האופנה הדיגיטלית עולה על המסלול

שבוע האופנה, שנערך בשבוע שעבר, כלל לא רק תצוגות, בגדי מעצבים – עם או בלי מחאה על רקע המצב – והרבה שיק, אלא גם פאנלים שעסקו בנושאים שונים שקשורים לתחום. אחד מהם דן בהשפעת הדיגיטל על עולם האופנה – הן בטרנספורמציה הדיגיטלית שהעולם הזה עובר, הן בהשפעתו על הבגדים שלנו ועל הסביבה, והן במעצב האופנה העכשווי, שצריך להבין גם בטכנולוגיה, לפחות במידה מסוימת.

משתתפי הפאנל. מימין: המנחה, בלוגרית האופנה יובל כספית; עתניאל דנזי, מייסד שותף ב-Made2flow; רועי דרהי, המעצב שמאחורי פלסיבו; ועומר קולקה, סמנכ"ל החדשנות של קורנית דיגיטל. צילום: היידון פריור

בפאנל השתתפו רועי דרהי, המעצב שמאחורי אחד ממותגי האופנה המדוברים בתקופה האחרונה – פלסיבו; עומר קולקה, סמנכ"ל החדשנות של קורנית דיגיטל, שפרסה את חסותה על שבוע האופנה; בלוגרית האופנה יובל כספית (שהנחתה); ועתניאל גדזי, שותף מייסד ב-Made2flow – חברה שמסייעת לחברות אופנה להפחית, באמצעות טכנולוגיה, את ההשפעה הסביבתית שלהן.

קולקה ציין כי "עולם האופנה חווה בעשור האחרון טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית. בשנתיים האחרונות חל מהפך: אנשים קונים אופנה באינטרנט יותר מאשר בכל מקום אחר, כולל בחנויות הפיזיות. דבר דומה – מעבר של הקונים מהחנויות הפיזיות לאלה הווירטואליות – קרה רק פעמיים בהיסטוריה: בתעשיית הספרים, עם אמזון, ובתעשיית המוזיקה. בשנתיים האחרונות זה קרה גם בתעשיית האופנה, במידה רבה בגלל הקורונה. המחסום נשבר וקניות האופנה באינטרנט גדלות בקצב אקספוננציאלי".

"האי-קומרס הוא נחלת העבר; המחליף: הסושיאל קומרס"

לדברי קולקה, המטאוורס, שלא ממש מתפתח בזירות אחרות, לפחות לא כפי שציפו, עתיד להשפיע השפעה משמעותית על עולם האופנה. "הוא מאפשר חוויות וירטואליות שנמצאות שם גם כשאנחנו לא חווים אותן. המטאוורס, והעולם הדיגיטלי בכלל, מאפשרים לאנשים לחוות יותר חוויות ולעשות הרבה יותר פעולות במרחב הווירטואלי. קחו לדוגמה את אינסטגרם או קניות במשחקים. זה מביא לכך שהאי-קומרס הוא נחלת העבר והסושיאל קומרס – קניות במדיה החברתית לסוגיה – הוא נחלת ההווה והעתיד. יותר ויותר מאתנו נחווה יותר ויותר חוויות במשך הרבה יותר זמן בסביבות וירטואליות", אמר.

התצוגה של מותג האופנה פלסיבו. צילום: היידון פריור

עם זאת, לפחות לדברי דרהי, קניות הבגדים באינטרנט לא יחליפו את החנויות הפיזיות – מה שנשמע הגיוני, כי יש משהו שקוסם להרבה אנשים בלהיכנס לחנות ולראות את הבגדים פיזית, והאינטרנט לא מאפשר למדוד אותם. "האופנה הדיגיטלית לא תחליף את האופנה הפיזית, אבל מותגי אופנה נכנסים למרחב הדיגיטלי כתהליך טבעי של התרחבות. לכן, פלסיבו הוא מותג אופנה פיגיטלי – פיזי ודיגיטלי", אמר המעצב.

קולקה ציין כי "הדור הנוכחי הוא דור המעבר של מעצבי האופנה, או יותר נכון ההתפשטות שלהם, מהעולם הפיזי לזה הדיגיטלי. גם הקונים הצעירים כבר שם". דרהי הסכים אתו: "מעצב אופנה טובה צריך תמיד להכיר כלים חדשים, כולל טכנולוגיים. כשלעצמי, אני אוהב טכנולוגיה מגיל מאוד צעיר. ב-2019 היה לי חלק בסטארט-אפ שכלל תלת ממד. אז נפל לי האסימון שאפשר להשתמש בזה גם לאופנה, שהתלת ממד בהחלט יכול לסייע להלביש אנשים. כשפניתי לסטייליסטים בנושא, הם הסתכלו עליי בצורה מוזרה. לכן, החלטתי להלביש קודם כל את עצמי בסיוע התלת ממד. עשיתי את זה וכך נולד המותג פלסיבו. אני בוחר על ידי תלת ממד וטכנולוגיה לייצר באדי טרקינג (בגדים שמעוצבים תוך הסתכלות על עצמות של בני אדם, באמצעות מצלמת ZED, שמאפשרת את זה – י"ה) ומעלה את התוצרים של זה לאינסטגרם".,

מה עם הקיימות?

סוגיות נוספות שעלו בפאנל הן הבינה המלאכותית, שמתחילה להתבלט גם בעולם האופנה, והרגולציה, בעידן שבו אפשר לשים צ'יפים על בגדים. הרגולטורים, במיוחד באירופה, כבר שמו לב לזה. סוגיה מעניינת נוספת, שמטרידה את עולם האופנה בשנים האחרונות, גם אם לא מספיק, היא זו של הקיימות והגנת הסביבה. קחו כדוגמה את פריימארק, שהיא אחת מרשתות האופנה החביבות על ישראלים שנוסעים לחו"ל. הרשת התחייבה אמנם למכור יותר בגדים ידידותיים לסביבה, אבל הרבה מאוד מהבגדים שהיא מוכרת, ובזול יחסית, הם ממש לא כאלה. גדזי אמר כי "תעשיית האופנה שילשה את עצמה בשנים האחרונות, וזה הרבה יותר ממה שהיא מסוגלת להכיל, מבחינה סביבתית. יש לה בעיות מובנות של קיימות שאי אפשר להתעלם מהן".

קולקה הביא כמה נתונים שממחישים את הבעייתיות: "אחד הרעיונות המרכזיים בעולם האופנה של היום הוא לייצר כמה שיותר פריטים וכמה שיותר בזול. התעשייה מייצרת 30% יותר ממה שהיא מוכרת, כדי להיות 'על בטוח'. זה בזבוז מים של 150 טריליון ליטר בשנה. 17 שנים של מי שתייה לכל אוכלוסיית העולם – בשנה אחת. כדי לצמצם את ההשפעה הסביבתית החמורה של זה, צריך לייצר אחרת, והטכנולוגיה היא הפתח לכך. תעשיית האופנה משוועת לזה. היא קרועה בין מעצבים פורצי דרך ויצירתיים לתעשייה מאוד שמרנית, עם אמצעי ייצור מיושנים, שלא תואמים את העולם של היום".

האם זה יקרה? האם תעשיית האופנה תהפוך לסביבתית יותר? מספר הפיתוחים הטכנולוגיים שמסייעים לעולם האופנה להקטין את ההשפעה הסביבתית המזיקה שלו הולך ועולה, אבל נראה שהביקוש לבגדים עולה יותר. יש לקוות שהפער הזה יצטמצם, עד כדי כך שהטכנולוגיה האופנתית תסגור אותו.