מה יקרה להיי-טק כאשר החרדים יהיו רוב?

המדינה גועשת בימים אלה בעוד פרק, בולט במיוחד, ב-"מערכה" שניטשת כבר שנים על גיוס חרדים לצה"ל ועל חיובם ללמוד לימודי ליבה. המפלגות החרדיות דורשות מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחוקק ובמהרה את חוק הגיוס, שלמעשה ייתן להם פטור גורף מגיוס לצה"ל, ומחאת קפלן, שהחלה כמחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, פונה גם לכיוון הזה, והכריזה שתקיים מחרתיים (ה') את יום השוויון.

החרדים מהווים כיום 13.3% מהאוכלוסייה והנתון צפוי לעלות ל-16% עד 2030. על פי תחזית שהלמ"ס פרסמה לפני כמה שנים, ב-2065 הם יהוו כמעט שליש מתושבי המדינה (32%). בשנים האחרונות מדובר על הצורך בשילובם של החרדים בהיי-טק, בין היתר לאור המגמות הללו. דבר שהולך והופך למוסכמה הוא שאי שילובם בענף יזיק לכלכלה הישראלית בטווח הארוך.

עטיפת הספר

בימים אלה יצא לאור ספר חדש, שנושא את השם המאתגר כשהחרדים יהיו רוב (הוצאת ספרי חמד, ידיעות אחרונות). את הספר כתב איציק קרומבי, יזם ואיש היי-טק חרדי, שבעשור האחרון מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, על מנת לסייע להם להשתלב בתעשיית ההיי-טק – בין אם כיזמים ובין כעובדים בחברות בענף.

קרומבי כתב את הספר משום שהוא סבור שהקונפליקטים בין החרדים לחילונים ולשאר האוכלוסייה בישראל, כולל העובדה שחלקם בתעשיית ההיי-טק קטן, נובעים מכך שחברי הקבוצות לא מכירים אלה את אלה מספיק טוב. לדבריו, הקונפליקטים האלה יכולים להגיע לכדי פתרון אם חרדים וחילונים ישבו וידברו – כולל פתרון של סוגיות שעולות במחאה בקפלן, כגון גיוס החרדים לצה"ל ולימודי הליבה.

הספר מבוסס על מחקר מעמיק שערך קרומבי על החברה החרדית בכל תחומי החיים, ועל מחקרים אקדמיים אחרים שנעשו בנושא. יש בו פרק שלם על החרדים וההיי-טק, שבמסגרתו המחבר מסביר איך הוא הגיע לעולם היזמות: "זה היה ב-2012, כשהוזמנתי לחוג בית שארגן יזם ההיי-טק אראל מרגלית. בסוף המפגש פניתי אליו ושאלתי אותו: למה אתה לא מטפל בחברה החרדית? הוא השיב: למה אתה לא מתעסק? לך יש את הכוח לעשות זאת". כאן החל המסע של קרומבי לעולם היזמות החברתית.

איך אתה מתחבר לעולם החרדי וליזמות בהיי-טק?
"גדלתי בצפת, עשיתי מסלול של תלמוד תורה וישיבה, ובשלב מסוים הלכתי ללמוד מערכות מידע במסגרת לימודי ההמשך של הטכניון. אחרי סיום הלימודים הקמתי סטארט-אפ, שעשה אקזיט. בעשור האחרון אני פעיל בעולם החברתי, בשילוב חרדים בתעסוקה, ובהיי-טק בפרט".

איציק קרומבי. צילום: ריקי רייכמן

פרט במה המדובר?
"אני מנהל מרכזי תעסוקה והכשרות לחרדים. במסגרת זו אני אחראי על פרויקט מיגו – תוכנית הכשרה לגברים חרדים להיי-טק, בשיתוף קרנות פילנתרופיות, הממשלה וחברות היי-טק. שם הם לומדים לימודי ליבה ולאחר מכן פיתוח תוכנה. ההכשרות שלנו נמשכות 14 חודשים ועוברים אותן מאות תלמידים, שנבחרים לאחר סינון קפדני. כך הם מגיעים קצת יותר בשלים לעבודה בענף.

ההכשרות האלה הן אתגר, בין היתר כי צריך להבין את הצד של המעסיקים: יש מהם כאלה שלא רוצים להעסיק חרדים, כי הפערים בינם ובין בוגרי 8200, למשל, גדולים, אבל אלה שמעסיקים חרדים עומדים מהר מאוד על היכולות האינטלקטואליות שלהם, כתוצאה מהלימודים בישיבה.

במקביל לזה אני מנהל אקסלרטור לסטארט-אפים חרדים ומעורב בעוד כמה פרויקטים".

אילו סוגים של סטארט-אפים אתם מקדמים?
"סטארט-אפים בשלבים יחסית מתקדמים, שכבר גייסו לפחות 200 אלף דולר, ושיש להם צוות ומוצר. אנחנו מלווים אותם במשך חצי שנה, בתוכנית מאוד אינטנסיבית, עם סדנאות, מנטורים, יועצים, פורום משקיעים וכל מה שצריך, על מנת שהם יהיו מסוגלים לגייס עוד כסף. אנחנו לא משקיעים בהם ולא לוקחים אחוזים מהחברה שלהם. אנחנו עושים את זה מתוך תפיסה שאם ניתן להם את הכלים העסקיים הטובים כיצד לבנות תקציב, איך לבנות תוכנית שיווק ותוכנית עסקית, וכיצד לגייס כספים ולגבש את הצוות, הם יהיו מסוגלים לגייס כסף כמו כל אחד אחר".

משתתפים בפרויקט מיגו. צילום: יח"צ

איך נולד הרעיון לכתיבת הספר?
"זה התחיל מכך שראיתי והבנתי את מגמת העלייה בשיעור החרדים באוכלוסייה. כיום, בעוד שהחרדים מהווים כ-13% מתושבי המדינה, רבע מתלמידי כיתות א' מגיעים ממגזר זה. אם לא נפתור את האתגר של שילוב החרדים בתעסוקה היום, החברה הישראלית תהיה בבעיה קשה מאוד בעוד 20 שנים".

מדוע, לדעתך, מספר החרדים בהיי-טק עדיין קטן יחסית לגודל של הציבור הזה באוכלוסייה?
"בגלל שורה של חסמים. למשל, חרדי שלומד ומנסה להתקבל לעבודה בהיי-טק לא יכול להתחרות בחלק ניכר מהמועמדים האחרים, ועל זה אנחנו מנסים להתגבר בהכשרות. יש עוד חסמים, שקשורים בציבור החילוני, בממשלה ובאקדמיה. אם חרדי הולך ללמוד מדעים, הוא לא רוצה שיחייבו אותו ללמוד נושאים שמנוגדים לאורח חייו ולאמונתו. בנוסף, יש המבקשים ללמוד בהפרדה מגדרית, וחלק גדול מהחברה החילונית לא מוכן לכך".

מה המסקנה מהספר?
"המסקנה היא שכל צד יצטרך לעשות ויתורים, כי עולם העבודה בעוד 20 שנים יהיה שונה מהיום וכי חלקם של החרדים באוכלוסייה יהיה גבוה בהרבה מאשר היום. אם לא נדע להתמודד עם זה עכשיו, מה שאתה רואה בימים אלה ברחובות יהיה רק פרומו למה שיתרחש".

אתה טוען שהמצב ניתן לשינוי – שהגברים החרדים יכולים גם ללמוד ולעבוד, וגם לשמור על אורח החיים שלהם.
"חד משמעית כן, וההיי-טק הוא הדוגמה לכך. למשל, בארצות הברית יש לא מעט חרדים היי-טקיסטים, והם עובדים באותה החברה לצד העובדים האחרים, ממוצאים אחרים ומדתות אחרות, ואף אחד לא מנסה לכפות על האחר ולהתערב בחייו. התפיסה בישראל היא שהחרדי רוצה להחזיר את החילוני בתשובה – ולהפך. למה התפיסה הזאת לא יכולה להשתנות, ושיהיה אצלנו אותו המצב כפי שתיארתי שקיים בארצות הברית?"

בעולם היזמות המצב קצת יותר טוב, יש לא מעט יזמים חרדים. אז בעצם אתה אומר: אם החילונים לא רוצים אותנו, החרדים, נקים חברות סטארט-אפ משלנו?
"זה ממש לא מדויק. אם אתה לא מספיק טוב להיות שכיר, אז לא תהיה טוב גם כיזם. יזם חייב להיות עם אותם כישורים גבוהים של שכיר ועם כישורים נוספים. גם בעולם היזמות החרדית אין קיצורי דרך".

מה אתה מצפה שהקורא הלא חרדי ייקח מהספר ומהראיון הזה?
"שהאינטרס של חרדים ולא חרדים כאחד צריך להיות שכולם יחלקו אחריות משותפת. שנרצה מדינה שבה הילדים יתחנכו מבלי שירחף מעל ראשם איום תרבותי, ושהחרדים ואלה שאינם חרדים יהיו שותפים לפיתוח ההון האנושי. הקטר של המשק יכול להוביל גם פה, ולהביא להידברות בין חרדים לחילונים, לכך שכל צד יוותר. או אז, ניתן יהיה לפתור את כל הוויכוחים שקיימים כיום, כגון גיוס חרדים לצה"ל ולימודי ליבה".