בעקבות האזהרה של מודי'ס: ההיי-טק צריך להתגייס למזעור נזקים

ההודעה מסוף השבוע של חברת דירוג האשראי מודי'ס, שלפיה היא מורידה את אופק הדירוג של ישראל מ-"חיובי" ל-"יציב", לא צריכה להפתיע אף אחד: הכתובת על הקיר כבר 15 שבועות, מאז ששר המשפטים, יריב לוין, הציג את התוכנית המשפטית והמחאה נגדה החלה. מה שעל ענף ההיי-טק לעשות כעת, לצד היותו הקטר שמוביל את המחאה, הוא להיות גם הקטר שמוביל את המאמץ למזעור הנזקים הכלכליים מההודעה של מודי'ס ובכלל, מהמשבר שניחת עלינו הודות לממשלה.

הדו"ח כולל התייחסות גם לענף ההיי-טק ומוכיח שיש קשר ישיר בין הכוונה של הממשלה לבצע את התוכנית במערכת המשפט לחשש מעצירת השקעות והאטה בענף.

ראוי לציין שעורכי הדו"ח משבחים את מדיניות הממשלה הקודמת, זו של נפתלי בנט ויאיר לפיד, ששמרה על יציבות תעשיית ההיי-טק בכך שהגדילה את מקורות התעסוקה של הצעירים וחתמה על הסכם הגז עם לבנון, שבניגוד לטענות הממשלה הנוכחית, הוא גורם חיובי, שמשפר את המצב הכלכלי של ישראל. מהצד השני, הם מעירים שעל אף שההשפעה לרעה של החקיקה על ההיי-טק בפרט והכלכלה בכלל ידועה למקבלי ההחלטות, השרים האחראים על כך לא הירפו מהתוכנית שהם מתכננים, ובכך הגדילו את ההשפעה השלילית הזאת, לרבות בהיבט של ההשקעות בישראל.

בעקבות הדו"ח של מודי'ס, מטה המאבק של ההיי-טק מאשים את הממשלה בהתעלמות מכל האזהרות, וטוען כי "המדיניות הזו תטיל את האחריות לקריסת ענף ההיי-טק על מקבלי ההחלטות"

הדו"ח הזה הוא עוד מסמך שמוכיח שהאזהרות של ראשי הענף מאז ההכרזה על התוכנית נכונות, ולא מונעות ממניעים פוליטיים. לכן, ועקב שלל האזהרות של חלק ניכר מאוד מהמומחים הכלכליים ומראשי המשק (היום הצטרפה אליהם היו"רית היוצאת של רשות ניירות ערךף ענת גואטה), הטענות של חלק מחברי הקואליציה שלפיהן המחאה היא זו שהביאה להידרדרות המצב הכלכלי הן הזויות.

ראש אגף התקציבים: "הצניחה בהשקעות צריכה להטריד אותנו"

אחת הפסקאות בדו"ח קובעת כי יש צפי לירידה בהכנסות המדינה כתוצאה מהפגיעה בהיי-טק וכי העברת הכספים וההון אנושי לחו"ל, שכבר מתממשת, תימשך. אמנם, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר היום (א') בוועדת הכספים של הכנסת שהמשבר בהיי-טק הוא כלל עולמי ושמצבנו טוב יותר ממדינות אחרות – מה שנכון בינתיים, אבל המשבר הפנימי שמתחולל כאן בחודשים האחרונים רק מחריף את המצב, וימשיך לעשות זאת באם הממשלה תמשיך עם התוכניות שלה.

ראש אגף התקציבים, יואב גרדוס, הציג בישיבת הוועדה נתונים שמציירים תמונת מצב קודרת למשק. בין היתר, הוא אמר כי "הירידה בענף ההיי-טק החלה לפני כמה רבעונים. ראינו צניחה בהשקעות, שחלקן היה צפוי וחלק מהן אמור להטריד אותנו". יש בהחלט מצב שהוא רמז להשלכות של התוכנית המשפטית על הענף. כך או כך, גרדוס ציין כי "אנחנו רואים בחודשים האחרונים ירידה בהכנסות ממיסים". הירידה הזאת נובעת במידה רבה, גם אם לא רק, מכך שבעוד שענף ההיי-טק מהווה רק 11% מכלל המועסקים במשק, התרומה שלו להכנסות המדינה היא 25%.

כמובן שכל זה לא מנע משר האוצר, סמוטריץ', להגיב על דברי ראש אגף התקציבים ולומר: "הירידה בהשקעות היא בעל העולם, וגם הירידה בסטארט-אפים לא תשפיע על המצב ב-2023".

הדו"ח של מודי'ס הוא עוד מסמך שמוכיח שהאזהרות של ראשי הענף מאז ההכרזה על התוכנית נכונות, ולא מונעות ממניעים פוליטיים. לכן, ועקב שלל האזהרות של חלק ניכר מאוד מהמומחים הכלכליים ומראשי המשק, הטענות של חלק מחברי הקואליציה שלפיהן המחאה היא זו שהביאה להידרדרות המצב הכלכלי הן הזויות

פגיעה צפויה בשילוב החרדים בהיי-טק

במצגת של אגף התקציבים, שהוצגה בישיבה, יש שיקוף של האתגרים שהכלכלה והחברה מתמודדת איתם כבר שנים, ולהיי-טק יש חלק חשוב בפתרונם. כך, למשל, הנושא של שילוב חרדים בשוק העבודה, בין היתר בהיי-טק. כלכלני האוצר סבורים שאם רמת ההשתלבות שלהם לא תשתנה, הפגיעה במשק תהיה קשה. מטבלה אחרת שהציגו אנשי האוצר עולה שעד שנת 2040, שיעור החרדים, והערבים בקרב כלל האוכלוסייה יגיע ל-40%, וב-2069 הוא יגיע למעט פחות מחצי ממנה- 49%.

יותר פגיעה כלכלית כתוצאה מהתוכנית המשפטית של הממשלה = פחות חרדים בענף ההיי-טק? צילום: BigStock

ענף ההיי-טק מאותגר כבר שנים בדרישה להגדיל את מספר החרדים בו. התוצאה רחוקה מלהיות משביעת רצון – החרדים מהווים בקושי שלושה אחוזים מכלל המועסקים בהיי-טק, אל אם ענף ההיי-טק יוחלש כתוצאה מהתוכנית המשפטית – מה שכאמור כבר מתחיל לקרות, הוא לא יוכל להגדיל את הנתון הזה. זאת, מאחר שהירידה בהשקעות עלולה להוביל לירידה בכוח האדם בענף, או לפחות לא לעלייה בו.

המסקנה מכל מה שצוין כאן היא שעל ראשי ענף ההיי-טק לשלב ידיים עם גורמי המקצוע בממשלה על מנת לגבש תוכניות חירום, שימתנו את הפגיעה הצפויה בענף, ובעקבותיה בכל המשק. זה אומר לעשות בדק בית בתוך הענף, לראות כיצד ניתן להתארגן מבלי לפטר עובדים ולסגור מרכזי מו"פ, ובמקביל להשקיע מאמצים רבים יותר כדי לשכנע משקיעים זרים להשקיע בכל זאת בישראל. כדאי להדגיש בפניהם את האטרקטיביות של החברות, האקו-סיסטם וההון האנושי בישראל – דבר שלפחות מרביתם יודעים בעצמם, אבל לא יזיק להדגיש ולהרחיב זאת בפניהם. חילופי האשמות לגבי מי אחראי למה לא יועילו לשינוי המצב, ועל הקטר של המשק ליזום שיתוף פעולה עם הקטר של המדינה – הממשלה, על מנת לשפר, כי אף אחד אחר לא מתכוון לעשות זאת. כלומר, על הענף לדאוג לעצמו, וכתוצאה כך לכל הכלכלה והמדינה.