"המענה לניצחון המכונה את האדם – מחשוב קוונטי"

"עידן המכונות יצא לדרך. חייבים לזרז את המירוץ למחשב הקוונטי, ויש מקום לדאגה – אחרת המכונות עלולות לפעול כנגד היוצר שלהן, ואין ספק שהן ינצחו את בני האנוש. זאת, כיון שהמחשוב היום לא מוגן באופן שהוא יכול להתמודד מול מכונה המשלבת בינה מלאכותית. הסיכוי לשלוט על מצב זה הוא אך ורק בעזרת כלי שובר שוויון, כגון המחשב הקוואנטי, שיוכל להוות חוליה מכרעת בניהול הגנת סייבר והשבתה של מתקפות סייבר", כך אמר דורון אמיר, מנכ"ל סייטאקה (CyTaka).

אמיר דיבר בכנס InfoSec23. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך הבוקר (א') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בלעדי מחשוב קוונטי – צפויים לראות מתקפות סייבר מבוססות AI

חובה להתקדם בתחום מהר. מחשוב קוונטי. אילוסטרציה: BigStock

לדברי אמיר, "אם המחשוב הקוונטי לא יהפוך להיות שמיש בשנים הקרובות, אנו צפויים לראות מתקפות סייבר מבוססות AI – שלא ניתן יהיה להתגונן מולן בטכנולוגיה הקיימת בשוק האזרחי והעסקי. מתקפות סייבר שכאלו עלולות לגבות מחיר גבוה בהרבה ממה שמוכר לנו עד כה, כולל פגיעה בחיי אדם – עקב השימוש בטכנולוגיה חכמה בתעשיות הרכב, התעופה והבריאות".

"לפני שנתיים", ציין אמיר, "התחלנו לפתח מכונה שתבצע הדמיה של תקיפות סייבר למטרות אימון אנשי סייבר. אז גילינו שהעבודה בתחום זה היא רבה וכי הדבר מורכב יותר ממה שחשבנו בתחילה. הגרסה הראשונה שפיתחנו הייתה די קריסטלית, כלומר מסתבר שגם בבינה מלאכותית יש אינטליגנציה קריסטלית ואינטליגנציה פלואידית. זו הפלואידית, משמע שיש לה היכולת להתמודד עם בעיות חדשות. זו הקריסטלית מתמודדת עם בעיות שכבר נתקלנו בהן בעבר, או בבעיות הדומות לתבניות שאנו מכירים".

לדבריו, "בשונה מבני האדם, שאצלם האינטליגנציה הפלואידית יורדת עם השנים, אצל המכונה אין מגבלה ביולוגית. על כן, האינטליגנציה הפלואידית רק משתפרת כל הזמן – שכן כוח המיחשוב רק עולה ועולה".

מהי אינטליגנציה מור-ית? 

אמיר התייחס לנושא במונח חדש, "אינטליגנציה מור-ית", על שמו של גורדון מור, מייסד החוק הנקרא על שמו. לדבריו, "בינה שכזו, שמבוססת על חוק מור, אומרת כי יש קשר ישיר בין כוח מחשוב לאינטליגנציה פלואידית בעולם הבינה המלאכותית".

אמיר סיפר כי "כדי לדמות אינטליגנציה פלואידית, נעזרנו באנשים צעירים, שהאנטליגנציה הפלואידית שלהם בשיאה, אשר עוסקים בתוכנה, אבטחת מידע וסייבר. הרעיון היה לאתר אנשים עם יכולת מוכחת להתמודד עם בעיות אבטחה חדשות. את ההאקרים הללו הכרנו באליפויות הסייבר שערכנו ברחבי העולם, ובהן ראינו כיצד מתמודדים טובי המוחות עם אתגרי סייבר במתודולוגיות ובטקטיקות שחקרנו וגילינו שהן שונות מהאקר להאקר".

"מצאנו", ציין אמיר, "שהאקרים ממדינות שונות מתמודדים באופן שונה עם אותו אתגר סייבר – הן בטקטיקת התקיפה והן בטקטיקת ההגנה. כיוון שלא מצאנו מודול של אינטליגנציה פלואידית, יצאנו לחפש בעולם, וכמו כל משל חכם, הדרך היא הפתרון. ערכנו תחרויות סייבר נושאות פרסים בישראל, בניו יורק וכמובן באיחוד האמירויות, שאפשרו לנו לארח גם אנשי סייבר ממדינות שאינן ביחסים עם ישראל".

"לשם ההמחשה", אמר, "באליפות העולם שנערכה בדובאי, המשימה באתגר הסייבר בשלב הגמר הייתה לפרוץ לרחפן הממוקם בישראל, לצלם דרכו קוד שנמצא על קיר ולשלוח אלינו חזרה. רק אחרי יותר משעה, המתחרה, שהינו האקר מקצועי מטוניס – הצליח לבצע את המשימה. לשם ההשוואה, המכונה שלנו הצליחה לבצע את המשימה ולפצח את האתגר בפחות משבע דקות".

בקרוב: תחרויות סייבר של מכונות נגד מכונות

אמיר רמז לו בדבריו, אודות ניצול ההגעה לחלל. אילון מאסק. צילום: BigStock

"היום, המשתתפים באליפויות הסייבר שלנו יכולים להיחשף ולהתאמן מול המכונה, גם בטרם החלה התחרות. בעתיד הקרוב נערוך תחרויות סייבר לא רק בין מכונות להאקרים – אלא גם מכונות כנגד מכונות".

"המחשב הקוונטי", סיכם אמיר, "כבר קיים היום מבחינת היתכנות וניתן לקפוץ לסינגפור כדי לראות את הפלא ולקבל הדגמה. הבעיה הניצבת כיום, כדי להפוך את המחשב לשמיש לתעשייה, היא, בין היתר, כמות האנרגיה הנדרשת לקירור: זו איננה פרופורציונלית, עקב הדרישה לטמפרטורת מינוס 273 מעלות צלזיוס, האפס המוחלט. ייתכן שהפתרון לתנאי הטמפרטורה הקיצוניים יגיע דווקא מהיכולת להשתמש בפלטפורמת החלל, שם הטמפרטורה הנדרשת יכולה להימצא בתנאים טבעיים. אני מרשה לעצמי לרמוז לאילון מאסק, שייתכן שהתשתית שהוא בונה – תתאים יותר להצבת מחשבים קוונטיים – מאשר לתיירות חלל".