רשות ניירות ערך מבקשת לשמוע ולדעת יותר על AI

בתחילת חודש מרץ הוקם צוות בין-משרדי, המורכב מנציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים, הרגולטורים הפיננסיים ורשות התחרות, אשר בוחן את ההשלכות הרגולטוריות והמשפטיות שיש לשימוש בבינה מלאכותית על פעילויות ושירותים פיננסיים. הצוות עתיד לגבש המלצות הנוגעות, בין היתר, לקידום חדשנות, הסרת חסמים, לצורך באסדרה ולאופן עיצוב בתחום זה.

במסגרת הבחינה, הצוות בודק את פוטנציאל הפעילות, החסמים והסיכונים, ויגבש המלצות ביחס לגבולות השימוש בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי.

בשנים האחרונות התרחב השימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה בכלל, ובמגזר הפיננסי בפרט, והוא מקיף כיום מגוון של פעילויות. כלים ויישומים שונים העושים שימוש ב-AI מסייעים בידי גופים פיננסיים בניהול סיכונים וקבלת החלטות בדבר מתן המלצות השקעה בשוק ההון, ביצוע ניהול תיקים אוטומטי, חיתום לצורך התקשרות באשראי או ביטוח,  מתן שירות לקוחות, הצגת הצעות ערך ללקוחות, יישוב תביעות ביטוח, ועוד.

מבינה ומשולבת גם בפיננסים. הבינה המלאכותית. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock

יתרונות וחסרונות שיש לקחת בחשבון

בהודעה לתקשורת מטעם רשות ניירות ערך הישראלית, מצוין כי "השימוש בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה עשוי לגלם תועלות רבות, ובהן הצעת מוצרים ושירותים טובים יותר ללקוחות, זיהוי הונאות, עידוד התחרות, חיסכון בעלויות, ושיפור הפעילות העסקית וניהול הסיכונים של הגופים הפיננסיים. מנגד, הוא עלול להציב אתגרים רגולטוריים ומשפטיים לא מבוטלים, חלקם בעלי מאפיינים ייחודיים, בהיבטים כגון התמודדות עם חששות הנוגעים לפרטיות ואבטחת מידע, להטיות בקבלת החלטות, להגנת הצרכן ולפגיעה בתחרות. כמו כן, ייתכן שקיימים חסמים רגולטוריים ואחרים אשר מקשים על הפקת מירב התועלות הפוטנציאליות".

עוד נכתב כי "לפיכך, הצוות מפרסם קול קורא לציבור הרחב ולבעלי עניין להעביר מידע ועמדות ביחס לנושאי העיסוק של הצוות, ובכלל זאת:

1. השימושים הנוכחיים והצפויים בבינה מלאכותית בסקטור הפיננסי בישראל, לרבות מידע בדבר סוג המודלים בהם נעשה שימוש (מידת אוטונומיות, תהליך ההתעדכנות של המודלים וכדומה).
2. החסמים העומדים בפני גופים פיננסיים ואחרים בפיתוח, התנסות ושימוש בבינה מלאכותית (הטכנולוגיים, העסקיים, הרגולטוריים או המשפטיים).
3. התועלות משילוב טכנולוגיות אלה בעבודת גופים פיננסיים (הפחתת עלויות, שיפור ביצועים, דיוק, התאמה ללקוח והגדלת מגוון, שיפור השירות וההצעות ללקוחות, ניהול סיכונים וכדומה).
4. האתגרים והסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית (ובין היתר בהיבטי יציבות מערכתית, הסברתיות (explainability ו/או interpretability) וקופסה שחורה, אחריות וחובות זהירות ואמון, הטיות ומניפולציות על המידע, פרטיות, תחרות, הגנת הצרכן, אבטחת מידע וכדומה.
5. האמצעים הננקטים להתמודדות עם האתגרים האמורים ונוספים: כלי ניהול סיכונים, ביקורת אלגוריתמית (Algorithm Audit) כאמצעי להפחתת סיכונים, סיכוני סייבר, עמידה בכללים רגולטוריים ומשפטיים, כגון איסור אפליה וכדומה.
6. המדיניות והאסדרה הראויות בתחום הבינה המלאכותית במגזר הפיננסי, לרבות בהיבטי פיקוח, אתיקה, רגולציה עצמית, נסיינות, סטנדרטים וכדומה.
7. נושאים נוספים שעל הרגולטורים והממשלה להידרש אליהם בבואם לבחון את האסדרה של תחום זה.

עוד צוין כי משום שאין הגדרה מוסכמת ומקובלת למונח 'בינה מלאכותית', והוא כולל בתוכו מגוון טכניקות, הבהירו הפונים כי "בקול קורא זה אנו מתייחסים לבינה מלאכותית במובנה הרחב, לרבות מערכות הכוללות מודלים מתקדמים המעבדים נתונים באופן אוטומטי (מלא או חלקי) לצורך ניפוק תחזיות, המלצות, החלטות וכדומה, וכן מערכות ליצירת תוכן עבור שחקנים בסקטור הפיננסי".

המסמך המלא מפורסם באתר רשות ניירות ערך, בלחיצה כאן.

המועד האחרון להגשת התייחסויות הוא ה-1 במאי 2023.