למה לפתח דווקא ב-Low Code?

תחום ה-Low Code, אולי תתפלאו לקרוא, הוא לא חדש: כלים לפיתוח תוכנה באופן זה היו כאן כבר בשנות ה-90', בעיקר עם כלי הפיתוח מהדור הרביעי של שפות ועם פיתוח האפליקציות, שהואץ בעשורים הקודמים. אבל הדיבור על התחום הזה והפיכתו לבאזזזוורד הם דבר די צעיר, בן כמה שנים בלבד.

כנס של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים בראשון לציון, עסק בתחום המתפתח הזה, והגיעו אליו אנשי מקצוע ומומחים רבים בתחום. פתח את הכנס אחד מאותם מומחים, רונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק, שעוסקת בייעוץ ובהטמעה של מערכות וכלי IT.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדבריו, "תעשיית פיתוח התוכנה היא מאוד ידנית וה-Low Code אמור להכניס לה אוטומציה. יש לפחות 200 ונדורים שלטענתם, יש להם יכולות של Low Code". אולם, קניג הבדיל בין יכולות Low Code של מוצר זה או אחר לבין פלטפורמות ייעודיות, שמאפשרות לפתח כל תוכנה שהיא באופן זה. באמצעות פלטפורמות אלה, ניתן לפתח אפליקציות ווב, מערכות פנימיות וחיצוניות ועוד.

"כללית", אמר, "בבואם למצוא פתרון טכנולוגי, ארגונים יכולים לפתח מערכת חדשה או לבצע מודרניזציה של מערכת קיימת, לעשות קסטומיזציה מעליה. אלה פרויקטים יקרים ודי ארוכים, שבסופם לא בהכרח מקבלים את התוצאה הרצויה. אופציה אחרת היא פיתוח קוד מסורתי. אבל יש גם אופציה שלישית – לקחת פלטפורמת פיתוח מבוססת Low Code, לחבר אותה למערכות הליבה בארגון – ה-ERP, ה-CRM, המיינפריים ועוד – ולפתח מעל המערכות האלה. בפיתוח שכזה אין מגבלות של חוויית וממשק משתמש, וניתן לפתח גם מערכות מבוססות תהליכים".

השימושים העיקריים של ה-Low Code, לדברי קניג, הם בפיתוח תהליכים דיגיטליים, דוגמת חשבונות בנק ושינוי מסלול בחברות ביטוח, פיתוח פורטלים ואפליקציות, כולל יישומוני מובייל, מודרניזציה של מערכות לגאסי ופיתוח יישומים מבוססי תהליכים – אישורים, הזמנות ועוד.

הוא מנה כמה מיתרונות ה-Low Code: "מקבלים באמצעותו אפליקציה עמידה, בארכיטקטורה נכונה, ותהליך הפיתוח, וכתוצאה מכך גם זמן ההגעה לשוק – מהירים יותר. הפיתוח המהיר מאפשר אישור מהיר של חוויית המשתמש מול הביזנס בארגון, וכן ספרינטים עם יכולת תגובה ושינוי מהירה יותר, מרחיב את האפשרויות של צוות הפיתוח, לא מחייב מפתחים יקרים עם המון ניסיון, מפשט את תהליך הפיתוח וכולל תהליכי DevOps מובנים".

פרוסיד טק ואאוט סיסטמס

קניג הציג את פרוסיד טק: החברה מהווה חלק מקבוצת פרוסיד ומייצגת את הפתרון של אאוט סיסטמס. היא מספקת שירותי מומחה, הדרכות ומכירת רישוי, ונמצאת בעולמות ה-Low Code כבר יותר מחמש שנים.

לדבריו, "אנחנו 100% מפוקסים על הפתרון של אאוט סיסטמס. בחרנו לייצג אותו בישראל משום שהוא הפלטפורמה מספר אחת בעולם לפיתוח ב-Low Code בארגונים. אאוט סיסטמס היא ה-ונדור היחיד בעולם שממוקד ב-Low Code; היא מוכרת בין המובילות בשוק על ידי גרטנר ופורסטר; היא הגיעה למקום ה-44 ברשימת 100 חברות הענן הגדולות של פורבס ל-2022; המוצר שלה בוגר והגרסה הראשונה שלו יצאה לשוק כבר ב-2001; יש לה מעל 2,000 לקוחות ב-87 מדינות; ויש לה פלטפורמה מובילה לפיתוח במובייל".

קניג מנה כמה לקוחות של פרוסיד טק שביצעו פרויקטי אאוט סיסטמס: התעשייה האווירית, מכבי שירותי בריאות, הבנק הבינלאומי, פלאפון ופיוניר.

לסיכום הוא ציין כי "בעבר אמרנו שה-Low Code הוא מהפכה. כיום אני לא חושב שזו מהפכה, אלא עוד כלי בארסנל הפיתוח של הארגונים – כלי שרואים ממנו תוצרים יפים ומאוד מהר, מאפשר להתגבר על המחסור במפתחים ושפיתוח באמצעותו מגיע לשוק הרבה יותר מהר מאשר פיתוח באמצעות כלים מסורתיים".

אסף קדוש, מנהל טרנספורמציה דיגיטלית בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית. צילום: עמית אלפונטה

אסף קדוש, מנהל טרנספורמציה דיגיטלית בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית, סיפר על הפרויקט שהחברה ביצעה יחד עם פרוסיד לניהול ההסבות של המערכות הדיגיטליות של מטוס ה-B777. הרצאתו נשאה את הכותרת "איך אפשר לממש Low Code בסביבה מאוד ייצורית ותפעולית?"

עם זאת, תחילה הוא הציג את חטיבת התעופה של התעשייה האווירית: היא הוקמה ב-2019, מעסיקה 5,000 עובדים ומהווה חלק מששת הקווים העסקיים של החברה הביטחונית הגדולה. החטיבה פועלת משורת אתרים ברחבי העולם.

קדוש ציין כי "הפעילות של חטיבת התעופה של התעשייה האווירית היא מורכבת מאוד מבחינה תפעולית, לוגיסטית והנדסית – היא מבוצעת ממקום אחד במדינת ישראל לשלל אתרים ברחבי העולם. כך היה גם הפרויקט עם פתרון אאוט סיסטמס, שביצענו יחד עם פרוסיד. היינו ועודנו צריכים לענות על האתגרים הבאים: אינטגרציה בין מערכות רבות ושלל אתרים בעולם; דרישות רבות ומורכבות; לוח זמנים מהודק; הצורך באג'יליות ובגמישות; אתגרי אבטחת מידע; ומציאת פתרון ברמת האנטרפרייז, שיהיה גם מבוסס ענן ומאפשר סקלאבילי".

"התעשייה האווירית היא ארגון קשיח, שלא אוהב ניסויים בעולם ה-IT", הוסיף. "בכל זאת, הצלחנו לשכנע את ההנהלה לבצע פרויקט Low Code. מצאנו שאופן הפיתוח הזה הוא הנכון, עקב גמישות, עלויות נמוכות יותר, זמן דליוורי קצר יותר, אפשרות לשימוש חוזר וסקלאביליות".

"אנחנו מבצעים את הפרויקט כבר ארבעה חודשים", אמר קדוש. "אמנם עוד לא עלינו לאוויר, אבל הגענו מרמה של שקפים למערכת שאנשים ראו אותה, בדקו אותה, נתנו חוות דעת וכתוצאה מכך ביצענו שינויים. המערכת אמורה להשתמש מאות משתמשים בארץ ועוד מאות בחו"ל. בחרנו בפרוסיד עקב מגוון הפתרונות שלהם, שהם לא רק Low Code, החשיבה האג'ילית שלהם – חשיבה מחוץ לקופסה, תקשורת שוטפת עם אנשי החברה והעובדה שהפתרון שלה הוא זה שנותן הכי הרבה ערך עבורנו. היתרון של הפתרון של אאוט סיסטמס הוא שהוא נותן מענה לנושא ה-DevOps".