כיצד ה-AI מסייעת לזיהוי ותיעוד שואת יהודי יוון?
צאצאי הקהילה יזמו את פרויקט ששת, המקים מאגר נתונים של עשרות אלפי קורבנות השואה מיוון בעזרת טכנולוגיות חכמות של AI לזיהוי פנים, ובהמשך בניית DNA המספר את סיפורה המלא של הקהילה שבמשך שנים תיעודה הוזנח
ששת – עמותה שורשית לזכר השואה.
כ-50 אלף שמות ופרטים על יהודי יוון שנספו בשואה, ועוד 1,800 שמות של ניצולים, נאספו, תועדו והועלו עד כה, במסגרת פרויקט ייחודי ששמו 'ששת' – שמטרתו לבנות בסיס נתונים מחקרי על יהדות יוון. הפרויקט הוא ביוזמת צאצאי הקורבנות, ומופעל על ידי עשרות מתנדבים. מטרתו היא לספר את סיפורה של יהדות יוון, שמרבית חבריה נספו בשואה, מנקודת מבט של בני הקהילה ששרדו את השואה, או כאלו שעלו לישראל לפני השואה ושמשפחתם הושמדה במהלכה.
הפרויקט מבוסס בין היתר על תיעוד של בני הניצולים, והפעלת מערכות זיהוי חכמות, מבוססות בינה מלאכותית, שיודעות לקשר בין שמות, תמונות ומידע ארכיוני ממקורות שונים ולייצר מהם סיפור על אותם קורבנות והניצולים.
למיזם יש גם שתי מטרות נוספות: בניית אתר הנצחה מחקרי ונגיש, שיאפשר גישה חופשית לנתונים, כדי לסייע להמשך המחקר על הקהילה ולחקירת מקורותיה של הקהילה באמצעים גנטיים, על ידי בדיקות DNA שיבוצעו על בני הדור השני והשלישי של הקורבנות והניצולים, וגם זאת באמצעים טכנולוגיים חדשניים.
מאמץ לדעת עוד על הקהילה היהודית של יוון
את הפרויקט המיוחד הזה מוביל פרופ' אילן צרפתי, ראש המעבדה לחקר מנגנונים המולקולריים ליצירת הגרורות בסרטו השד, באוניברסיטת תל אביב. עיקר העבודה נעשית על ידי עשרות מתנדבים ממקורות שונים, וכן שיתופי פעולה עם מרכזי מחקר על יהדות יוון, ביניהם מרכז סאלטי באוניברסיטת בר אילן בראשותו של פרופ' שמואל רפאל; המרכז למורשת יהדות יוון בישראל; שורה ארוכה של קבוצות מחקר וכן מאיסוף נתונים מגורמים כמו יד ושם, מוזיאון השואה בוושינגטון, פעילים יהודים ילידי יוון, כמו למשל סטלה שלם, ילידת יוון שעשתה מחקר ענק על ילדי יוון האבודים.
בפרויקט משתתפים גם במתכנתים, ביניהם סטודנטים למחקר המסייעים בפיתוח הרכיבים להקמת הדאטה בייס הייחודי, וכן מתנדבים דוברי שפות יוונית, צרפתית ולאדינו.
מלאכת איסוף הנתונים מורכבת, והיא כוללת שליפת שמות וקישור למסמכים מארכיונים שונים, המכסים את השנים 1920 עד 1995, בהיקף של 30 אלף מסמכים שונים.
רכיב מרתק אחר בפרויקט הוא זיהוי תמונות של הקורבנות והניצולים, שאנשי הפרויקט מצליחים לאתר או לקבל מהמשפחות, כאשר על התמונות האלו על ביסס מערכת גנזים, שפותחה על ידי פרופ' נחום דרשוביץ, מומחה ללוגיקה, וכן טכנולוגיה שפיתח פרופ' ליאור וולף, מומחה לראייה ממוחשבת, המשמשת בין היתר לזיהוי פני אנשים.
ניסיון להגיע לאימות מקסימלי של האנשים שמאחורי השמות
פרופ' צרפתי מסביר כי האתגרים של הקמת מאגר המידע המיוחד הזה כוללים ביצוע תהליכי זיהוי, כדי להגיע לאימות מקסימלי של האנשים שמאחורי השמות, בהתחשב בשנים הרבות שחלפו, בגילאי הניצולים או משפחותיהם, שלא תמיד זוכרים או אפילו מכירים את כל הסיפור המשפחתי.
בעזרת הטכנולוגיה ניתן לקשר את הדמות עם מאגרים ונתונים אחרים שנאספו בפרויקט, ולייצר קשרים וקישורים שאיש לא היה יכול לדעת אותם לפני כן. מטבע הדברים צצו בתהליך זה סיפורים מרתקים ומעניינים.
מאגר מעניין נוסף שפרויקט ששת מטפל בו הוא המיקום של יהודי סלוניקי בשנת 1943, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. זאת בעקבות פרויקט שהובילה הסופרת אורה רקנאטי, שחיברה ספר מחקר בנושא, והעמידה חלק מבסיסי הנתונים שלה לרשות פרויקט ששת.
מלאכת איסוף המידע אינה פשוטה, לדברי פרופ' צרפתי, והיא נתקלת בלא מעט בירוקרטיה ואף סירוב של מוזיאונים לשתף מידע, וזהו אחד מהאתגרים שפרויקט ששת מתגבר עליהם בעזרת גורמים שונים וחדשנות טכולוגית מבוססת בינה מלאכותית.
תיעוד ארכיונים במרכזים בישראל וביוון
פרויקטי טרנספורמציה דיגיטלית נוספים נערכים השנה במרכזי מורשת שונים. כך למשל, מרכז מורשת יהדות סלוניקי ע"ש ליאון רקנאטי, בראשותו של רוני ארניה, עוסק מזה כמה שנים בשימור איסוף והצלת עזבונם של ניצולים.
כל המידע הזה מרוכז בעשרות קלסרים והמרכז החליט לתעד את המידע על ידי סריקה של כל מסמך ומסמך בעזרת מתנדבים דוברי השפות המתאימות. המטרה בסופו של הפרויקט היא תיעוד דיגיטלי של מורשת יהדות יוון והפיכתו למידע נגיש לכולם.
פרויקט נוסף, דומה, החל לפני כמה חודשים ביוון. בתחילת השנה נחתם חוזה לביצוע פרויקט דיגיטציה, תיעוד וניהול ארכיון הקהילות של סלוניקי, אתונה ורודוס. את הפרויקט מבצעת חברה מקומית בשם OTE, שחתמה על החוזה עם נשיא הקהילות היהודיות בסלוניקי, דוד שאלתיאל.
במקביל, תוך ניצול טכנולוגיות IT חדשניות, יפותחו יישומים דיגיטליים חינוכיים לקידום משאבים תרבותיים חומריים ואי-חומריים, בהתייחס לזיכרון ההיסטורי של קהילות יהודי יוון. על פי הערכות מדובר ב-1.9 מיליון דפי עבודה שיעובדו דיגיטלית ויתועדו.
הפרויקט ממומן על ידי הקרן האירופית לפיתוח אזורי (ERDF) ועל ידי משאבים לאומיים במסגרת התוכנית התפעולית 'תחרותיות, יזמות וחדשנות 2014-2020' של משרד הפיתוח וההשקעות.
אשמח לקבל מידע ולהיות שותפה במה שניתן . משפחתי מיוון, אבא נולד בקבאלה ואמא ביאנינה אליי נולדו בוולוס ואני בישראל במושב צור משה.