ההיי-טק הניע את המחאה – והוא גם זה ששומר על השגרה

חברות ההיי-טק, ובעיקר ההיי-טקיסטים הנמרצים, הם ללא ספק בין הגורמים היותר משמעותיים שהובילו את המחאה נגד תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט, ועדיין מובילים אותה. בין אם זה במיצגים יפים, שהמחישו את הבעיות שתהיינה לענף ולכלכלה הישראלית אם התוכניות יצאו אל הפועל, ובין אם בהפגנות הענפיות של העובדים במוקדי היי-טק ברחבי הארץ, ובהפגנות הכלליות בקפלן בתל אביב ומול הכנסת בירושלים. כולל זו שנערכה אתמול (ב'), באחד הימים היותר דרמטיים שמדינת ישראל ידעה.

בערבו של יום האתמול הגיעו הצהרתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא משהה את התוכנית המשפטית ומוכן להיכנס להידברות עליה, ובעקבותיה הצהרותיהם של מנהיגי האופוזיציה, יאיר לפיד ובני גנץ, שגם הם בעניין. אמנם, רבים מאנשי ההיי-טק שמעורבים במחאה הודיעו כי הם מברכים על ההשהיה, אבל המחאה, כולל זו של ההיי-טק, צפויה להימשך גם בתקופה שבה הצדדים ישבו, אולי, לשולחן המשא ומתן.

שומרים על שגרה

כך או כך, במקביל למחאה, ענף ההיי-טק הקפיד לשמור בתקופה האחרונה על שגרה ככל הניתן – של פעילות, וגם של כנסים ואירועים. מחר, למשל, מתקיימים כסדרם שני כנסים מקצועיים של אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, עם צפי משתתפים של כמה מאות אנשי מקצוע. מדובר בכנסי המולטימדיה והבריאות הדיגיטלית השנתיים של הקבוצה. לאורך כל יום האתמול קיבלנו טלפונים מודאגים ממשתתפים וממרצים, ששאלו אם האירועים מתקיימים כרגיל. התשובה לכולם הייתה כן, מבלי שידענו שנתניהו יעצור בערב את החקיקה ומה יהיו השלכות המהלך.

במשך כל 12 (עד כה) שבועות המחאה, מגזר ההיי-טק הקפיד לשמור על שגרת עבודה. בתקופה הזו ערכה קבוצת אנשים ומחשבים שורה של כנסים מקצועיים ואירועי לקוחות של חברות היי-טק מובילות, שבהם דנו בנושאים מקצועיים. יש בכך הרבה יותר מסמליות או מקריות: ההיי-טק הוא זה שלא רק שומר על השגרה, אלא גם מוביל אותה, וקיום הכנסים למרות גלי המחאה והמצב בחוץ ממחיש זאת היטב.

יש לקוות שנחזור לסוג של שגרה, בתקווה שהיא לא תהיה זמנית, רק למשך פסק הזמן בחקיקה, אלא תימשך גם לאחר מכן, לאורך כל השנה והשנים הבאות

נכון, התוכנית המשפטית כבר גרמה לנזק לענף ההיי-טק, שאותו יהיה קשה מאוד להחזיר לאחור. האזהרות שראשי הענף השמיעו באוזני הפוליטיקאים ומשרדי הממשלה – לצד הכלכלנים, ראשי הבנקים, אנשי משרד האוצר ואפילו בנק ישראל – החלו להתממש, למרבה הצער. אבל כעת, מה שצריך הוא להסתכל אל עבר העתיד. העתיד הוא המשך קיום הפעילויות והמשך עידוד השקעות בישראל – הן השקעות זרות והן כאלה של גורמים ישראליים, ובעיקר של מוסדות פיננסיים, שמחזיקים כספים רבים ועד היום מיעטו להשקיע בהיי-טק.

בנוסף, צריך לזכור שלמרות הדעה השלילית בעולם על מה שנעשה בשבועות האחרונים בישראל וההקשר השלילי שבו אנחנו מככבים במהדורות החדשות ברחבי תבל עדיין, ההיי-טק הישראלי הוא מותג, ובמידה רבה מושא להערצה וחיקוי. למרות הנזק שכבר נגרם, אנחנו עדיין יכולים להמשיך להוביל, אם ראשי הענף יוסיפו לנהוג בצורה זהירה ונכונה: מצד אחד להמשיך להזהיר, למנוע זליגת הון וכסף, ומהצד השני להמשיך בפעילויות פיתוח, ייצור, גיוס הון אנושי של בוגרי אקדמיה רלוונטיים, רגע לפני שהם מחליטים לחפש את עתידם מעבר לים, ושכנוע של משקיעים לשים את כספם כאן. יש לקוות שהשהיית התוכנית המשפטית תביא להורדת התנאי של משקיעים רבים בחברות ישראליות בחודשים האחרונים להקים או לרשום אותן בחו"ל.

מה יהיה בכנסים שייערכו מחר?

הכנסים שייערכו מחר יעסקו, כאמור, במולטימדיה ובבריאות דיגיטלית – שני נושאים שבסיסם הוא חדשנות, שהיא המנוע שהפך את ישראל לאומת הסטארט-אפ. כנס מולטימדיה יכלול שלושה מושבים, לצד תצוגה מרהיבה של פתרונות מולטימדיה לחדרי עבודה ולארגונים. אין ספק שהקורונה שינתה את אופן השימוש במולטימדיה, לאור המעבר לעבודה מהבית ולעבודה ההיברידית, שמחייב מענה הן לחדרי ישיבות שבהם מרכיב הזום הוא דומיננטי והן לצורך של עובדים מהבית לקבל את מה שהם צריכים כאילו עבדו מהמשרד,

כנס הבריאות הדיגיטלית, שנערך מזה 15 שנים ברציפות, יעסוק בהרחבה בעלייה של הרפואה מרחוק, שקיבלה אף היא תאוצה בקורונה, וכוללת טלה רפואה מתקדמת ביותר. באמצעותה ניתן, למשל, לבצע טיפולים אמבולטוריים בבית המטופל, ולחסוך ממנו ביקורים פיזיים במרפאות ואף אשפוז במחלקות בתי החולים, הקורסות ממילא. נציגי משרד הבריאות וארגוני הבריאות יספרו על שילוב טרנדים חדשים, כמו מהפכת ה-ChatGPT, בעולם זה, וייערך פאנל מרתק שיעסוק בבינה המלאכותית בעולם הבריאות, בהנחיית עדי זמיר. כמו כן, יוצגו באירוע כמה פרויקטים שזכו בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. יש לציין שהתחום כיכב ברשימת הזוכים בתחרות השנה.

השורה התחתונה: הקטר של המשק, שמוביל את המחאה למען שמירה על הדמוקרטיה, הוא זה שיוביל את החזרה לסוג של שגרה, בתקווה שהיא לא תהיה זמנית, רק למשך פסק הזמן, אלא תימשך גם לאחר מכן, לאורך כל השנה והשנים הבאות.