תיקוני החוק לענף ההיי-טק: מה עם התעשיה היצרנית?

תזכיר החוק שהממשלה פרסמה להערות הציבור כולל הטבות בעיקר למשקיעים ולסטארט-אפים - והרבה פחות לחברות הבינוניות והגדולות, שמהוות המסה של הייצור ומקומות העבודה בענף ● למה הקברניטים הולכים לפתרון הקל ולא פו

גם ליצרנים בהיי-טק מגיע. לתשומת לב ראש הממשלה, השרים והח"כים.

משרד האוצר פרסם אתמול (ד') תזכיר חוק להערות הציבור, שכולל כמה הטבות לענף ההיי-טק. מדובר בתיקוני חקיקה, שנכללו בתחילה בטיוטת חוק ההסדרים, שמגיע בכל פעם יחד עם התקציב, אולם מאחר שהם זכו לביקורת, הם הועמדו כעת לעיון הציבור ויוגשו לכנסת כהצעת חוק נפרדת. הסעיפים כוללים הטבות מס למשקיעים, הקלות לאנג'לים ופטור ממס לגופים מוסדיים שישקיעו בהיי-טק – דבר שהם כמעט שלא עושים אותו כבר 30 שנה.

מבין שלושת הסעיפים רק אחד יכול לסייע לתעשייה היצרנית המקומית, ושני הסעיפים האחרים נועדו להקל על משקיעים ואנג'לים, כדי לעודד אותם להשקיע בחברות בשלבים ראשונים. הסעיף היחידי שיכול לסייע לתעשייה היצרנית הוא זה שמציע הקלות לגופים מוסדיים – וגם כאן מדובר בסיוע עקיף.

הביקורת של גורמים בתעשייה על תזכיר החוק החדש הוא לא על הסעיפים שקשורים במשקיעים, אלא על מיעוט ההטבות לחברות שלהם. יש לא מעט, בעיקר כאלה שאינם מעורים בהיי-טק, שטוענים שההטבות למשקיעים הן בבחינת "שוב מיטיבים עם העשירים". אלא שמדובר בעידוד, מוצדק, שנותנת מדינת ישראל להשקעות בסטארט-אפים, והדרך להגדיל אותן היא לתת הקלות במס למשקיעים.

הגורמים בענף שמבקרים את תזכיר החוק על העדר הטבות מספיקות לתעשייה היצרנית הם אלה שנמצאים בראשה – בעיקר מנכ"לי חברות היי-טק שמייצרות, ושמעסיקות חלק נכבד מעובדי התעשייה הטכנולוגית הישראלית. הביקורת היא קודם כל ברמת הנראות: שוב הממשלה מחזקת חברות צעירות, שבסופו של דבר חלק מהן נרכשות על ידי חברות זרות, שמוציאות את הקניין הרוחני של החברות המקומיות מכאן – גם אם העובדים נשארים לעבוד בישראל.

לא לפגוע באקזיטים, כן לסייע לחברות הגדולות יותר

המדינה לא צריכה לפגוע באקזיטים, אבל נשאלת השאלה האם היא צריכה לעודד את זה במסגרת החוק, במיוחד כאשר בצד השני של המשוואה היא לא עושה מספיק כדי לחזק את התעשייה המקומית. יש "על הראש" של תעשיית ההיי-טק היצרנית המקומית לא מעט בעיות, חלקן הגדול חמורות, שהטיפול הממשלתי בהן לוקה בחסר, במקרה הטוב: העיקריות שבהן אלה משבר הדולר והמחסור הגדול בכוח אדם בענף, שבחלקו נובע מתחרות עם אותם סטארט-אפים. אגב, בדרך כלל הסטארט-אפים מצוינים כמפסידים בהקשר זה, שכן הם לא יכולים לשלם לעובדים סכומים מטורפים, שהחברות הגדולות כן יכולות לשלם אותם. אלא שלמטבע יש שני צדדים.

לא רק אקזיטים. צילום אילוסטרציה: BigStock

לא רק אקזיטים. צילום אילוסטרציה: BigStock

בחזרה לתזכיר החוק: הוא, ושאר הפעילות הממשלתית בתחום, אמנם משדרים שאנחנו אומת הסטאראט-אפ, אבל לא עושים מספיק כדי לוודא שהחברות יישארו פה – בין אם כתוצר של ההטבות הכלולות בחוק החדש ובין אם לאו. כדי שזה יקרה, הממשלה צריכה לעשות שורה ארוכה של פעולות, בתחומי התשתיות וההון האנושי – כולל החינוך הטכנולוגי ועידוד של צעירים ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, הגברת השוויון בחברות ההיי-טק ומענקים גם למנהלי החברות היצרניות ולא רק למשקיעים בחברות הזנק.

הסעיף יוצא הדופן

כבר נכתב כאן שהסעיף השלישי, שקובע פטור ממס למוסד פיננסי, הוא הסעיף היחיד בתזכיר החוק שעשוי לסייע לתעשייה היצרנית. אבל, כאמור, הגופים המוסדיים לא משקיעים בהיי-טק כבר שנים, ואף נמנעים מלתת הלוואות לחברות בענף. ניתנו להם אין סוף הטבות – אבל לא היה מי שייקח אותן. המוסדיים מגדירים את ענף ההיי-טק כמסוכן, אבל מעדיפים להשקיע בנדל"ן, שלפעמים רמת הסיכון בו גדולה עשרות מונים מאשר בענף הטכנולוגיה.

גם כאן הממשלה יכולה לעשות הרבה יותר מאשר לתת להם הטבות מס. חלק מאותם גופים מחזיקים בכספי הפנסיה ובכספים אחרים ששייכים לכלל אזרחי מדינה, ופועלים תחת רגולציה ממשלתית – ולמרות הכול, המעורבות שלהם ונכונותם לסייע לקטר של המשק בטלה בשישים, ו-ודאי קטנה בהרבה ממה שהם יכולים.

אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור

שלושת סעיפי תזכיר החוק לא המציאו שום דבר חדש. הם קיימים ומסתובבים בכנסת ובממשלה ב-ורסיות שונות כבר כמה שנים. כל ממשלה מבינה את הצורך לעודד את ההיי-טק, אבל הולכת לפתרון הנגיש יותר, של עידוד משקיעים ובעלי הון, ופחות מתאמצת לתת מענה לאתגרים של המסה הגדולה של ענף ההיי-טק – זו שאחראית ל-45% מהייצוא של ישראל, זו שמעסיקה את מרבית העובדים בענף. הבעיות שעומדות בפניה מתקרבות לנקודה הקריטית, שממנה נלך לאחור, ויהיה קשה לחזור ולעלות.

ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הערה לקראת סיום: את תזכיר החוק אמנם ניסח משרד האוצר, אבל דבר כזה לא יכול לעבור מבלי שראש הממשלה ידע על כך, שלא לומר ייתן לו את ברכתו. וראש הממשלה, נפתלי בנט, מגיע מההיי-טק. אמנם, הניסיון שלו הוא בסטארט-אפים, אבל בנט מבין את הבעיות של ענף ההיי-טק בכללותו. לכן, מפתיע שתזכיר החוק הזה הוא מה שיוצא מתחת ידו וממשלתו בנדון.

השורה התחתונה: חשוב שהממשלה תקדם סיוע לסטארט-אפים ולמשקיעים בהם, אבל עוד יותר חשוב שהיא תסייע לתעשייה היצרנית של ההיי-טק – לפחות במידה שווה, אם לא יותר מזה. סביר להניח שהחלק מההערות שיגיש הציבור על תזכיר החוק יעסקו בסוגיית העדפת התעשיה המקומית, ויש לקוות שזו אכן תקרה בעקבותיהן. ואם זה יקרה, זה יהיה חלק מאותו שינוי שהממשלה הזו הבטיחה עם הקמתה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים