לא מטמיע פתרון RAP כדי לפתור בעיה בשוליים. "זה תמיד מהותי ואז זה גם מביא יעילות והחזר השקעה מהיר, ולכן מיישמים איפשהו בליבת היישום הארגוני. וגם אם לא כל תהליך מתאים להעברה לטיפול רובוטי, די ברור מה כן יכול להביא תועלת ומה לא", הוא אמר.
ישראלי נשא את הרצאתו, "עידן העובדים הדיגיטליים", בכנס Industry 4.0, תעשייה חכמה 2023. הכנס השביעי בנושא נערך אתמול (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים, וכמו בכל פעם משך אליו מקצוענים ואנשי תעשייה רבים.
"אחרי מהפכת המחשוב הארגוני, יש מחשבים כמעט בכל מקום בארגון, וכמובן לא מעט גם בפס הייצור, ובטח בהנהלות ובמטה", אמר ישראלי. "אבל לפעמים, משום מה עדיין רואים מקרים שבהם העובדים פועלים לפי אותם חוקים ישנים: עדיין יש עובדים שצריכים להסיק מסקנות ולקבל החלטות, ועדיין יש עובדים שהעבודה שלהם מכנית לחלוטין. זה משהו מההיסטוריה: כיום, כשהכל נעשה באמצעות מחשבים – כלל לא כלכלי ולא הגיוני שהעובדים יעשו פעולות רוטיניות משעממות", אמר ישראלי.
זו הסיבה, לדבריו של ישראלי, שהובילה לשילוב ה-RPA בארגונים, וזו הסיבה לכך שנוצרו מה שהוא מכנה "העובדים הדיגיטליים" – אם תרצו שם מכובס קצת לרובוטים בצורות ובגדלים שונים לפעולות כאלה או אחרות.
"אלה עובדים שעובדים במהירות דיגיטלית, וזה בלשון המעטה מאוד מהיר. הם לא מתעייפים מעבודה רוטינית ואפשר להפעיל אותם בלי הפסקה. קיצור הזמנים הוא דרמטי, ומעבר לכך, וזה חשוב מאוד, ההנהלה יכולה לקבל סטטוס ברמה היומית, ובעצם בכל רגע, לדעת מי עובד טוב ומי פחות. רובוטים גם לא טועים. כשעובד עושה עבודה שחוזרת על עצמה, לעובדים אנושיים יש נטייה לטעות בסופו של דבר. רובוט, כל עוד התכנות שלו טוב לא יעשה טעויות כאלה, וגם מספיק לעשות ולדיזיציה. אבל שוב חשוב לומר, העובדים הללו הם לא מקצועיים. והרובוטים הללו יעשו מה שאומרים להם, אבל הם לא חושבים", הוא ציין.
עוד היבט חשוב שאליו התייחס ישראלי הוא תיעוד העבודה. "כשאנחנו מגיעים לחברה ובודקים את התהליכים שמבוצעים בה, פעמים רבות מתברר שאין תיעוד, שהוא שמור בראשו של עובד אחד, אולי כמה, ואם יש כמה – כל אחד עושה את זה קצת אחרת. אנחנו מתעדים הכל ב-RPA, ואם יש שינוי הוא משוקף תמיד בתיעוד באופן מיידי, וחשוב יותר – אין אובדן ידע, כמו שקורה לעיתים כשעובד עוזב את העבודה מסיבה כזו או אחרת", הוא אמר.
ובסופו של דבר מגיעים תמיד לשאלה הגדולה, אבל מה יקרה עם העובדים? מה יקרה עם אלה שהרובוטים יתחילו לעשות את העבודה שלהם?
"לפעמים זה אומר רק לשחרר עובד למשהו מורכב וחשוב יותר", אומר ישראלי. "יש מקומות שבהם מפנים את העובדים הללו לעבודות אחרות בארגון, שתורמות יותר ודורשות מחשבה ולא רק ידיים. אבל כן, יכול להיות שצריך יהיה לוותר על עובדים, ואוטומציה לא מתרחשת רק בפס הייצור, אלא גם במטה ובמנהלות", סיכם ישראלי.
תגובות
(0)