שולחים את הילדים למסע מחנות בפולין? יש אפליקציה שתלווה אותם

המסעות של משלחות ישראליות, בפרט של בני נוער, למחנות ההשמדה בפולין עמדו בשנים האחרונות במרכזה של מחלוקת בין שתי המדינות, בשל רצונם של הפולנים להדגיש את העובדה שגם הם היו קורבנות של הנאצים במלחמת העולם השנייה. זאת, בעוד שפולנים רבים (ולא רק הם) סייעו לנאצים בימים הנוראים ההם, בהסגרת ואף בהריגת יהודים.

צילום מסך. צילום: מתוך האפליקציה

באחרונה נמצא פתרון מעורר מחלוקת למשבר, בדמות המלצות שישראל התחייבה לתת למשלחות שיוצאות לפולין לבקר גם באתרים שמאדירים פולנים שלחמו נגד הגרמנים במהלך המלחמה – ושחלקם היו מעורבים בהשמדת יהודים. למרות חילוקי הדעות, נראה שבעקבות הפתרון יעלה מספרן של המשלחות שיוצאות מישראל לוורשה, קרקוב, אושוויץ, טרבלינקה ושאר האתרים במדינה המזרח אירופית שבהם נטבחו יהודים.

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה פיתחו ב-Code for Israel, בשיתוף D-ID ומרכז ההדרכה המעורר, אפליקציה ייחודית, שתלווה את המסעות הללו. האפליקציה היא פרי יוזמה של המעורר, שהינו מרכז לחינוך בלתי פורמלי, שם זיהו את הצורך וחיברו בין השותפים לטובת קידום הנושא.

בהודעה של מפתחי האפליקציה נכתב כי יש בה כלים לניהול מיטבי של מסעות של בני נוער לזיכרון השואה, הן בפולין והן בארץ, לרבות בניית הדרכות, ניהול יומן אישי לתלמיד, מעקב אחר סדנאות וכלים חדשים להעברת תכני זיכרון. אחד הכלים שמוטמעים בה הוא Creative Reality Studio מבית D-ID, שמאפשר להנפיש דמויות מזיכרון השואה ולשמוע אותן מספרות על האירועים שקרו אז. כך, בזכות האפליקציה ההדרכות ינוהלו בצורה חדשנית יותר, והתכנים יותאמו לדור הצעיר ויאפשרו לבניו ובנותיו חיבור אליהן.

יסמין לוקץ', מייסדת Code for Israel, אמרה כי "האפליקציה היא אחד מ-40 פרויקטים, אבל היא מרגשת במיוחד, בגלל העיתוי שבו היא עלתה לאוויר. אנחנו רואים בכאב את דור השורדים הולך ומתמעט, אבל כאן יש התפתחות טכנולוגית שתאפשר לזכור אותם בדרכים חדשות ואפקטיביות יותר, כך שיערבו גם את הדור הצעיר בהבטחה לזכור ולא לשכוח".

יש לציין שכמה בתי ספר כבר משתמשים באפליקציה. עמית יזרעאלי, יזם האפליקציה מהמעורר, ציין כי "השימוש ברכיב ההנפשה יצר מעורבות מדהימה, שעודדה את התלמידים לפתוח ספרים, לחפש עדויות, לבחור סיפורי שורדים ונרצחים, ולצטט אותם בקולם, באמצעות הנפשה. חיבור היסטורי ורגשי שכזה מתאפשר עם הטכנולוגיה החדשנית ותפיסת חדשנות בחינוך".

טכנולוגיה שמתמללת עדויות של ניצולים

עד כה, רוב העדויות של ניצולי השואה נשמרו בפורמטים ישנים, לרבות וידיאו והקלטות מלפני שנים, ואף עשרות שנים. רק מיעוטן נשמרו באמצעים דיגיטליים. ורביט, שפיתחה טכנולוגיה לתמלול מבוססת בינה מלאכותית, עבדה בחודשים האחרונים בשיתוף ועידת התביעות, במטרה לתמלל במדויק אלפי דקות של עדויות ניצולים. המטרה הסופית היא לתמלל מיליוני דקות של עדויות, מתועדות בשפות רבות, שיאפשרו להנציח את השואה לדורות העתידיים.

הטכנולוגיה של ורביט מאפשרת ניקוי רעשי רקע, וכך חודשו הקלטות בנות 40 שנים ויותר. ניתן לתמלל באמצעות הטכנולוגיה את ההקלטות האלה ולהציל עדויות של שורדי שואה שלא ניתן היה לשחזר אותן. יכולת זו מאפשרת לשמר יותר עדויות באופן מדויק ומהיר. בנוסף, באמצעות פרויקט זה ניתן יהיה לתרגם את עדויות הניצולים לשפות שונות, מה שיאפשר לחשוף את הסיפורים לקהל יעד בינלאומי.

תום ליבנה, מייסד ומנכ"ל ורביט, ציין כי "שיתוף הפעולה עם ועדת התביעות נועד במטרה לתמלל במדויק עדויות של ניצולי שואה. ככל שאוכלוסיית ניצולי השואה ממשיכה להצטמצם, רמת הדיוק של התמלולים הינה חיונית, על מנת שנוכל להגן על שלמותם של הסיפורים לדורות הבאים. מבחינתי, שיתוף פעולה שכזה הוא שליחות לאומית, ואני גאה ש-ורביט לוקחת בו חלק. אנחנו מאמינים שזה יאפשר להגן ולשמור על עדויות הניצולים, ולחשוף את סיפוריהם לקהל יעד גלובלי גדול יותר, במגוון שפות".

יצוין כי הפיתוחים שנזכרו כאן אינם הטכנולוגיות היחידות ששימוש בהן הוצג לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה. כך, ביום א' האחרון הוצגו בכיכר דיזנגוף בתל אביב הולוגרמות של שש דמויות מתקפות השואה – פרי פיתוח של עמותת שם ונר, עיריית תל אביב-יפו וחברת הולוגרמה ישראל. לצד הדמויות הידועות במיוחד אנה פרנק ויאנוש קורצ'אק, הוצגו במיצג ההולוגרמות דמויותיהם של משה פלינקר, חנה לוין, פרנצ'סקה מאן ודוד ברגר. בנוסף, במשכן הכנסת בירושלים הוצבה, בשיתוף עמותת זיכרון בסלון, הולוגרמה עם דמותה של שורדת השואה דבורה וינשטיין. בכל המקרים סופרו הסיפורים של הדמויות באמצעות ליפסינק.