שוב אין פיקוח פרלמנטרי על פעילות הממשלה בתחום ההיי-טק; הכול דיבורים?

היום (ב') נפתח מושב החורף של הכנסת והמליאה, כצפוי, סערה: חברי האופוזיציה הפריעו לנאומו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, וגם מצדה של הקואליציה נרשמו קריאות ביניים כשיו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, עלה על הדוכן.

הח"כים חזרו לאחר פגרת קיץ ארוכה, שנמשכה מאז יולי. אלא שכמו בכל פגרה, גם הפעם המשיכו חלק מהוועדות המרכזיות לקיים דיונים שוטפים, ובעיקר ועדות הכספים והחוץ והביטחון. הקורונה, תקציב המדינה והעניינים הביטחוניים כן נדונו, בעוד שנושאים אחרים נאלצו לחכות. בוועדת המדע והטכנולוגיה ממתינים למינויים של יו"ר קבוע וחברי הוועדה. הסיבה לכך היא חוסר הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה. זו האחרונה טוענת שחלוקת היו"רים והח"כים בוועדות איננה שוויונית ומקפחת אותה.

העדר איוש ועדת המדע והטכנולוגיה משבית את פעילותה, שהמרכזית שבהן היא לפקח פרלמנטרית על פעילות הממשלה בכל מה שקשור לנושאי מדע, היי-טק וחדשנות. נושאים וגופים כמו רשות התקשוב, הדיגיטציה של שירותי הממשלה לאזרח – דבר חשוב במיוחד בתקופת הקורונה, רשות החדשנות ושאר סוגיות שנמצאות על סדר היום של בכירי הענף לא יידונו עד שהמחלוקת הזאת תיפתר.

מה לא נדון בינתיים?

בקדנציה האחרונה, בטרם פוזרה הכנסת והלכנו שוב לבחירות, שודרג מאוד מעמד ועדת המדע והטכנולוגיה, עקב מרכזיות הטכנולוגיה והדיגיטל בטיפול של הממשלה בקורונה. זאת בנוסף לתחומי העיסוק ה-"רגילים" של הוועדה.

אחרי הבחירות הועברו גופי המחשוב הממשלתיים בין המשרדים השונים – תוצאה של המשאים ומתנים הקואליציוניים. בין היתר, רשות החדשנות הועברה ממשרד הכלכלה למשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות – מילה שבאותה ההזדמנות נוספה לשמו. הרשות היא הזרוע הממשלתית לטיפול בסטארט-אפים ובעידוד חדשנות בכל התחומים, ומהווה אחד הגורמים הבולטים שמסייעים לישראל לשמור על מעמדה כסטארט-אפ ניישן. וזה מצריך פיקוח פרלמנטרי.

בנוסף, הוועדה צריכה לפקח על נושאים שקשורים להיי-טק שבהם עוסק משרד הכלכלה גם לאחר שרשות החדשנות נגרעה ממנו, בהם פעילות חדשנות במגזרי המשק השונים, המחסור בהון אנושי בהיי-טק ומיקוד בשילוב חרדים וערבים בענף. שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, התייחסה לנושאים אלה בדיון שהתקיים אתמול בוועדת הכספים, ועסק בתקציב המשרד. חברי הוועדה שאלו את השרה ברביבאי על תקציב רשות החדשנות, אלא שזו השיבה למי מהם ששכח שהרשות כבר לא מצויה בתחום אחריותה. היא יכולה הייתה להשיב על שאלה זו בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה, ויש להניח שזה עוד יקרה מתישהו, אלא שבינתיים, כאמור, אין יו"ר והרכב ועדה, ומשכך גם אין פיקוח.

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה צילום: מתוך ויקיפדיה

הפיקוח על פעילות משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, ועל פעילותה של השרה אורית פרקש הכהן, הוא מחויב המציאות ואפילו דחוף. באחרונה הודיעה השרה על מספר יוזמות שיש להן השפעה לא מבוטלת על ענף ההיי-טק, אבל הן לא נדונו בוועדה שמפקחת על המשרד. שתיים מהיוזמות, שמחייבות דיון ענייני, שרצוי שיתקיים במהירות, הן הכוונה לייבא עובדים זרים להיי-טק, כמענה חלקי לבעיית המחסור בכוח אדם בענף – נושא שהדעות עליו בענף חלוקות, ושינוי בחוק המדען הראשי שיאפשר את הכפפת רשות החדשנות למשרד המדע. הצעת ההחלטה, כפי שצפויה להיות מוגשת לממשלה, מצמצמת מאוד את מעמדה של רשות החדשנות ולמעשה מבטלת אותה כרשות סטטוטורית. ראשי הרשות מתריעים על כך, אבל בהעדר ועדת מדע אין להם כל גיבוי מהכנסת. לא בטוח שחברי הקואליציה בכלל מודעים למשמעות של השינוי הזה, ובוודאי לא התבקשה לחוות דעתם של ה-"לקוחות" העיקריים של הרשות: ראשי תעשיית ההיי-טק, היזמים והמשקיעים.

המשימה הכי חשובה של ועדת המדע והטכנולוגיה

מה שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של ועדת המדע והטכנולוגיה, לכשראשי הקואליציה והאופוזיציה יואילו לפתור את המחלוקת, הוא התקציב הזעום של משרד המדע. זאת המשימה הכי חשובה שלהם: לסייע להגדיל את התקציב ולגדוע מסורת של שנים, שממשלת השינוי לא טורחת לתקן. במצגת שהציג היום שר האוצר, אביגדור ליברמן, בוועדת הכספים הוא פירט את תקציבי אלה מהמשרדים שעומדים על מעל מיליארד שקלים. משרד המדע לא היה שם, וזה אומר הכול.

התקציב הוא ביטוי לתפיסת העולם של הממשלה לגבי תחומים שונים והמסד למימוש היעדים וקווי הייסוד שנכתבו עם הקמתה. בקווי היסוד ובהצהרות של ראש הממשלה בנט והשרים יש מקום רחב מאוד לחדשנות, להשקעה בהיי-טק כמנוע צמיחה שיוביל את המשק ליציאה מהמשבר. הממשלה גם קבעה יעד של הגדלת מספר המועסקים בהיי-טק ל-15% מהמשק בתוך חמש שנים. לשם כך אך הוקמה ועדה בינמשרדית, שתגיש לממשלה הצעות כיצד לטפל בסוגיית ההון האנושי. בראש הוועדה הועמד דדי פרלמוטר, מהישראלים שהגיעו לתפקידים הבכירים ביותר בחברת היי-טק רב לאומית – הוא היה סגן נשיא אינטל. לפרלמוטר יש הרבה רצון טוב, ניסיון רב וקשרים בכל התעשיה. אבל בסופו של יום, כדי לממש את המלצות הוועדה צריך משאבים, ועם תקציב כולל למשרד המדע בסכום של פחות ממיליארד שקלים – מה הסיכויים שזה יקרה? נדמה שמדובר בשאלה שהתשובה עליה ברורה.

האם הוא יואיל לסייע בפתרון המחלוקת? ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה שמעציב עוד יותר, אבל לא מפתיע, הוא העובדה שאי מינוי ועדת המדע והטכנולוגיה עובר בשקט יחסי. חברי האופוזיציה, שיו"ר הוועדה אמור להיות אחד מהם, מסרבים לאייש אותה, בגלל משחקי הברוגז, ולקואליציה אולי נוח שלא יהיו מי שיזכירו לראשיה שוב ושוב מה הם הבטיחו, אילו הצהרות הם משחררים ואת מה הם לא מקיימים.

למרבה הצער, כפי שנראה כעת, גם ממשלה זו תחטא בחטא ה-"הכול דיבורים" בכל מה שקשור להיי-טק – וחבל.