מבקר המדינה: ליקויים חמורים בפרויקט תעודות הזהות החכמות

הדו"ח שמבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (ג') כולל פרק ובו ביקורת חמורה על התנהלות המדינה בכל מה שקשור לשימוש במאגר הביומטרי, המאגד בתוכו טביעות אצבע וזיהוי פנים של מיליוני אזרחי ישראל, שביקשו להנפיק תעודות זהות חכמות. המבקר מצא כי על אף שחלפו 10 שנים מהתחלת הפרויקט, 43% מכלל אזרחי ישראל עדיין מחזיקים בתעודות ישנות, מנייר. זאת, על אף שעל פי החוק, בשלב זה היו כל האזרחים היו אמורים להיות עם תעודות ביומטריות.

המאגר הביומטרי, המבוסס על טביעות אצבע וזיהוי פנים, והמעבר לתיעוד ביומטרי החלו בישראל לפני 10 שנים, ב-2013, על מנת לאפשר הזדהות בטוחה ומניעת חדירת גורמים עוינים עם תעודות מנייר, שקלות לזיוף.

המבקר כותב כי "ממצאיו של דו"ח זה מעלים ליקויים מהותיים בכמה תחומים עיקריים: עיכוב משמעותי במעבר לתיעוד לאומי ביומטרי והיעדר שימוש בו; קיומן של פרצות ממשיות בכניסה וביציאה של ישראלים וזרים דרך נמל התעופה בן גוריון; פערים בשמירה על נתונים ביומטריים; וקושי בהתמודדות עם הגידול בביקוש להנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים".

ליקויים בהיערכות למעבר לזיהוי פנים

אנגלמן מצא ליקויים בהיערכות הרשות הביומטרית למעבר למאגר המבוסס על זיהוי פנים בלבד. המעבר הזה מתבסס על תיקון לחוק שנעשה ב-2017, שהורה למחוק את כל טביעות האצבע מהמאגר. נכון למועד כתיבת הביקורת, עדיין לא הושלמה ההיערכות למימוש החוק, ועל פי הערכות רשות האוכלוסין, הצפי הוא שזה יקרה בסוף 2024.

זאת ועוד, המבקר מציין שהתעודות החכמות שכן הונפקו הן ללא חתימה אלקטרונית מאושרת, שתאפשר לבעליהן לבצע שורה של פעולות מול הממשלה. הסיבות לכך, הוא כותב, הן היערכות לא מספיקה של רשות האוכלוסין ואי עמידה בתנאי הרשות להגנת הפרטיות. כיום, חתימה אלקטרונית מאושרת נעשית על ידי גורמים פרטיים, שהוכרו על ידי המדינה – מה שמאלץ את מי שצריך אותה להגעה פיזית.

הכאוס בהנפקת הדרכונים

אנגלמן מתייחס גם לכאוס שקיים בהנפקת הדרכונים, שדוגמה לו ראינו בימים האחרונים. הסיבה העיקרית לכאוס הזה היא חוסר היכולת של משרד הפנים לעמוד במספר האזרחים שפונים אליו לצורך כך, שגדל מאוד מאז הקורונה. המבקר קושר את פרשת הדרכונים בעיכוב המעבר לתעודות ביומטריות ובשימוש של אחוזים ניכרים מהציבור בתעודות הישנות – דבר שמקשה על הקצאת כוח אדם נוסף לטיפול בדרכונים. לאור זאת, המבקר ממליץ לנקוט בפעולות לעידוד תושבים להחליף את תעודות הזהות הישנות והדרכונים הישנים בתעודות ביומטריות. עוד הוא ממליץ שרשות האוכלוסין, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד המשפטים, יפעלו בדחיפות להסרת החסמים המשפטיים והטכנולוגיים, כדי שהתעודות החכמות יעניקו ערך מוסף אמיתי למחזיקים בהן ולא ישמשו רק להזדהות, כמו במצב הנוכחי. כמו כן, המבקר ממליץ לרשות האוכלוסין להדק את תהליכי ביקורת הגבולות על מנת למנוע הסתננות של זרים, כפי שהתגלתה בביקורת.

תגובת רשות האוכלוסין

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה כי "ב-2017, לאחר ארבע שנים של תקופת מבחן, נכנס לתוקפו חוק הביומטריה, שלפיו כל מי שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון מחויב בתיעוד ביומטרי. כיום, מעל 55% מהאוכלוסייה מחזיקים בתעודת זהות ביומטרית".

"הסוגיות המועלות בדו"ח, לרבות היערכות לחידוש תעודות הזהות הביומטריות וכן סוגיות שעלו בנוגע למעבר הגבול בנמל התעופה בן גוריון, מוכרות לנו ומטופלות", ציינו ברשות. "בהתייחס להיערכות לחידוש תעודות הזהות", כתבו, "אנחנו נמצאים בעיצומה של תוכנית כוללת, שתאפשר הגדלת היצע התורים לחידוש תיעוד ביומטרי, לצד הרחבת השירותים הדיגיטליים שאינם מחייבים נוכחית אישית בלשכה".

"בהתייחס לשאר הסוגיות, לרבות מעבר הגבול בנמל התעופה בן גוריון, אנחנו נמצאים בעיצומה של בניית תוכנית בקרה לכלל מעברי הגבול בישראל, ובנוסף הוקם צוות ייעודי לבחינת נהלי העבודה ולחידודם", צוין בתגובה.

"לסיכום, רשות האוכלוסין וההגירה תפעל לכלל ההתאמות והשינויים הנדרשים", נמסר.