מה אנחנו צריכים ללמוד ממשבר הבנקים בעמק הסיליקון?

לצד העיסוק המתמשך במחאה נגד התוכניות לשינוי המשטר, השבוע עסקו הכותרות בארץ בהשלכות קריסת SVB, הבנק של עמק הסיליקון, ובנק הקריפטו Signature על ענף ההיי-טק המקומי. נכון לכתיבת שורות אלה, התחושה היא שלפחות בישראל, הדברים מסתדרים לטווח הקרוב, מה שאי אפשר להגיד על הטווח הרחוק יותר – פשוט משום שאי אפשר עדיין לדעת.

השאלה המרכזית כעת בהקשר זה היא: מה הלאה? התשובה לכך נמצאת אצל שני שחקנים מרכזיים: קרנות הון-הסיכון, שמממנות את הסטארט-אפים והיו חשופות לבנקים האלה, והממשלה.

לגבי הקרנות, יש כרגע חוסר ודאות כיצד הן ינהלו מעתה את מדיניות ההשקעה שלהן, ובעיקר איך הן ישכנעו משקיעים להשקיע את הכסף אצלן. אולם, אין זה סוד שמימון הון-הסיכון נמצא בירידה מאז שנת השיא שלו ב-2021. זה קורה בארץ ובחו"ל, ובא לידי ביטוי בשלל דו"חות ומאגרי מידע. לדוגמה, לפי אתר קראנץ' בייס, שמרכז נתונים על סטארט-אפים בפרט וחברות היי-טק בכלל, ב-2022 נרשמה צניחה של 35% במימון הון-הסיכון לעומת 2021. הנפגעות הישירות מכך הן חברות הסטארט-אפ, שעבורן ההשלכות של המשבר, לרבות סגירת הבנקים מהשבוע, יכולות להיות עניין של חיים ומוות.

ההערכה היא שאותן חברות, ואחרות, יחפשו מקורות השקעה נוספים, מגורמים שיש להם מזומנים ויכולים לקחת סיכונים. מה שבטוח הוא שזהירות וניהול סיכונים, שמהווים מרכיב מרכזי בעולם הון-הסיכון וההשקעות, יהיו מילים עם הרבה יותר משמעות בשנים הקרובות.

יעזור? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

האם הסיוע יגיע מירושלים?

השחקן השני בזירה הזו, של תעשיית ההיי-טק ובמיוחד של הסטארט-אפים, הוא הממשלה. כמו נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו – וכן שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס מיהרו לפרסם הודעות הרגעה והבטיחו שאם יהיה צורך, הממשלות תעזורנה לחברות. ההצהרות האלה הן ביטוי של מדיניות עקרונית של ממשלות ישראל, שלפיה כאשר יש כשל שוק או משבר עולמי, המדינה נכנסת לתמונה ובוחנת אפשרויות לסייע.

הזרוע הישירה של הממשלה שמטפלת בחברות הצעירות היא רשות החדשנות. אלה החברות שכאשר מדברים על היערכות לסיוע לענף בעקבות קריסת הבנקים, מתכוונים אליהן. החברות האלה הן השכבה הכי רגישה של ההיי-טק, ולו בשל העובדה שרבות מהן נמצאות בשלבי השקעות מוקדמים, חלק גדול מהן בשלב הפרה-סיד. גם ככה קשה להן לגייס כספים – עכשיו זה יהיה קשה שבעתיים.

היו צייצנים זריזים שמיהרו לשמוח לאיד ולטעון שמנהלי חברות ההיי-טק הישראליות הפסידו כספים שהעבירו לאותם בנקים לאחר שהוציאו אותם מישראל. כמובן שזו שטות מוחלטת, שכן בנקים תמיד נתונים לסכנת קריסה. ואם כבר מדברים על ישראל, הרי שאי יציבות משטרית ומשפטית מסוכנת לבנקים המקומיים

יש כאן היבט נוסף, שהוא בגדר "חולי" עתיק יומין בהיי-טק: המשקיעים המוסדיים, שמחזיקים מיליארדי שקלים מכספי החסכונות שלנו, עדיין יעדיפו להשקיע בנדל"ן מאשר בענף הטכנולוגיה, שמוגדר כענף ברמת סיכון גבוהה. זאת, על אף שבמהלך השנים נעשו לא מעט שינויים רגולטוריים על מנת להקל על אותם מוסדות להשקיע יותר בהיי-טק. במקרים רבים, ההחלטה של המוסדיים שלא להשקיע בתעשיית הטק, או להשקיע בה מעט, היא תוצר של העובדה שאין להם כוח אדם מתאים, שמסוגל לבחון השקעות בענף. רשות החדשנות הציעה להם בזמנו לסייע בגיוס אנשים כאלה, אבל זה לא שינה את המצב. התוצאה היא החשיפה הגדולה יותר של חברות ישראליות צעירות לבנקים בחו"ל.

הזדמנות לשינוי

כמו בכל משבר, גם הפעם יש הזדמנות לשינוי. תתפלאו לשמוע, אבל השינוי כבר קורה: השבוע פורסם שזרועות השקעה של בנקים גדולים במדינה מיהרו להציע לחברות ההיי-טק שנחשפו לשני הבנקים הקורסים בארצות הברית סיוע כספי בדמות הלוואות והשקעות שונות, כדי לחלץ אותן מסכנה מיידית. יותר מזה, התפתח סוג של תחרות בין הבנקים על החברות האלה, ויש מצב טוב שהתוצאה של זה תהיה שהסטארט-אפים לא יהיו חייבים להיות תלויים במימון של קרנות הון-סיכון שהכסף שלהן נמצא בבנקים בחו"ל.

אם זה אכן יקרה, זה יסייע לגידול בצמיחה של הענף. יותר השקעות בחברות צעירות לא רק מכניסות יותר דולרים לישראל, אלא גם מספקות תעסוקה לעוד סטארט-אפיסטים – ולא רק, אלא גם במגזרים אחרים במשק.

לסיום, אי אפשר לפסוח על המחאה נגד המהפכה המשפטית. מיד לאחר הפרסום אודות קריסת SVB ו-Signature, היו צייצנים זריזים שמיהרו לשמוח לאיד ולטעון שמנהלי חברות ההיי-טק הישראליות הפסידו כספים שהעבירו לאותם בנקים לאחר שהוציאו אותם מישראל. כמובן שזו שטות מוחלטת, שכן בנקים תמיד נתונים לסכנת קריסה. ואם כבר מדברים על ישראל, הרי שאי יציבות משטרית ומשפטית מסוכנת לבנקים המקומיים. מה שבטוח הוא שהגיע הזמן שהמוסדות הפיננסיים בארץ יאמינו גם הם בהיי-טק וישקיען בו.

"