הבכירים מסכמים את תשפ"א – חלק שביעי

איזו שנה זו הייתה להיי-טק? אילו מגמות ישלטו בשנה הקרובה? ומיהו.י איש.אשת השנה של הבכירים? מנכ"ליות, מנמ"רים ומנהלות נוספות מהענף מסכמים שנה של עסקים וטכנולוגיה בצל קורונה ● חלק ז' בפרויקט המיוחד של אנשים ומחשבים

ממשיכים לסכם את תשפ"א. צילום אילוסטרציה: BigStock

עודד ירקוני, סמנכ"ל השיווק של אפסטרים סקיוריטי

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זאת הייתה שנת שיא בהיי-טק הישראלי בכל הקשור בגיוסי כספים והערכות שווי, הנפקות ואקזיטים – הן בכמות החברות והן בסכומים. עד לא מזמן יוניקורן היה משהו נדיר וכבר נראה שצריך להתחיל להתרגל לתואר החדש: דקה-קורן (חברה ששווה מעל 10 מיליארד דולר)".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אני לוקח אתי שתי תובנות עיקריות. האחת היא שאני בר מזל שאני עובד בהיי-טק, שיחסית לא נפגע בתקופת הקורונה. למדתי להעריך את זה יותר מבעבר. השנייה – בתקופת הקורונה, שבה עובדים הרבה מהבית ופחות נפגשים פיזית, הבנתי עד כמה חשוב שיש צוות חזק, מגובש ועצמאי לא רק ברמה המקצועית, אלא במיוחד ברמה האישית".

עודד ירקוני, סמנכ"ל השיווק של אפסטרים סקיוריטי. צילום: אלעד ברנס

עודד ירקוני, סמנכ"ל השיווק של אפסטרים סקיוריטי. צילום: אלעד ברנס

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני מקווה שתמשיך הצמיחה המרשימה בהיי-טק הישראלי. בנוסף, החלה חזרתם של כנסים ומפגשים פיזיים, ואני מקווה שמגמה זו תימשך. כמו כן, אני צופה שנה מאוד מאתגרת לחברות ההיי-טק בהקשר של גיוס כוח אדם. עושה רושם שיש ביקוש מאוד גדול ולא מספיק היצע של עובדים. החברות יצטרכו להיות מאוד יצירתיות, וכנראה גם נדיבות, על מנת למשוך אליהן עובדים חדשים".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"השנה מגיע לכל ההורים לילדים קטנים להיות אנשי השנה בהיי-טק, במיוחד במשפחות שבהן שני ההורים עובדים בתחום. היכולת לשלב עבודה מאוד תובענית עם טיפול בילדים בבית היא אתגר חדש ומאוד לא פשוט, שהורי ההיי-טק צלחו השנה, ועל כך מגיעה להם לפחות את ההוקרה הזו".

מירי ישמעאל, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת הדרכה ולמידה ב-נס

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה מאוד מוצלחת עבור חברות ההיי-טק. על אף שהיא אופיינה בקורונה ופגעה במגזרים רבים המשק, התחום הטכנולוגי הראה תוצאות עסקיות טובות ופתיחה של שווקים והזדמנויות חדשות. כך גם בתחום הגיוסים, עם סכומי שיא שגויסו.
אך לצד הצמיחה, אנחנו עדים לכך שהאתגר המשמעותי של גיוס מומחים טכנולוגיים הלך והחריף במיוחד בשנה זו. יותר מ־60% מחברות ההיי-טק בישראל מדווחות על קושי רב בגיוס כוח אדם בתחום הפיתוח. למצב זה תהיה השפעה משמעותית על התוצאות ועל יכולת החברות לפתח מוצרים ופתרונות עבור כולנו".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"שוק ההיי-טק צמח והגיע לשיאים חדשים דווקא באי הוודאות המאפיינת את תקופת הקורונה, מה שאומר שזה שוק חזק עם יכולת צמיחה מרשימה וצרכים משמעותיים. זאת, לצד העלייה הדרסטית בצורך בפתרונות טכנולוגיים והעובדה שהקורונה האיצה תהליכים טכנולוגיים ודיגיטליים, שבשגרה היו אורכים שנים".

מירי ישמעאל, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת הדרכה ולמידה ב-נס. צילום: יח"צ

מירי ישמעאל, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת הדרכה ולמידה ב-נס. צילום: יח"צ

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"מגמת הצמיחה של העולמות הטכנולוגיים תיצור יותר הזדמנויות, אך הקושי באיתור ובגיוס הון אנושי איכותי ימשיך להקשות על צמיחה זו.

ישראל ממשיכה להיות מעצמה בייצור אקזיטים והנפקות, עם המספר הגדול ביותר של סטארט-אפים לנפש. כמו כן, רק בשנה האחרונה גדל מספרם של הסטארט-אפים שרוצים להיהפך לחברות ענק מקומיות. ככל שהאקו-סיסטם הישראלי מתבגר, הניסיון לייצר אקזיטים יגדל משמעותית".

מיהן לדעתך נשות השנה בהיי-טק הישראלי?
"בחרתי בשתי נשים: נורית שקד, מנכ"לית תן ביס, וליאור אשכול, מנכ"לית וולט. הן ניהלו את 'צינור החמצן' של המסעדות בשנה וחצי האחרונות, בפרט בימי הסגר. הן אלה שאפשרו ללא מעט עסקי מזון להמשיך ולמכור את מרכולתם גם כשכלל המשק היה סגור".

עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"לא ניתן לסכם אותה מבלי להתייחס לטלטלה שעברנו לנוכח ההתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה. הכלכלה העולמית ספגה מכה קשה, ענפים רבים נפגעו ואנשים רבים איבדו את פרנסתם.

יחד עם זאת, בתחום ההיי-טק בכלל ובתחום אבטחת המידע והסייבר בפרט נרשמו צמיחה והתפתחות, שנובעות בעיקר מהאצת התהליכים הדיגיטליים והגדלת שטח התקיפה. בעקבות זאת, אנחנו רואים מעבר חד לפתרונות ענן, התגברות משמעותית של כל סוגי המתקפות, בעיקר הכופרה, יציאה לשוק של המון פתרונות חדשים של אבטחת מידע, וכן רכישות ומיזוגים בתחום. קיים קושי בניהול מערך אבטחת המידע הארגוני, בשל חוסר באוטומציה ואינטגרציה בין כל מרכיבי אבטחת המידע בארגון".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"בשנה האחרונה היינו עדים יותר מתמיד לכך שהעולם משתנה בקצב מהיר ואיתו גם הצרכים של השוק. יש לכך כמה דוגמאות: האחת היא המעבר לעבודה מהבית. אם מספר המשתמשים המרוחקים מכלל המשתמשים בארגון היה בעבר נמוך מאוד, בשנה וחצי האחרונות ובעקבות המגפה הייתה בו עלייה משמעותית.

בנוסף, בשנה האחרונה ראינו עלייה משמעותית במספרי ובסוגי התקני הקצה, כמו התקני אינטרנט של הדברים, שמייצרים גבולות חדשים לארגון.

עוד דוגמה היא העלייה בהגירה של ארגונים לעננים הציבוריים. כאשר לקוחות נדרשים להנגיש למשתמשים שלהם יותר שירותים בצורה דיגיטלית, יש צורך להגדיל את התשתיות במהירות כדי לתת מענה מהיר וטוב, אבל לא פחות חשוב – מאובטח.

כל הגורמים הללו מובילים לשינויים שראינו ושאנחנו ממשיכים לראות במפת האיומים. ארגונים בונים דרכים חדשות, בממדים גדולים יותר, וזאת על ידי שימוש בתשתיות חדשות, כדי לאפשר למשתמשים שלהם לצרוך משאבים מהארגון. זה מייצר קרקע פורייה לגורמים זדוניים לנסות לחדור לארגונים על מנת לגנוב את המידע או לגרום נזק. חברות אבטחת המידע צריכות להסתגל לכך ולספק ללקוחות את הפתרונות העדכניים ביותר".

עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל. צילום: פוטו פינו

עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל. צילום: פוטו פינו

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"נראה עלייה בהטמעת הדור החמישי, מה שיאפשר גלישה מהירה יותר ורוחב פס גדול יותר באופן משמעותי מכל התקן, ובו בזמן ייאלץ יצרנים לייצר טכנולוגיה שתוכל לתמוך באותם נפחים וקצבים. חשוב לציין שבעקבות המעבר לדור 5 נראה יותר ויותר שירותים מונגשים לתחנות הקצה, מה שיגדיל את שטח התקיפה וארגונים יצטרכו לבצע את ההתאמות הנדרשות בהיבטי אבטחת המידע.

בנוסף, בעקבות המעבר של שירותים רבים יותר לדיגיטל והתשתית המבוזרת שעליה הם מבוססים, ארגונים ישימו דגש רב יותר על שיפור הזמינות וחוויית המשתמש בצריכה של אפליקציות, שהפכו להיות קריטיות מתמיד לתהליכים העסקיים. לכן נראה גם עלייה משמעותית בשימוש בפתרונות SD-WAN.

כמו כן, בעקבות השימוש המסיבי וההישענות על שירותים דיגיטליים שונים, נתחיל לראות ארגונים שמאמצים את גישת האמון אפס (Zero Trust) לאבטחת סייבר, שלא מאפשרת לכל התקן שהוא להתחבר למשאבים הארגוניים בצורה חופשית. כיוון שהעבודה מרחוק לא הולכת להיעלם ומורכבות הרשת מתגברת, צוותי האבטחה וה-IT צריכים ליישם הגנות ובקרות במודל אמון אפס כדי לאפשר אבטחת סייבר חזקה עבור הארגון והעובדים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא פרופ' אמנון שעשוע, שלרשימת ההישגים המכובדת שלו מצטרפת ההקמה של הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל. פרופ' שעשוע הוא איש בעל חזון שלא רק הוגה רעיונות, אלא אף מוציא אותם לפועל. יותר מכך, מעבר להיותו יזם מבריק, הוא דואג לתת חזרה לקהילה, בין היתר באמצעות הקמת קרן סיוע לעסקים קטנים. מדובר באדם שהוא נכס להיי-טק הישראלי בפרט ולמדינת ישראל כולה".

אורן ישרים, מנהל אזורי באינפינידט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה מאתגרת לחברה ולכלכלה הישראלית, והביאה לפריחה ולשגשוג בתחום ההיי-טק, אך לקשיים משמעותיים בסקטורים אחרים במשק. ענף ההיי-טק הוכיח שוב שהוא קטר משמעותי במשק הישראלי ושתרומתו לא באה לידי ביטוי רק ביצירת תחושת גאווה וציונות, אלא גם בתרומה משמעותית לכלכלת ישראל, לתעסוקה ולקידום המשק. החדשנות הטכנולוגית הישראלית סייעה לקדם עסקים מענפים מגוונים ולתמוך בהם במאמצי המודרניזציה שהיו דרושים להישרדותם ולהצלחתם בתקופה זאת, ותרמה לבריאות הציבור וליכולת של מוסדות רבים לנהל את המשבר".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה החזקה ביותר שאני לוקח מהשנה האחרונה היא שבני האדם הם יצורים סתגלניים בעלי רמת שרידות ויכולת התאוששות יוצאות דופן. הרצון האנושי להמשיך לזוז קדימה חזק לעתים אף מאסונות טבע. מעבר ליכולת להתגמש ולשנות את אורחות החיים, אנשים רבים הוכיחו את יכולתם באינספור מקרים לבצע מהפכה עסקית, להתאים את הארגון לדרישות הלקוחות והמשק, ואף לפתוח שווקים חדשים עבורם".

אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי באינפינידט. צילום: יח"צ

אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי באינפינידט. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בשנה הקרובה אני צופה התחזקות בתחום הדיגיטל והמשך פריחה בצרכנות מבוססת מחשוב. הצורך להמשיך את מהלך החיים תוך אימוץ שינויים הפך את עולמות המחשוב לחיוניים יותר מאי פעם. יחד עם זאת, גם ההתמודדות עם סכנות הסייבר תמשיך להיות משמעותית וקריטית בשל כך, ארגונים ימשיכו לחזק את ההגנות שלהם – לא רק במניעת מתקפות אלא גם ביכולת התאוששות מהירה וחזרה לשגרה לאחר אסון, כשבמוקד עומדת היכולת של ארגונים להימנע מלהפוך לשבויים בידי פושעי הסייבר תחת מתקפות כופר".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"היזם הישראלי, שהתמקד בהגדלת החברה, הרחבת הפעילות והשימור שלה בארץ, להבדיל ממכירתה כמטרה. אני מאמין מאד ביצירת תעשייה ישראלית חדשנית מקומית חזקה, ואני שמח לראות את המגמה הזאת מתחזקת עם חברות חד קרן שצומחות כאן".

ד"ר אילן כהן, מנכ"ל קאחה רובוטיקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה מלאה ברעיונות פורצי דרך, קרייאטיביות וחשיבה מחדש כמעט בכל תחום בחיינו, וזאת לאור ההשפעה של המגפה על חיינו, ובאופן ישיר על ההיי-טק והטכנולוגיה. הצורך לתת מענה למצב החדש האיץ את הפיתוחים והחידושים יותר מפעם. נתבקשנו למצוא פתרונות חדשים, לחשוב מחוץ לקופסה, וזה לא דבר שקורה בכל שנה באופן כל כך גלובלי ורחב היקף.

המצב הוציא את האנושות מאזור הנוחות שלה בהרבה מובנים, וחלק מהתחומים מצאו דרכים יצירתיות להתמודד עם המצב. לדוגמה, עליית האי-קומרס, מה שהשפיע ישירות על המחסנים אוטומטיים ועל הצורך לייעל אותם ולהעבירם לאוטומציה. הייתה כניסה של רובוטים למחסנים בתחום המזון והאופנה אך גם לבתי חולים, כדי לתת מענה למצב".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שההשפעה של הקורונה היא לא רק טכנולוגית, היא גם השפיעה על האישיות שלנו ולימדה אותנו להתאים את עצמנו למציאות לא יציבה ומשתנה, שכנראה תמשיך איתנו. למדנו גם שיעור בענווה: האנושות היא לא כל יכולה".

ד"ר אילן כהן, מנכ"ל סאג'ה רובוטיקס. צילום: זהבה ינובסקי

ד"ר אילן כהן, מנכ"ל קאחה רובוטיקס. צילום: זהבה ינובסקי

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"התחום הרפואי ימשיך להתפתח ולהוביל, במיוחד עולמות התרופות והחיסונים, לצד בדיקות מהירות, אבחנה מרחוק וכדומה. אנחנו במרוץ מי ייתן מענה מהיר יותר – האנושות או הווירוס. אני מקווה שבסוף האנושות תצליח.

תחומים נוספים שימשיכו להתפתח הם הרובוטיקה, הרכבים החשמליים והאוטונומיים.

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני בוחר לציין את כל אותם מנהלים ומובילי חברות, חלקם לא מוכרים ולא ידועים, שמובילים אותן בשלב טרום המכירות או תחילתן. בנוסף לאתגרים המלווים אותם בדרך כלל בדרך הזו, הם נאלצים כעת להתמודד גם עם אתגרי הקורונה, ועדיין מצליחים וממשיכים להוביל ולקיים את החברות שלהם בדרך לבנייתן כחברות מבוססות. הדרך שלהם בעת הזו מורכבת פי כמה מבדרך כלל והצורך שלנו, כמשק, שהן ימשיכו להתקיים, כדי להפוך בהמשך לחברות גדולות, הוא משמעותי".

אפי כהן, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של סיילספורס ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה מצוינת לחברות הטכנולוגיה. הקורונה הביאה איתה אתגרים שחייבו חברות לבצע תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית – במיוחד אלה שמבוססות על מתן שירות ללקוחות, שהיו צריכות להמציא את עצמן מחדש בתקופה מאתגרת מאוד. החברות הטכנולוגיות שהיו מעורבות בשנה וחצי האחרונות בפיתוח מואץ של פתרונות טכנולוגיים עבור אותן חברות נהנות מההצלחה שלהן. זה פתח עולם חדש של הזדמנויות, ונתן תמריץ אדיר לחברות להמשיך ולחשוב על הטכנולוגיות הבאות".

אפי כהן, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של סיילספורס ישראל. צילום: יונתן בלום

אפי כהן, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של סיילספורס ישראל. צילום: יונתן בלום

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, אני רואה עלייה ניכרת בחשיבות שעובדים.ות ומועמדים.ות נותנים לנושא התרומה לקהילה והאחריות התאגידית. זה דבר שתורם לתחושת החיבור ביניהם וגורם להם להרגיש חיבור למקום העבודה. אני מעריך שנושא האחריות התאגידית בארגונים גלובליים ילך ויתגבר, ויהווה פרמטר משמעותי עבור מועמדים.ות בבחירת מקום העבודה שלהם.ן. הם.ן רוצים.ות מקום עבודה שגם מאפשר להם.ן להשפיע לטובה על העולם".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"היזמים של מאנדיי, ערן זינמן ורועי מן, שיצרו לחברה ערך אדיר בזמן שיא והובילו הנפקה מוצלחת מאוד".

אבי כוכבא, מנכ"ל שותפות הייב 2040 של קבוצת אבנון, שמשקיעה בחברות ביטחון ציבורי, סייבר וכלכלה חכמה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"המציאות של הקורונה הובילה אותנו לחיפוש אחר פתרונות דיגיטליים, כי העולם לא יכול לעצור והכלכלה המודרנית לא יכולה להשבית את עצמה לאורך זמן, וכך מצאו עצמם ארגונים שמרניים מאמצים כלים טכנולוגיים בזמן קצר.

משבר הקורונה היווה זרז טכנולוגי, וכלים טכנולוגיים של ועידות וידיאו, בריאות דיגיטלית ואי-קומרס הפכו להיות נפוצים בכל בית ובכל תחום – פיננסי, תעשייה, חינוך, רפואה, צרכנות וכדומה. החיפוש אחר טכנולוגיות חדשות הביא למגמת צמיחה ולהשקעות מסיביות בעולמות הטכנולוגיה, ובתחומים מסוימים אף נשברו שיאי השקעה ושווי חברות. שינוי זה פתח חלון הזדמנויות לחברות ישראליות רבות, מה שבא לידי ביטוי במספר הגבוה של ההנפקות והמיזוגים והרכישות, ובשיא היקף גיוסי ההון של חברות ישראליות, שעומד עד כה ב-2021 על כ-12 מיליארד דולר".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"עם השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיה בתחומים שונים, אנחנו הופכים להיות חשופים יותר ויותר וזקוקים ליותר הגנות. לכן, אני צופה שבשנים הקרובות תהיה התחזקות משמעותית יותר של תחום הסייבר, ועל מנת להתמודד עם העלייה במתקפות הסייבר יש חשיבות לשיתופי פעולה וקשרים בין המגזרים הממשלתי והפרטי, שיביאו להגנה רחבה ומקיפה.

בנוסף, האקו-סיסטם הישראלי רווי בסטארט-אפים בתחום הסייבר, שיכולים לצמוח בתוך זמן קצר ולהתבסס כשחקנים משמעותיים בשוק הבינלאומי. העולם צמא לפתרונות ישראליים ולראייה, השנה נולדו יוניקורנים כחול לבן רבים בתחום הסייבר.

אולם, לצד הצמיחה הזו, יש מחסור עמוק של כוח אדם מוכשר לתעשיית ההיי-טק הישראלי – מחסור שרק ילך ויגבר. הממשלה צריכה לתת את הדעת על כך, ולהשקיע את המשאבים הדרושים באקדמיה ובבתי הספר כדי להכשיר את דור העתיד של עובדי ההיי-טק".

אבי כוכבא, מנכ"ל שותפות הייב 2040 של קבוצת אבנון. צילום: ניב קנטור

אבי כוכבא, מנכ"ל שותפות הייב 2040 של קבוצת אבנון. צילום: ניב קנטור

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"חברות ההיי-טק בישראל ילכו ויתבגרו. במקום אקזיטים נהיה עדים לעלייה במספר הגיוסים וההנפקות – פעולה שמעידה על ראייה רחבה יותר ותכנון ארוך טווח. בשנה הקרובה יצמחו כאן עוד ועוד יוניקורנים.

כמו כן, אני צופה שיהיו תחומים שיצברו תאוצה גדולה יותר, כמו הפינטק, האינשורטק, הקריפטו, הסייבר (כולל לעולם האינטרנט של הדברים) והערים החכמות.

הציבור מצפה לפתרונות דיגיטליים טובים – והכול בנגיעת אצבע. ארגונים צריכים להיערך לכך, כי הדיגיטל לא מתחיל ומסתיים באפליקציית המובייל, אלא גם תהליכי הבקאופיס חייבים להיות דיגיטליים, אוטומטיים ומבוססים על בינה מלאכותית. כאן האתגר הגדול, ונראה את זה בשנה הקרובה. אבל, עם העצמת הדיגיטל מגיעות מתקפות הסייבר, ואנחנו נדרשים להיערך לכך. זו מלחמה אינסופית.

תחום נוסף שעובר שינויים הוא הקריפטו. עסקים לא מעטים מוכנים לקבל תשלום במטבעות דיגיטליים.

בסופו של דבר, הכול קשור: הקריפטו, הבנקים, הפינטק, הסייבר, הציבור והדיגיטל".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"וינסנט צ'נגוויז, יהודי ממוצא איראני, שהשקיע בישראל כ-500 מיליון דולר בפרויקטים שונים – חממות, קרנות, סטארט-אפים צעירים וחברות צמיחה. אני מעריך מאוד את היכולת שלו לזהות את המגמות בשוק הבינלאומי ולפתח מודלים כלכליים שונים, שיכולים להניב תשואה גבוהה להשקעות שלו. מה גם שהוא תורם רבות למעמד ההיי-טק הישראלי בשוק הבינלאומי, מתוך אינטרס כלכלי בשילוב ערכים ציוניים".

יניב לובינסקי, סמנכ"ל הכספים של EX.CO

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זאת הייתה שנה פנטסטית להיי-טק. חברות רבות הגיעו לבשלות שהתבטאה בהנפקות ראשונות לציבור ובעסקאות מיזוג רבות, ובשוויים מצוינים. ההיי-טק הישראלי ממשיך לדלוור תוצאות שנה אחרי שנה, ומראה שכמעט בכל רגע נתון יש עשרות חברות שעושות חדשנות ויכולות להיות היוניקורנים הבאים. מאחוריהן יש מאות חברות בשלבים מוקדמים יותר של התפתחות עסקית, וחלקן יתפתח ויעלה לרמות הבאות. לסיכום: האקו-סיסטם של החדשנות הישראלית בשילוב עם יכולות יזמות ויכולות פיננסיות חזק מאי פעם".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"תמיד להיות מוכנים לסקייל – גידול בסדרי גודל. חשוב להיות אגרסיביים בניצול מצבי שוק ובמינוף החוזקות היחסיות של כל חברה בתחומה למקסימום.

תובנה נוספת היא תמיד להיות מוכנים להנפקה או השקעה גדולה בשגרה, ולא לחכות לכך שזה יגיע. המשמעות היא להיות בקשר טוב ובאופן רציף עם המשקיעים, רואי החשבון, הבורד ובעלי המניות. הספרים צריכים להכיל את המדיניות החשבונאית המתאימה לשוק ההנפקה והנרטיב צריך להיות מוכן".

יניב לובינסקי, סמנכ"ל הכספים של EX.CO. צילום: יח"צ

יניב לובינסקי, סמנכ"ל הכספים של EX.CO. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה שהעולם ימשיך להישען בקצב הולך וגובר על חדשנות טכנולוגית, שתיכנס לכל תחום ובעוצמה גדולה, תבצע מהפכה בפעולות שאנחנו עושים בשוטף, תייעל ותשפר תפוקות. צריך לשים לב לשוויים הגבוהים מאוד שחברות טכנולוגיות מקבלות, וייתכן שחלק מהאוויר החם מתחת לזה יתפוגג. אולם גם אם זה יקרה, זו תהיה מהמורה קטנה בדרך הברורה מעלה".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"היזמים של איירון סורס, האחים מילרד ותומר בר זאב, שהובילו את החברה להנפקת ענק מוצלחת. איירון סורס בהובלתם יצרה חדשנות בדרך מרשימה, עם רכישות וגיוסי הון מרשימים. השיא של החברה היה באחרונה, בהנפקת הענק שלה. כסמנכ"ל כספים של חברה מהתחום, יש לי סימפטיה לכבוד ולהצלחה שהם מביאים לענף".

דוד לוטן בולוטניקוף, סגן נשיא למוצר ב-ויאנאי (Vianai)

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בחרתי להתמקד בשלושה נושאים: עבודה מהיבת, כסף ועמימות.

עבודה מהבית – המעבר אליה היה טבעי ברוב החברות. רבים מאתנו כבר עבדו מהבית פה ושם הרבה לפני הקורונה, ולכן חלק מהתשתיות כבר היו שם. עבודה מהבית זה לא מתאים תמיד ויש חסרונות, אבל זה פתח לעולם מגוון של העסקה, כי אפשר לעבוד מהבית גם אם זה מחו"ל.

כסף – הרבה כסף זרם לתחום בשנה האחרונה. נכון שהרבה מהפוקוס הלך לכיוון התגמול וגיוס העובדים, אבל הכספים הללו גם אפשרו לסטארט-אפים לנצל אסטרטגיות שהיו בעבורם דמיוניות עד לא מזמן, וסיפקו יכולת להתחרות בחברות המבוססות בשלבים מוקדמים הרבה יותר.

עמימות – בסטארט-אפים, עמימות זה חלק בלתי נפרד. אלא שהקורונה לקחה את זה צעד נוסף והרגשתי איך חוסר הוודאות הופך ליתרון, וחברות אוזרות אומץ לעשות דברים קצת אחרת. ו-'קצת אחרת' יכול להביא הזדמנויות עסקיות חדשות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שממשיכים קדימה. תנאי המשחק השתנו, אבל הם השתנו לכולם, ודי מדהים מה אפשר לעשות מבלי לעזוב את המשרד הביתי. אנחנו הקמנו חברה, גייסנו כסף ועובדים, יצאנו לשוק והצלחנו לבסס קשרים משמעותיים עם לקוחות ושותפים".

דוד לוטן בולוטניקוף, סגן נשיא למוצר ב-ויאנאי. צילום: דפנה סדקוביץ'

דוד לוטן בולוטניקוף, סגן נשיא למוצר ב-ויאנאי. צילום: דפנה סדקוביץ'

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"יש שני תחומים שללא ספק יתפסו תאוצה: הראשון, התרחבות השימוש ב-AI ככלי לקבלת החלטות של ארגונים ומנהלים, גם מבחינת ה-Usecase וגם מבחינת עושר הכלים והמתודולוגיות. בעולם עסקי שבו תהליך קבלת החלטות צריך להיות אופטימלי אין מקום לדבר אחד שמתאים לכולם (או, כמו שאומר הביטוי, One size fits all).

התחום השני הוא קיימות יומיומית וקיימות כיעד עסקי . חברות יידרשו וימצאו דרך לשלב קיימות בכל תחומי העשייה שלהן. זה כבר התחיל, וטוב שכך, כיוון שלא נותרה ברירה. חברות שלא ישכילו לעשות זאת לא יצליחו לשרוד, תרתי משמע".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אשמור את התואר הזה לכל מנהל.ת מוסד חינוכי שמקדם.מת ודואג.ת לשלב את לימודי ההיי-טק ומדעי המחשב אצלו.ה בארגון. לשמחתי זה כבר התחיל, כמקצוע חדש שייכנס לתוכנית הלימודים כיוזמה ממשלתית, אבל גם פה יש מקום ליוזמות מקומיות ולהתחלה של העבודה מלמטה".

אודי לוי, מנכ"ל חברת מודיעין הסייבר CobWebs

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה בהחלט שנה מעניינת. בתוך זמן קצר, חברות שינו פרדיגמה ועברו למוד של עבודה מרחוק ומעבר לאונליין – של השיווק, של הפגישות עם הלקוחות וכדומה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"כמו שאומרים, צפה לטוב ביותר והתכונן לרע ביותר (Expect the best and prepare for the worst). כשמנהלים חברה, השאיפה היא תמיד לצמיחה ולהצלחה בכל החזיתות. וכשיש הצלחה, לפעמים אפשר להתנתק מהקרקע ולחשוב שהכול ימשיך באותו הקו ורק צריך להישאר על המסלול.

אולם, התקופה הזאת לימדה אותנו שחשוב כל הזמן להיות עם רגליים על הקרקע. כל הזמן לחזק את המוצר, את התשתיות, את העובדים ואת כל החזיתות בחברה. כי ברגע האמת, כמו באבולוציה, מי שיודע להסתגל מהר – מצליח".

אודי לוי, מנכ"ל חברת מודיעין הסייבר CobWebs. צילום: יח"צ

אודי לוי, מנכ"ל חברת מודיעין הסייבר CobWebs. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"תמשיך הצמיחה של חברות ענן. בנוסף, העתיד של התוכנה זה אונליין, ולא משנה במה המוצר עוסק. עוד מגמה היא שנראה שהבינה המלאכותית תהפוך לסטנדרט ברוב המוצרים, מכיוון שיש כיום הרבה שירותים נגישים ואפשר להטמיע אלגוריתמי למידת מכונה בכל כך הרבה תחומים.

בהקשר זה, מכיוון שהמידע אונליין צומח בקצב מדהים, תגבר הדרישה ליכולת ניתוח ביג דטה בענן, וכתוצאה מכך דרישות לכוח עיבוד ולסקלביליות של שמירת המידע.

כמו כן, אתגרי אבטחת המידע רק גוברים, מכיוון שלכל ארגון יש נכסים דיגיטליים מרובים והצורך בשמירה עליהם גובר".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"פרופ' אמנון שעשוע. הוא עמד בראש בית הספר למדעי המחשב ולהנדסה באוניברסיטה העברית בשנים שבהן למדתי שם, והוא אדם משכמו ומעלה. פרופ' שעשוע הוא מחלוצי הבינה המלאכותית, עוד מהזמן שקראו לזה סטטיסטיקה. הסיבה שבחרתי בו היא מכיוון שהטכנולוגיות שהוא הוביל וממשיך להוביל תורמות לעולם במגוון תחומים – שזה הדבר הכי חשוב".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים