"אנו צריכים להשקיע היכן שיש עניין וחשיבות חברתית"

קרן בירד (BIRD – ר"ת Binational Industrial Research and Development) הוקמה בשנת 1977 כדי לקדם פרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקניות והיא אחד הביטויים היפים של שיתופי הפעולה בין ארה"ב וישראל.

מאז הקמתה הקרן כולל את קרנות המשנה BIRD Energy; BIRD HLS; BIRD ENERGY CENTER ו-BIRD Cyber, ועד היום אישרו בה 1,128 פרויקטים ונתנו מימון בכ-490 מיליון דולר.

ירון לוטן, מנכ"לה החדש של קרן בירד, שוחח עם אנשים ומחשבים באחרונה, בעקבות כניסתו לתפקיד.

בירד היא קרן ותיקה מאוד, שממנת פרויקטים בתחומי פעילות רבים – מה ידעת על הקרן לפני שהתחלת את תהליך המינוי?

שיתוף פעולה אמריקני-ישראלי באמצעות קרן בירד.

"האמת היא שידעתי יחסית לא מעט, כי בעברי, כמנכ"ל של חברות שונות, זכיתי לקבל פעמיים מענק מ-בירד — כך שידעתי על קיומה של הקרן וקצת על פעילותה והעובדה שהיא מממנת פרויקטים בתחום הטכנולוגי ובאילו תנאים, אך לא הייתי מודע להתפתחות שלה בחמש עשרה השנים האחרונות.

גם ידעתי על משמעות התמיכה שלה עבור החברות השונות. אני חושב שבאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל כולם מכירים את בירד. גם היום, כשאני נפגש עם אנשים רבים בתעשייה ומציין שאני עובד בקרן, נדיר למצוא אנשי תעשייה שאין להם מושג מה זה בירד. אמנם ישנם הבדלים ברמת הבקיאות לגבי פעילות הקרן, אך מרבית התעשייה בארץ מכירה את הקרן לפחות ברמה הבסיסית.

ברמה האישית, כשהתחלתי לשקול את התהליך, התברר לי שהקרן גדלה מאוד בשנים האחרונות, בנוסף לקרן הראשית יש גם שלוש קרנות ורטיקליות בתחומי האנרגיה, הביטחון הלאומי וסייבר. כמו גם הקמת האנרג'י סנטר, שבו עומלים ארבעה מאגדים של מוסדות מחקר וחברות תעשייתיות ישראליות ואמריקניות על פיתוח טכנולוגיות אנרגיה ירוקות; אלו היו גילויים שהרשימו אותי מאוד".  

עד לאחרונה כיהנת כסגן יושב הראש של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, מה גרם לך להתעניין בעבודה בקרן? במעבר ממדיניות לתפקיד מאוד פרקטי?
"לפני כשלוש שנים, כשסיימתי את תפקידי האחרון כמנכ"ל, החלטתי על שינוי סדרי עדיפויות שהוביל אותי להשקיע יותר בפעילות חברתית. זו הייתה החלטה מודעת, לנוע מעולם הניהול בזירת העסקים לניהול בתחומי האימפקט ובחברה האזרחית. תפקידי במכון אהרון הוא חלק מהפעילויות האלה. לכן התפקיד ב-בירד היווה עבורי הזדמנות נדירה לשלב את הניסיון והאוריינטציה העסקיים שלי, עם מה שלתפישתי הוא פעילות אימפקט טהורה.
אחרי שפעלתי כארבעים שנים בעולם העסקי, הייתי בשלב בו הרגשתי צורך לעשות יותר עבור החברה ולמען הסביבה, והיה ברור לי שאוכל לנצל את הניסיון שצברתי למטרות שאינן עסקיות בלבד. זה התחיל מתוך תחושת בטן שזה הדבר הנכון לעשות, אך האמת היא שמצאתי בעשייה הזו גם הרבה עניין. הניסיון שלי, המשלב רקע גם בתחום המיקרו וגם בתחום המאקרו בתוך הזירה של עשייה חברתית, הוסיף לי גם עניין אישי, כמו שרבים אחרים העוסקים בפעילות חברתית מדווחים.

העיסוק של בירד בהשקעות כספי ממשלות, במתווה שאינו למטרות רווח, נעשה במטרה לפתח תחומים מועילים לכלכלות ולחברות בארה"ב ובישראל. במובן הזה, זה היה מעבר נכון עבורי ואני מרגיש בר מזל שההזדמנות הזו נקרתה בדרכי, כי היא המשך טבעי לתהליך שהתחלתי דאז. אך בשורה התחתונה, המניע לכך היה שזה היה השלב הנכון עבורי בקריירה". 

הקריטריונים של התוכנית הכללית כוללים התייחסות לחדשנות הפרויקט המשותף, איכות השותפות והפוטנציאל העסקי של הפרויקט, אך אין בהם העדפה לנושאים ספציפיים. מנסיונך המקצועי, מהם התחומים שבהם מעניין ונכון היום להשקיע?
"מבחינת קרן בירד ההיסטורית, ישנה כרגע החלטה ברורה לא להחליט על העדפה של תחום זה על אחר. זוהי מדיניות הקרן כפי שירשתי אותה. ברמה האישית, אני חושב שצריך להסתכל על מטרות הקרן ותחומי ההשקעה בראייה של "מי אנחנו?" ו"מה תפקידנו?", כלומר, אנחנו צריכים להשקיע בתחומים שהשוק לא משקיע בהם באופן טבעי ובכל זאת, מכל מיני שיקולים, יש בהם עניין וחשיבות לחברה. זה יכול להיות מחקרי בסיס, שיש בהם פוטנציאל פיתוחי או יישומי גבוה אך הם מוערכים בשוק כמסוכנים להשקעה, בתחומי כמו מדעי החיים, אנרגיה או אקלים, או שזה יכול להיות בתחומים שבנקודות זמן מסוימות נתפשים כפחות אופנתיים בעולם ההון-סיכון הקלאסי, אך הם חשובים לטובת אינטרסים ציבוריים אחרים. לדוגמה, הדברים שאנחנו עושים היום ב-בירד סייבר, למרות שתחום הסייבר ממומן היטב מצד ההון-סיכון, תחומי פעילות ספציפיים כהגנת סייבר על נמלים, שדות תעופה ומתקנים קריטיים של מדינות הם תחומים שהוזנחו ושמעטים בעולם העסקי ששים לממן אותם, כי הלקוחות הם בדרך כלל ממשלות ויש שם פחות כסף. בתפישת העולם שלי, כאן זהו מקומה של קרן בירד ופה אנחנו צריכים להיכנס". 

האם תוכל לספר לי באופן כללי מה תוכניותיך כמנכ"ל? האם יש משהו שאתה רוצה לקדם?
"זה קצת מוקדם לשאול את השאלה הזו, שכן רק נכנסתי לתפקיד ואני עוד מפתח את ההבנה שלי על המערכת. אך בגדול, יש לי את תפישת העולם שפיתחתי, עימה אני נכנס לכל ארגון שניהלתי עד כה, ולמעשה גם הצגתי את התפישה הזו בפני הוועד המנהל של בירד. לגישתי, השלב הראשון היא הסתכלות ברמה האסטרטגית על הארגון, בראייה קדימה לכמה שנים. בשלב הזה יש לבנות את סדרי העדיפויות של הארגון, ולבחון את ההנחות המרכזיות לפיהן הארגון פועל. עם הגעתי אני, כאמור, לומד את המערכת ומאמין כי בקרוב נוכל לבנות את התוכנית האסטרטגית הנחוצה להשלמת שלב זה.
שנית, אני מתכוון להסתכל ולבחון את תהליכי העבודה שלנו ולראות איפה ואיך ניתן לשפר ולייעל את תהליכי העבודה. זה כמובן קשור לשלב האסטרטגי, שכן מטרת תהליכי העבודה היא לשרת את האסטרטגיה.
לראייתי, השלבים האלו הם קריטיים לפעילות גוף כמו בירד לא פחות מלגופים עסקיים אחרים. בעולם העסקי שאלות שכאלו הן לעיתים טריוויאליות, שכן העולם העסקי מתמקד ברובו בצמיחה – גם בהיקף וגם ברווחיות. בארגון כמו שלנו, שאינו למטרת רווח, Scale הוא מאוד חשוב. היכולת לעשות יותר דברים על בסיס התשתית הקיימת היא חיונית לארגון כמו שלנו, ואני מאמין שספציפית ל-בירד יש יכולת לעשות הרבה יותר על בסיס התשתית החזקה שיש לקרן.

חשוב לי גם לציין, ש-בירד כבר עסקה בעבר רבות בשאלות ובתהליכים שכאלו; אני לא הראשון להעלות את הצרכים הללו, אך הגישה שלי תמשיך את התהליכים שהקרן כבר החלה בעבר, ואני מקווה שהיא תניב לנו תובנות נוספות".