בית משפט בארה"ב: נהגי ליפט ואובר ימשיכו להיחשב כעובדי קבלן

בית משפט בארה"ב קבע אתמול (ב') כי ענקיות כלכלת הגיג, בראשן אובר (Uber) וליפט (Lyft), יכולות להמשיך להתייחס לעובדיהן כאל קבלנים עצמאיים במדינת קליפורניה. ההחלטה נחשבת תקדימית ואם אכן מצא לפועל, תשפיע לבטח על עובדי כלכלת הגיג בארה"ב ואולי תהדהד גם אל מקומות אחרים בעולם.

בית המשפט המחוזי הראשון לערעורים שבקליפורניה החליט למעשה לתמוך בחברות הפועלות בשיטת כלכלת הגיג (Gig economy – שפירושה 'כלכלת החלטורה'), ולהפנות גבו אל עובדים וארגוני זכויות עובדים, אחרי שאלו ערערו על החלטת בית משפט קודמת.

הפרשה היא פתלתלה ומורכבת – הכל החל כש'הצעה 22' (Prop. 22) שהתקבלה בקליפורניה, ארה"ב, בנובמבר 2020 פטרה והחריגה חברות הפועלות במתכונת כלכלת הגיג, כמו ליפט, אובר ודור-דאש למשל (המספקת בכלל שירותי משלוחים) מחוק שנכנס לתוקפו במדינה בינואר 2020, המכונה Assembly Bill 5 – AB5.

החוק המקורי חייב את חברות שיתופי הנסיעות להתייחס לנהגיהן כאל עובדים מן המניין, ולא כאל עובדי קבלן, כפי שנהגו. החקיקה, כאמור, חייבה כבר מאז ינואר 2020 את המעסיקים בקליפורניה להחיל על עובדי קבלן בענפים רבים סיווג של שכירים, ולתת להם כמתבקש את ההטבות הנדרשות בהתאם, כמו גמול בעבור שעות נוספות, שירותי בריאות, חופשת מחלה בתשלום, ביטוח אבטלה ופיצויים.

מנצלת עובדים? כלכלת הגיג או כלכלת החלטורה. צילום: Shutterstock

למעשה הצעה 22 גרסה כי חברות הגיג, שפועלות במתכונת שונה מכלל המשק וממה שהיה נהוג עד לפני כעשור, לא יכללו תחת הקביעה של AB5. 

ואולם באוגוסט 2021 ספגו ענקיות שיתופי הנסיעות אובר וליפט מכה קשה בארה"ב, אחרי ששופט בקליפורניה קבע כי עליהן דווקא כן להתייחס לנהגיהן כאל עובדים מן המניין. הפסיקה חלה לא רק על חברות אלו, אלא על כלל החברות הפועלות במתכונת כלכלת הגיג – שיטה שבמסגרתה רוב המועסקים בחברה מסוימת הם למעשה עובדים זמניים או פרילנסרים, שנשכרו כדי לבצע עבודה זמנית ונקודתית ושהחברות לא מקיימות מולם יחסי עובד-מעביד. פסיקה זו קבעה כי החרגה זו אינה חוקתית. בהמשך מדינת קליפורניה וקבוצה המייצגת את אובר, ליפט וחברות אחרות ערערו על ההחלטה שהתקבלה לפני שנתיים, וכעת בית המשפט קיבל את הערעור והפך את הקביעה הקודמת, אם כי לא לחלוטין.

הרכב שכלל שלושה שופטים של בית המשפט לערעורים קבע אתמול כי העובדים יכולים להיחשב כ'קבלנים עצמאיים'. עם זאת, סעיף שביקש להגביל אפשרויות לניהול של משא ומתן קיבוצי (למשל במסגרת איגוד עובדים) על ידי עובדים מול מעסיקותיהם – הוסר מהצעה 22.

ההפסד בערעור – לו היה מתרחש – היה עולה לאובר וליפט הון עתק

לא יחויבו לאמץ יחסי עובד-מעביד עם נהגיהן. אובר וליפט. צילום: BigStock

אובר וליפט ניסו להציג לאורך השנים עמדה שגורסת כי עובדיהן דווקא מרוצים ממתכונת עבודתם הנוכחית, שמפשרת להם גמישות ושפועלת בהתבסס על אפליקציות ובנוחות רבה. מנגד גרסו המצדדים בהעסקה ישירה כי עובדי כלכלת הגיג הם חסרי מעמד מול מעסיקותיהם וסובלים מקיפוח מובנה בחוק.

חברות שיתופי הנסיעות ניהלו קמפיין שעלותו הוערכה ב-205 מיליון דולר לקידום טענותיהן אלו, וכדי למנוע מצב שבו נהגיהן – שמספרם מוערך בכ-1.4 מיליון בארה"ב – יעברו למעמד של שכירים מולן. מדובר על מעמד שיכול היה להיות מיושם רטרואקטיבית משנת 2020 ולחייב את הענקיות בהעברה בדיעבד של הון עתק לנהגים.

מעניין לציין כי חלק מהנהגים של אובר וליפט תמכו בהצעה 22, אך היו גם הרבה נהגים אחרים וקבוצות עובדים שהתנגדו לה, והצביעו על כל היתרונות של סיווג כשכירים, למשל תשלום ימי מחלה, חופשות וגמול שעות נוספות, וזאת בזמן שרוב חוקי העבודה הפדרליים והמדינתיים בארה"ב, כגון שכר מינימום או תשלום שעות נוספות, אינם חלים על עובדי קבלן זמניים.

בתגובה להחלטה החדשה אמר טוני ווסט, המנהל המשפטי הראשי של אובר, "הפסיקה של היום היא ניצחון לעובדים מבוססי אפליקציות ולמיליוני קליפורנים שהצביעו בעד הצעה 22". הוא הוסיף: "אנו שמחים שבית המשפט כיבד את רצון העם וכי הצעה 22, המגינה על חופש הנהגים, נותרה בתוקף".

מטעם ליפט נמסר כי ההצעה "מגינה על ערכם של נהגים עצמאיים ומספקת להם הטבות חדשות והיסטוריות".

מנגד, מייק רובינסון, נהג שהיה מעורב במאבק, ציין כי "אנו אסירי תודה שבית המשפט לערעורים בקליפורניה אישר שחברות כמו אובר, ליפט, דור-דאש ו-אינסטקארט אינן יכולות למנוע מהנהגים להצטרף לאיגוד".

מנגד, ה-SEIU, ארגון נותני השירותים בארה"ב, שהיה בין המערערים על החוקתיות של הצעה 22 יחד עם מספר נהגים נוספים, אמר כי ישקול לערער גם על פסיקת בית המשפט האחרונה מאתמול.