הנתונים מאששים: חדירת הסיבים לישראל – נמוכה מהמדינות המובילות

אנחנו, הישראלים, מעדיפים את יוטיוב, ווטסאפ ופייסבוק על פני טוויטר, מתים על ספוטיפיי ונכנסים לטיקטוק הרבה יותר מבעבר. בנוסף, אנחנו משתרכים מאחור בחדירת הסיבים האופטיים לעומת המדינות המובילות, וקצב מהירות ההורדה מהאינטרנט נמצא אצלנו בעלייה – כך עולה ממדד האינטרנט שאיגוד האינטרנט הישראלי פרסם היום (א') בפעם הראשונה.

המדד ממפה את תשתיות האינטרנט בישראל, את העדפות הישראלים בצריכת מדיה ואת השימוש שלנו ברשת. הוא מסכם את השימוש באינטרנט בישראל במהלך 2022, על בסיס מדידות תקופתיות שבוצעו לאורך השנה על ידי איגוד האינטרנט וסקר מקיף שביצע מכון מאגר מוחות בתחילת 2023. באיגוד אומרים שהדו"ח מספק "תמונת מצב עדכנית ומפורטת" של האינטרנט הישראלי בהיבטי התשתיות והביצועים, אתרי האינטרנט, וכן הרגלי השימוש והצריכה של שירותי אונליין, כגון רשתות חברתיות, אפליקציות וסטרימינג.

הנתונים מעלים שחדירת הסיבים האופטיים לישראל נמוכה מאשר במדינות רבות אחרות: מספר הגולשים באמצעותם בארץ עמד בסוף 2022 על 35% לעומת 87% בדרום קוריאה, 81% בספרד ו-68% בנורבגיה. ממוצע ה-OECD עומד על 36% ומדינות שבהן שיעור החדירה של הסיבים האופטיים נמוך מאשר אצלנו הן הולנד עם 27%, צ'כיה עם 20% ואוסטריה עם 6.5% בלבד.

ישראל היא בין 10 המדינות המובילות בעולם (במקום השביעי) בכמות הגולשים באינטרנט סלולרי, עם 139.9 לכל 100 תושבים. במקום הראשון נמצאת יפן עם 190.5, כשאחריה אסטוניה וארצות הברית.

ספקית האינטרנט הגדולה ביותר בארץ היא קבוצת בזק, לרבות פלאפון ובזק בינלאומי, עם 27.4% מנתח השוק. במקום השני נמצאת פרטנר עם 23% ובשלישי – סלקום עם 18.66%. הוט נט של הוט רק במקום הרביעי עם נתח שוק של 13.5%.

מהירויות ההורדה וההעלאה באינטרנט הנייח עלו בקצב די יפה ב-2022: מהירות ההורדה גדלה מ-90 מגה-ביט לשנייה במרץ ליותר מ-100 מגה-ביט לשנייה בדצמבר, ומהירות ההעלאה – מכ-7 במרץ ליותר מ-23 מגה-ביט לשנייה בסופה של השנה. מהירות ההורדה באינטרנט הסלולרי ידעה עליות ומורדות במהלך השנה, כאשר בשפל, בחודש מרץ, היא עמדה על כ-28 מגה-ביט לשנייה, ובשיא, בספטמבר, על כ-32 מגה-ביט לשנייה. בדצמבר היא הגיעה ל-28.6 מגה-ביט לשנייה. לעומת זאת, מהירות ההעלאה בסלולר כמעט שלא השתנתה והגיעה בסוף השנה ל-9.17 מגה-ביט לשנייה.

אילו אתרים הם הפופולריים ביותר בקרב הישראלים?

בזירת הרשתות החברתיות, יוטיוב, ווטסאפ ופייסבוק שומרות על מעמדן הדומיננטי – מעל 90% מהציבור הישראלי משתמש בכל אחת מהן. לצד זאת, אשתקד נרשם זינוק בחדירה של טיקטוק: בעוד שבתחילת 2022 רק 30% מהישראלים השתמשו באפליקציה הזאת, שפופולרית בקרב צעירים ובני נוער, בתחילת 2023 עמד הנתון על 50%. עוד בראש הטבלה: אינסטגרם, ש-70% מהישראלים משתמשים בה, טלגרם עם 54% וטוויטר עם 35%.

רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים, בין אם דרך המחשב או המובייל, כוללת את גוגל, יוטיוב, פייסבוק, ויקיפדיה, ווטסאפ, טוויטר, אינסטגרם, אתר עם תוכן למבוגרים בלבד (XNNX) וזום. Ynet הוא האתר הישראלי הנפוץ ביותר, כשאחריו, בסדר יורד, וואלה, מאקו, הדומיין הישראלי של גוגל והארץ. האפליקציה הפופולרית ביותר בקרב המשתמשים הישראליים באנדרואיד היא זו של המשחק Stumble guy, כשלאחר מכן נמצאים היישומונים של הבנק הדיגיטלי וואן זירו, אפליקציית עריכת הווידיעו CapCut, כאן – תאגיד השידור הישראלי, וטיקטוק, שסוגרת את החמישייה הראשונה. ב-AppStore של אפל, CapCut תופסת את המקום הראשון, כשאחריה גוגל, כאן, טלגרם וטיקטוק.

ספוטיפיי מובילה על פי Apple Music בישראל. צילום: BigStock

הנתונים מלמדים שרוב הציבור הישראלי משתמש בשירותי הסטרימינג האינטרנטיים השונים, וזה נכון לתושבי הפריפריה כמו לתושבי המרכז, ולחילונים כמו לדתיים-לאומיים. על פי איגוד האינטרנט, 60% מהישראלים משתמשים בנטפליקס, 10% בדיסני פלוס ו-5% ב-Apple TV. ספוטיפיי מובילה בענק בין שירותי המוזיקה, עם נתח של 35%, כשאחריה Apple Music עם 8% ודיזר עם 1% בלבד.

HOT מובילה בקרב ספקיות התוכן בטלוויזיה דרך האינטרנט עם 20%, כשאחריה yes עם 14%, ופרטנר וסלקום עם 11% כל אחת.

מהם הרגלי הגלישה של בני הנוער?

הדו"ח בחן גם את אופן הפעילות של בני הנוער ברשת. מהנתונים עולה כי 49% מהם מבלים מול המסך מעל ארבע שעות ביום, כאשר כשליש – יותר משש שעות ביום. הם אוהבים בעיקר לשמוע מוזיקה ולראות סרטים (70% השיבו שזו הפעילות המרכזית שלהם באינטרנט), ולאחר מכן להשתמש ברשתות החברתיות (58%). אינסטגרם היא הרשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב בני הנוער, עם 41%. בנוסף, כמחצית מבני הנוער העידו שההורים שלהם לא מדברים איתם כלל על הסכנות הגלומות ברשת, או עושים זאת לעיתים רחוקות.

הנתונים מראים: בני הנוער שורצים מול המסכים. צילום: ShutterStock

איגוד האינטרנט סקר גם את החדירה של מרחב כתובות האינטרנט בעברית שהשיק, בסיומת המדינתית החדשה .ישראל, שהושקה לפני כחצי שנה. על פי הנתונים, זמן קצר לאחר פתיחתו נוספו כ-21,600 שמות מתחם הרשומים באינטרנט בעברית באופן מלא. שם המתחם המבוקש ביותר בעברית שאותו ישראלים ביקשו לרשום היה גוגל, ומיד לאחריו המילה ישראל. המילה כסף נועלת את עשיריית המילים המבוקשות ביותר. כמו כן, נכון לתחילת השנה, יש מעל 283 אלף דומיינים במרחב il.

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, אמר כי "מדד האינטרנט מקיף את הרגלי השימוש בשירותי האינטרנט השונים, כמו גם את היקף התשתיות העומדות לרשות הציבור ואיכותן. השימוש ברשת עולה בקצב מהיר ועל המדינה לוודא שהתשתיות עומדות בביקוש ומוכנות להתפתחויות עתידיות".