ערב יום הזיכרון תשפ"ג: 578 חללים לחיל הקשר ואגף התקשוב

אנדרטה ביהוד לחללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: ויקיפדיה

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שמתחיל הערב (ב'), פרסם משרד הביטחון את מספרם: 24,213 איש ואישה שנפלו במערכות המדינה ונרצחו בפיגועי הטרור. מתוכם, 578 הם אנשי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסייבר – כך נמסר מצה"ל.

ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות ההגנה, האצ"ל והלח"י. את כלל הנופלים מונים מאז 1860. מניין חללי מערכות ישראל כולל את חללי צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה, שירות בתי הסוהר וכן את נופלי המחתרות והבריגדה היהודית.

אתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב נמצא במרכז יהוד, שמאמצת את אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם חללים שהם בני יהוד, אולם אינם מהחיל. מדי שנה – למעט בשנות הקורונה – נערך בו טקס זיכרון, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד. הטקס ייערך מחר (ג') בשעה 11:00.

"מורשת הנופלים שמסרו נפשם – לחיות במקום טוב יותר"

אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

אלוף (מיל') שלמה ענבר משמש כנשיא העמותה. הוא שימש כקשר"ר (קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי) בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ולפני כן היה מפקד יחידה 848, לימים 8200. לאחר מכן הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש המו"פ במשרד הביטחון.

בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר ענבר כי "מאז תקופת החלוצים, המתיישבים והראשונים ועד היום – רבים נתנו את חייהם על הגנת מדינת ישראל. סופסוף, לאחר אלפי שנות ציפייה בגלות, הקמנו לתפארת מדינה יוצאת מן הכלל וכל אחד ואחת מהחללים היה גאה בהקמתה ובפועלה".

"אמנם אנו נמצאים בתקופה הרת רגשות", אמר ענבר, "אולם חשוב לציין כי זו אינה תקופה הרת גורל. גם אחרי 75 שנים בהם רבים מאיתנו היו שותפים להקמת המדינה, עלינו להיות מאוחדים, על מנת שנוכל לעמוד מול קברי הנופלים, להישיר מבט ולומר להם כי קורבנם מוצדק ולא היה לשווא. עלינו להיות מאוגדים כי נכונו לנו עוד משימות לרוב".

"אני מתפלל שחלל נוסף לא יגיע", סיכם האלוף (מיל') ענבר. "לעולם לא נשב בשקט תחת עץ רענן, תמיד נהיה ערוכים ודרוכים. אני כולי תקווה כי התבונה והשפיות יחזרו לכולם כי באחדות כוחנו, וזוהי מורשת הנופלים שמסרו נפשם – לחיות במקום טוב יותר".

מעט היסטוריה

השימוש המבצעי הראשון בקשר בהגנה היה באיתות ראייה (דגלים, הליוגרף ופנסי איתות) ביחידות ההגנה בירושלים, במאורעות תר"ף (1920). במרד הערבי הגדול, שאירע ב-1939-1936, גדלו צרכי התקשורת של ההגנה. הארגון החל להשתמש גם ביוני דואר ובקשר רדיו – טכנולוגיה חדישה ומתפתחת, לשעתה.

בשל ההפנמה של היתרונות הטכנולוגיים של קשר הרדיו, בכל אזור הוקם שירות קשר ארצי. שירות הקשר הקים, תוך שהוא מתמודד עם קשיים רבים, רשתות איתות ראייה, מערך יוני דואר ותקשורת רדיו חשאית (נייחת), מערך הדרכה, מערך צפנים ומערכת לוגיסטית תומכת. המשימה הראשונה הייתה יצירת קשר חשאי בין היישובים היהודיים, מבוסס רשתות איתות ראייה וקשר רדיו בתדר גבוה (ת"ג), באיתות מורס.

חיילת משתמשת במכשיר קשר, שנות ה-50. צילום: אתר חיל הקשר והתקשוב

מאז העלייה על הקרקע של קיבוץ חניתה במרץ 1938, התבסס הקשר המבצעי ליישובי חומה ומגדל על קשר רדיו חשאי, שכונה "אלחוט". איתות הראייה, שנועד לקשר המנהלתי, שימש הסוואה לקשר הרדיו, שעצם קיומו היה סודי. עוד יש לציין שהקשר למבצעי ההעפלה היה מרכזי בשירות הקשר.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, החל גיוס מתנדבים מהיישוב לצבא הבריטי, למלחמה בגרמניה הנאצית. בעקבות פרסום הספר הלבן של 1939, שהגביל את העלייה ארצה, שירות הקשר הפעיל במרץ 1940 שידור מחתרתי לציבור – תחנת הרדיו קול ישראל של ההגנה (הכוונה איננה לקול ישראל של היום), שפעלה בגלים קצרים. הבריטים לא הצליחו לאתר את מקור השידור.

בנובמבר 1945 הבינו ביישוב שנדרשת מודרניזציה של שירות הקשר. השירות קיים אז ארבע רשתות רדיו נייחות בתדר גבוה, באיתות מורס: אבינועם – רשת המטה הכללי של ההגנה, עם 80 תחנות; תמר – שקישרה את פיקוד הפלמ"ח לגדודים ולפלוגות; גדעון – ששירתה את המוסד לעלייה ב' ומנתה 24 תחנות נייחות וניידות; ושרה – שהועמדה לשימוש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

כל פעילויות הקשר אוחדו לפיקוד מרכזי לטובת שירות הקשר. כמו כן, הוקם בית ספר מרכזי לקשר בשפיים, ובו אומנו מאות אלחוטנים. שידורי קול ישראל, שהורדו מהאוויר, חודשו באוקטובר 1945 ונמשכו עד הקמת המדינה וכינון תחנת הרדיו הממלכתית, שהיא, כאמור, קול ישראל שאנחנו מכירים כיום.

ב-1947 נוספו שידורים מחתרתיים מקומיים – תלם־שמיר־בועז (תוכנית שידור במחתרת, או תש"ב). בנוסף, פעלו שידורי רדיו מחתרתיים של האצ"ל והלח"י.

הגדעונים והגדעוניות היו 219 אלחוטני שירות הקשר בשירות המוסד לעלייה ב' – זרוע ההגנה שעסקה בהעפלה, ולאחר קום המדינה בהברחת נשק לארץ. 77 מהם פעלו על ספינות, חלקם השתתפו בכמה הפלגות. באמצעים דלים הוקם קשר חובק עולם, שאִפשר פיקוד ושליטה על מבצעי ה-"בריחה", ההעפלה והרכש.

במהלך 1947 נערך שירות הקשר למעבר ממסגרת מחתרתית למסגרת צבאית. גויסו מתנדבים ארץ-ישראלים, ששירתו בצבא הבריטי בתחום הקשר. ערב מלחמת העצמאות עבר שירות הקשר מהפך: מעיסוק בקשר מחתרתי סטטי בין יישובים בענייני "בריחה" והעפלה, הוא עבר למתן קשר למסגרות צבאיות של צבא סדיר בלחימה ניידת. מספר האנשים גדל מכ-200 ערב מלחמת העצמאות לכ-3,500 בסופה.

במהלך המלחמה בוצע תהליך ארגון מקיף, הוקמו יחידות קשר בחזיתות וביחידות הלוחמות, פותחו בתי מלאכה ונפרס מערך לוגיסטי, שעמד במשימות התחזוקה וההספקה. בספטמבר 1948 הוקם בית ספר ארצי לקשר במחנה בריטי נטוש ליד צריפין – גבעת האלחוט, מחנה גדעונים של ימינו, וכל הקורסים בתחומי הקשר רוכזו במחנה אחד.

בתחילת 1948 נרכשה בחשאי כמות גדולה של ציוד קשר מעודפי צבא ארצות הברית, והוברחה ארצה. הציוד הזה שינה את פני שירות הקשר.

בסוף מאי 1948 היו לשירות הקשר מפקדה ארצית, פלוגת קשר בכל חטיבה בפיקוד, קצין קשר חטיבתי ומחלקת קשר בכל גדוד, בפיקוד קצין קשר גדודי. ב-14 באוקטובר 1948, בדיוק חמישה חודשים לאחר ההכרזה על קום המדינה, וערב מבצעי ההכרעה של צה"ל במלחמת העצמאות, נהפך שירות הקשר לחיל הקשר.

נתיבי זיכרון: ניווט לקברי חללי מערכות ישראל

לצד אירועי הזיכרון בישראל, משרד הביטחון השיק השנה יישומון ניווט לקברי חללי מערכות ישראל: "נתיבי זיכרון".

ביישומון ניתן להזין את שם החלל בשורת החיפוש ובלחיצת כפתור יוכל המשתמש לנווט לקבר החלל באופן רגלי ונגיש. בנוסף, ניתן יהיה לגלוש לעמוד הזיכרון אודות החלל באתר "יזכור", לקרוא פרקי תפילה וכן להדליק נר וירטואלי לזכרו של החלל, או נר כללי לזכרם של כלל חללי מערכות ישראל.

המערכת החדשה תפעל בשלב ראשון כפיילוט בעשרה בתי עלמין צבאיים.

טקס יום זיכרון היברידי-מקוון יופץ לאלפי קהילות יהודיות ברחבי העולם, בפרויקט משותף של משרד הביטחון וההסתדרות הציונית העולמית. התכנים יופצו לאלפי קהילות יהודיות ברחבי העולם. טקס הזיכרון מתורגם לכמה שפות: עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית ורוסית.