"חוקה יכולה להאיץ את הצמיחה הכלכלית של ההיי-טק"
"חוקה מביאה יציבות, ואיתה השקעות וצמיחה כלכלית – שההיי-טק הוא סימפטום שלהן", אמרה פרופ' קרין נהון, מומחית לחברה וטכנולוגיה ● לדבריה, הישועה לשיח הקיצוני ברשתות החברתיות לא תבוא מהן עצמן
אחת הקריאות והדרישות המרכזיות בהפגנות של מתנגדי התוכנית המשפטית של הממשלה היא לכונן חוקה למדינת ישראל. למפגינים נמאס הסדר הקיים, שבו, לפחות לשיטתם, קולם לא נשמע וזכויותיהם לא נלקחות בחשבון, והם דורשים לנסח ולחוקק חוקה, שתעגן את זכויות האדם והאזרח ואת ההסדרים בין הרשויות המבצעת, המחוקקת והשופטת, שהן הכרח יסודי בכל דמוקרטיה. בניגוד לכאוס הנוכחי במדינה, שיימשך אם המאמצים להשגת פשרה לא יישאו פרי, חוקה מייצרת יציבות, ויציבות היא דבר שטוב לכלכלה, ובתוכה להיי-טק.
פרופ' קרין נהון היא פרופסורית חברה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. היא מתמחה בעולמות החברה והטכנולוגיה, ובפרט בפוליטיקה של המידע ובשיח ברשתות החברתיות, והייתה בין 2017 ל-2021 נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. פרופ' נהון התייחסה להשפעה של כינון חוקה על ההיי-טק הישראלי בראיון שנתנה לאנשים ומחשבים במהלך הפגנת הענק נגד התוכנית המשפטית, שנערכה אתמול (ב') ליד הכנסת בירושלים.
לדבריה, "הסיפור של ההיי-טק הישראלי הוא רק נדבך אחד מהבעיות והאתגרים שעלולים להיווצר אם חקיקה מטורפת ומסוכנת כזאת תעבור, אם יתקיימו מאמצי פשרה (שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז שהוא מסכים לבצע אותם כמה שעות לאחר תום ההפגנה – י"ה) והם יניבו תוצאות, זה יכול לעזור ולהרגיע את המצב. אם לא, אנחנו חייבים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים, כאזרחים, בלי אלימות, בצורה עממית, כדי להתנגד לחקיקה הזאת".
"יש רגעים בחיים של אומה כמו הרגע הזה, שבו חלק נרחב בציבור מתעורר ואומר שצריך לכונן חוקה. בן זוגי (השר לשעבר מיכאל איתן – י"ה) היה האחרון בפוליטיקה הישראלית שעבד על כינון חוקה. הוא עשה זאת לפני לא מעט שנים, ופתאום אנשים עומדים פה במאות אלפים וצועקים: חוקה! מי היה מאמין שהם יעשו את זה? זה מה שצריך לדרוש, ושאנחנו דורשים – שתהיה חוקה במדינת ישראל".
במה חוקה תועיל להיי-טק הישראלי?
"ברגע שיש יציבות יש קרקע פורה. וכשהקרקע פורה, כפי שראינו בשנים האחרונות בהיי-טק הישראלי, אנשים משקיעים, אנשים לא מפחדים ויש צמיחה כלכלית. ההיי-טק הוא סימפטום של יציבות, סימפטום של הצלחה, יצירתיות וצמיחה. כל הדברים האלה לא יכולים לקרות במקום שיש בו חוסר ודאות".
מה יקרה אם החקיקה בכל זאת תימשך?
"אם החקיקה תימשך ניכנס לתקופה לא טובה: אנחנו עלולים להגיע למשבר חוקתי ואולי אפילו, ואני מפחדת להגיד את המילים האלה, למלחמת אזרחים".
את רואה מאז ההכרזה של שר המשפטים, יריב לוין, על התוכנית המשפטית הקצנה רבה בשיח ברשתות החברתיות?
"כן. ההקצנה ברשתות החברתיות הולכת ומשגשגת בשנים האחרונות. אנחנו בתקופה שבה נוח להוציא את כל הרפש ברשתות החברתיות. נאמתי בהפגנה האחרונה באור עקיבא (שבה היו גילויי שנאה של מפגינים בעד התוכנית נגד מתנגדיה ותקיפה של צוות חדשות 13 – י"ה) וראיתי את השנאה מקרוב. מה שיפה הוא שמוציאי הרפש האלה הם רק מאות אנשים. רוב האנשים מבינים שאחים אנחנו ושצריך לאחות את הקרע. אי אפשר ולא הגיוני לחוקק חוקים שרומסים חצי מהעם".
יש משהו שהרשתות החברתיות יכולות לעשות כדי למתן את השיח?
"למדתי עם השנים שהאלגוריתם של הרשתות החברתיות אוהב שיח של הקצנה, הדהוד, אהבת הדומה. הישועה לא תגיע מהן, הן נהנות מהטראפיק הזה".
את עיקר שיח השנאה ראינו בהפגנות השמאל שהשחיתו רכוש חסמו אמבולנסים והתנכלו לבני משפחות פוליטיקאים כולל ילדה בעלת לקויות.
כבר ראינו מי השקרן בן שקרן