יום הנערות והנשים במדע 2023: איך נקדם יותר מעורבות ושוויון?
אתמול (ש') חל היום הבינלאומי לנערות ונשים במדע ● מה נשות התחום - נטע שרעבי, מפורטינט; פזית כץ עוז, ממטריקס DnA; מיכל לוי הרוש, מאקווה סקיוריטי; ולבנת פאר, מרד האט - מייעצות לעשות למען קידום נשים בטק?
מזה שמונה שנים מציינים בעולם את היום הבינלאומי לנערות ונשים במדע ב-11 בפברואר. אמנם נשים פרצו תקרות זכוכית רבות בפוליטיקה, בעסקים ובתרבות, אך יש תחום אחד שבו הפערים בין נשים וגברים נותרו עמוקים וזהו עולם המדע, או כמו שנהוג כיום לכנותו: STEM – הכולל בתוכו את תחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה.
הפערים אינם מסתכמים רק בפערי שכר, אלא גם במגוון התפקידים שרואים בהן נשים, כאשר תחומים ומקצועות הנחשבים מדעיים וטכנולוגיים ייחשבו לרוב בתור גבריים. לציון היום המיוחד, שחל אתמול (ש') שוחחנו עם מספר נשים בכירות בעולם הטכנולוגיה, כדי לשמוע מהן כיצד נשים יכולות לפלס את דרכן במקצועות המדעיים ולבלוט בתעשייה, שעדיין נחשבת לגברית.
נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה אזורית בפורטינט. צילום: Studio PhotoGali
"ללמוד הרבה, בכל יום, לקרוא ולחקור כל מושג או נושא חדש"
"אני מאמינה גדולה בכך שאין קיצורי דרך ומייעצת לכל ילדה או אישה שיש לה תשוקה לטכנולוגיה ומעוניינת להתפתח בתחום, ללמוד הרבה, בכל יום, לקרוא ולחקור כל מושג או נושא חדש שנקרה בדרכה ביומיום", אמרה נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה אזורית בפורטינט (Fortinet).
שרעבי סיפרה כי עברה דרך ארוכה עד לתפקידה הנוכחי, משירות צבאי ביחידת ממר"ם ולתפקידים זוטרים בשכר בסיסי. לדבריה, היא הגיעה לתחום אבטחת המידע תוך ניסוי וטעיה. שרעבי אמרה כי לדעתה, "אישה במקצועות טכנולוגיים תמיד תבלוט מעצם היותה חריגה בנוף, האישה היחידה בקורס או בצוות".
פזית כץ עוז, סמנכ"ל פרויקטים וייעוץ במטריקס DnA. צילום: אינגה אבשלום
השירות הצבאי כעמדת פתיחה טובה
פזית כץ עוז, סמנכ"ל פרויקטים וייעוץ במטריקס DnA, הוסיפה כי יש מספר אפשרויות שיכולות לסייע לנשים לבלוט בעולם ההיי-טק הגברי, ומציינת את השירות הצבאי כנקודת פתיחה טובה.
"כבר בשירות הצבאי נשים יכולות להתמיין ולהגיע לתפקידים טכנולוגיים במידה זהה לגברים. מומלץ לנסות ולהגיע למסלול כזה". עצה נוספת לנשים צעירות שנותנת כץ עוז היא בבחירת מקום העבודה, "חשוב לשים לב גם לדנ"א של החברה ולוודא שיש לה תרבות ארגונית שמקדמת נשים".
מיכל לוי הרוש, סמנכ"לית מערכות מידע באקווה סקיוריטי. צילום: אלבום פרטי
מרבית הנשים שדיברו איתנו מסכימות כי הרבה ממה שמרכיב קריירה בכל תחום נובע מהבחירות שלנו. "כשהגשתי מועמדות למשרת ניהול בחברה שעבדתי בה בעבר, התשובה שקיבלתי מהמנהל המגייס הייתה 'אבל זה תפקיד טכני'. אם הייתי נותנת לזה להשפיע על הבחירות בקריירה שלי אז, היום הייתי במקום אחר לגמרי", סיפרה מיכל לוי הרוש, סמנכ"לית מערכות מידע באקווה סקיוריטי.
"הכל מתחיל מהבית, מהסביבה בה אנו גדלות וממערכת החינוך שבה אנו לומדות", הרחיבה לוי הרוש. "אם נעודד בנות מגיל צעיר לחקור ולדעת יותר על מדע וטכנולוגיה, נראה יותר ויותר נערות ונשים מעזות להשתלב ולהתקדם בתפקידים שונים בעולם הטכנולוגי".
לבנת פאר, דירקטורית גלובלית להנדסת תוכנה ברד האט. צילום: אלבום פרטי
"לחשוב על כל החלטה כהפיכה"
לכך הוסיפה לבנת פאר, דירקטורית גלובלית להנדסת תוכנה ברד האט כי, "לפי מחקרים שבוצעו בנושא, תהליך קבלת ההחלטות אצל נשים וגברים שונה מהיסוד. אצל נשים יש הרבה יותר חשיבה על 'מה יהיה אם…', מה שלעיתים קרובות מוביל לקבלת החלטות יותר 'זהירות'".
פאר, בעלת תואר ראשון ושני במדעי המחשב ומסלול קריירה של 20 שנה בתעשיית ההיי-טק, אומרת מניסיונה כי, "למדתי שכמעט כל החלטה היא הפיכה".
פאר הוסיפה כי, "אפילו החלטות שנראו קריטיות ובלתי הפיכות, הוכחו במהלך הדרך ככאלה שאפשר לשנות. העצה שלי לנערות ונשים ששוקלות להיכנס לתחום הטכנולוגי היא לחשוב על כל החלטה כהפיכה. זה מוריד מהעומס המנטלי והחששות והרבה פעמים מוביל להחלטה טובה יותר".
תוכנית "פנים למדע וטכנולוגיה"
יש מי שזיהתה את נקודת הזמן שבה נערות מתחילות לקבל החלטות, ופועלת כדי להעצים אותן. תוכנית "פנים למדע וטכנולוגיה" היא תוכנית של עמותת פנים חדשות עבור נערות מוכשרות המתעניינות במקצועות המדע והטכנולוגיה בגילאי חטיבת הביניים.
"התוכנית יצאה לפועל כי נשים שכבר עובדות בתחום רואות את בנות הדור הצעיר, שגם לא רצו ללכת למקצועות האלו בגלל שהן רואות בהם מקצועות של בנים", סיפרה חלי פרידמן, יו"ר עמותת פנים חדשות. פרידמן ציינה כי התוכנית מתקיימת בחטיבת הביניים, מכיוון שנקודת זמן זו היא רגע לפני ההחלטה על המגמות בתיכון, ולדבריה, זו החלטה שקובעת הרבה להמשך החיים.
לתוכנית יש כבר 800 בוגרות מאז הקמתה לפני תשע שנים, ומנחות אותה נשים מובילות בענפי המדע והטכנולוגיה, מנכ"ליות, חוקרות, מרצות בכירות וכדומה.
"בבתי הספר יש מגמות מדעיות ויש הסברה, אבל תלמידים לא תמיד מתרשמים מהמורים שלהם, אלא לרוב ממי שמגיע מבחוץ, מישהי שמראה שעשתה את זה. המחשבה היא להסליל להן נתיב דרך דמויות מעוררות השראה", סיפרה פרידמן.
"95% מבוגרות התוכנית ממשיכות אחר כך בתחום המדע בלימודים ובקריירה", אמרה פרידמן. "זו ציונות לשמה – עשייה חברתית חינוכית-לאומית וגאווה על הזכות לסלול דרך לסטטוס ולהגשמה ולייצר את העתודה הבאה של מדעניות חוקרות ונשות הטכנולוגיה של מדינת ישראל".
השתתפה בתוכנית "פנים למדע וטכנולוגיה". מאי גולדשטיין בת 18 מקיבוץ מגידו. צילום: אלבום פרטי
מה מספרות נשים צעירות שלקחו חלק בתוכנית?
אלה גנות, בת 22 מגבעת שמואל, כיום סטודנטית שנה שלישית למדעי המחשב, היא אחת מבוגרות הקורס של העמותה שהועבר באולפנת אמי"ת. גנות סיפרה כי בקורס היא וחברותיה הבינו את החשיבות של בחירת מקצוע, כזה "שיקדם את ההתפתחות שלנו בעתיד". היא הוסיפה כי זו הייתה חוויה לראות אנשי היי-טק בסביבת העבודה האמיתית ולהבין במה הם עוסקים ביומיום.
"ביבמ דיברנו על פריצות של האקרים, בגוגל נחשפנו לצד היצירתי בעולם ההיי-טק, באוניברסיטת בר אילן נכנסנו למעבדות ונחשפנו לעבודה מדעית, שוחחנו עם הסטודנטיות וקיבלנו מידע רלוונטי, מה שפתח בפניי את עולם העבודה במקצוע שאני רוצה לעסוק בו". גנות ציינה כי, "התוכנים וההרצאות של נשים בתפקידים בכירים עזרו לעשות סדר בבלגן, בתוך המגוון הרחב של מקצועות המדע והטכנולוגיה".
צעירה נוספת בוגרת התוכנית היא מאי גולדשטיין בת 18 מקיבוץ מגידו. גולדשטיין סיפרה שתמיד התעניינה במדע, אבל התוכנית חיזקה את הזיקה שלה לתחום עוד יותר. "התוכנית הכירה לי מונחים חדשים בעולם המקצועי ופתחה לי את הראש למקצועות הרבים שאפשר לעסוק בהם. בבית הספר הבנות הן מיעוט במקצועות המתמטיקה והכימיה. במתמטיקה 5 יחידות היינו שתי בנות מתוך 30 תלמידים, ככה שבתוכנית גם החלק של ההעצמה נשית התחזק בנו, הבנו שאנחנו מיעוט, אלו מקצועות שנחשבים גבריים יותר ואנחנו רוצות לשנות את התפישה". כיום גולדשטיין ממתינה לגיוס, אך בנוגע לעתיד, אין לה ספק שתמשיך למקצועות המדע והטכנולוגיה באקדמיה והלאה בקריירה.
האזר דבור, בת 32 מבית ג'אן, סיפרה כי גם היא קיבלה תמיכה רבה מהסביבה ללמוד מקצוע מדעי.
"למזלי אני באה מהחברה הדרוזית, שמאוד מעודדת נערות ופועלות בה עמותות כדי לעודד אותן להשתלב בהיי-טק, והתמיכה הזו באה גם מהמשפחות".
דבור החלה לעבוד לאחר שעברה הכשרות מקצועיות ובמקביל השלימה תואר במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. בשנתיים האחרונות היא מפתחת וריפיקציה בקבוצת רדי לפיתוח שבבים, תוכנה וחומרה.
"תחומי החומרה והתוכנה הם תחומים שיש בהם יותר גברים, אבל כמו בכל דבר, צריך לקחת כל הזדמנות ולהוכיח את עצמנו ואת היכולות שלנו", אמרה דבור. "קרה שמנהלים לא לקחו אותי ברצינות וביקשו שאוכיח להם את מה שאני מציעה, אבל זה לא ערער אותי". היא הוסיפה כי היא נתקלה לפעמים גם במנהלים שמסתכלים בעין תוהה, "גם כיוון שהם לא הכירו את התחום של מפתחת וריפיקציה, ככה שהייתי צריכה להוכיח את עצמי פעמיים – גם כדי להוכיח שהמקצוע וההתמחות שלי מועילים וחשובים".
"אני מאמינה שנחישות, התמדה, תחושת אחריות והגדלת ראש, יכולות לקדם ואף להוות יתרון משמעותי בתחום", סיכמה שרעבי וסיפקה גם טיפ חשוב נוסף: "לא להתייאש, להתמיד וכמובן, להתנסות כמה שיותר".
כתבה מרגשת כי הפנים של ישראל מופיעות בה והן לעתיד טוב יוצר עם המון גאווה