"ה-AI והעבודה מרחוק יאיצו את עולם האג'ייל"

"עולם הפיתוח, כמו כל תחום ה-IT וכמו כל העולם, חווה טלטלות משמעותיות בשלוש השנים האחרונות. ניתן לאפיין את התקופה הזו בכאוס, בתזוזות גיאו-פוליטיות ובחוסר ודאות. אבל מעל לכל, שתי מגמות השפיעו על תחום ה-IT: העבודה מרחוק, שבן לילה הפכה להיות 'הנורמלי החדש', ופריצת הבינה המלאכותית לחיינו, והאופן בו היא משנה ותשנה את עבודת ה-IT. שתי המגמות הללו יביאו להאצת האימוץ של אג'ייל בעולמות הפיתוח", כך אמרה יעל גרוהמן-רבינוביץ', שותפה ומאמנת בכירה לתחום האג'ייל באג'יילספארקס.

גרוהמן-רבינוביץ' דיברה בתחילת כנס Agile Israel 2023. האירוע, שאותו ערכה אג'יילספארקס בשיתוף אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, ונשא את הכותרת Making an Impact (עשיית אימפקט).

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי גרוהמן-רבינוביץ', "מהפכת ה-AI פרצה לתודעה בחודשים האחרונים, אף שהתחום לא חדש. ארגונים רבים מנסים להבין איך היא תשפיע עליהם וכיצד הם צריכים להיערך לקראתה". היא הוסיפה כי "העבודה ההיברידית, מרחוק, מהבית, מהמשרד ומבית הקפה, היא תצורת העבודה הפופולרית בארגונים מזה שלוש שנים. כיום, יותר ממחצית העובדים בארגונים עובדים מרחוק. מצב זה יצר אתגרים חדשים לארגונים".

גרוהמן-רבינוביץ' הציגה מחקר שמיקרוסופט ערכה בסוף השנה שעברה ושאותו כינתה הענקית מרדמונד "הפרנויה של התפוקתיות". המחקר נערך בקרב יותר מ-20 אלף משתתפים מ-11 מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, הודו וסין. 85% מהמנהלים בארגונים השיבו שהעבודה ההיברידית גורמת להם לפקפק בפריון העובדים שלהם. לעומתם, 87% מהעובדים אמרו שהם מרגישים פרודוקטיביים יותר מאז שהחלו לעבוד באופן היברידי. ניתוח שהחוקרים ערכו מתיישב עם מה שהעידו העובדים: מאז כניסת העבודה ההיברידית, עם פרוץ הקורונה, הפרודוקטיביות שלהם השתפרה בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. במיקרוסופט הסבירו את הפער, את הניתוק שבין תחושות שתי הקבוצות – המנהלים והעובדים, ככזה שמושפע מ-"הפרנויה של הפרודוקטיביות": המנהלים חוששים שאובדן התפוקה נובע מכך שהעובדים לא עובדים, על אף שגדלו שעות העבודה, מספר הפגישות ומדדי פעילות אחרים.

הדרך להתמודד עם אותה פרנויה, אמרה גרוהמן-רבינוביץ', היא "במקום לעקוב אחרי משימות ולפעול באופן של מיקרו-ניהול – לשים דגש על מיקוד הצוותים ליעדים העסקיים של ארגון, מה האימפקט שלהם ומה התוצר שהם משיגים. הגדרת יעדים נעשית באמצעות מסגרות עבודה כגון OKR, עם יעדים ברורים ותוצאות מדידות".

ארז טאצ'ר, מנכ"ל אג'יילספארקס. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

ארז טאצ'ר, מנכ"ל אג'יילספארקס, ציין כי "המונח אג'ייל הופך לעתים לסיסמה ריקה, ולא כך צריך להיות. אנחנו פה, בכנס הזה, זו הפעם ה-16, כי ארגונים מצליחים לשרוד בעזרת מימוש אג'ייל בעולם משבש, משתנה ודינמי. האג'ייל משפר עסקית ארגונים, ומעלה את שביעות הרצון של המשתמשים הפנימיים והלקוחות החיצוניים".

טאצ'ר סיים את דבריו כשהוא מצטט מחקר שערך מכון ביזנס אג'יליטי, שממנו עלה שארגונים שבוחרים לעבוד בתפיסת אג'ייל משיגים שיתופי פעולה עמוקים וטובים יותר, וגם – העובדים והלקוחות שלהם יותר שבעי רצון. "בעולם עסקי, דינמי ודיגיטלי, שמתאפיין בקצב שינויים מהיר ומשבש לצד רצון להביא ללקוח ערך כאן ועכשיו, מתודולוגיות האג'ייל כובשות את הבכורה בארגונים בכל הרמות – סטארט-אפים וארגוני אנטרפרייז כאחד, ככלי אפקטיבי לשיפור יכולות ולהשגת יעדים עסקיים", אמר. "האג'ייל", סיכם טאצ'ר, "הוא כלי שמאפשר לזוז מהר, קדימה ובכיוון הנכון: הגישה האג'ילית מאפשרת להגיב בצורה גמישה ומהירה לשינויים בדרישות, ונשענת על ההנחה שבעולם העסקי, במתכונתו הנוכחית והעתידית, המהיר אוכל את האיטי, ולא הגדול את הקטן".