הצצה לכדור הבדולח הטכנולוגי
דו"ח חדש בוחן את הגורמים המעצבים את החברה והתרבות האנושית ואת תרחישי התפתחותן בעשור הקרוב ● בין התחזיות: טרנס-אנושיות, כלכלה פיג'יטלית, על-עולמות ועוד
בסוף יולי 2021 התפרסם דו"ח בשם "2031 – A Future World Report, Science meet pop culture platform". הדו"ח, שפורסם בכתב העת ה"בועט" Dazed magazine הוא מחקר אקספלורטיבי מעמיק, הבוחן את הגורמים המעצבים את החברה והתרבות האנושית ואת תרחישי התפתחותן בעשור הקרוב.
בראש העניין הטכנולוגי בעולם עומדים מזון המגודל במעבדה, מסעות לירח ומטבעות דיגיטליים. הדיגיטציה המואצת – שקיבלה דחיפה ניכרת בשנה וחצי של פנדמיה, שבה כולנו בילינו בעולם הווירטואלי יותר מאי פעם, יצרנו וקידמנו קשרים חברתיים ונכסים וירטואליים – העצימה את העניין ברובוטיקה, בטכנולוגיה לבישה, ב-NFT, בפלטפורמות חברתיות חדשות, במציאות מדומה, באופנה דיגיטלית, במכוניות אוטונומיות וברשתות G5. המציאות נעשית וירטואלית יותר מבעבר, והטכנולוגיה מסייעת לטשטוש הגבולות בין מציאות לדמיון, בין קיום פיזי לקיום פיג'יטלי (פיזי ודיגיטלי), והיא עולה לא פעם על כל המצאה של סופרי המדע הבדיוני.
התשתית קיימת, רכבת העתיד יצאה מהתחנה ומאיצה אל הלא נודע במהירות אקספוננציאלית. אנחנו חייבים להתרגל לתנועה המהירה ולסגל את עצמנו למציאות המשתנה תדיר. איש אינו יכול לעצור את התנועה הזאת ולאפשר לנו לרדת. כדי לסייע לתהליך ההסתגלות מגיש דו"ח העתיד את כיווני ההתפתחות הצפויים ותחזית למה שיתרחש בעשור הקרוב.
מגמה בולטת היא מגמת הטרנס-אנושיות (TransHumanity). פרויקט ממשק מחשב-מוח של אילון מאסק, שנוצר ב-2016, מצביע על כיוון ההתפתחות של חיבור בין אדם למכונה, של הכנסת שתלים תוך-גופיים, כאשר צ'יפים והרחבות טכנולוגיות ישנו את דרכי הפעולה האנושיות של ה"פוסט-אנוש". ההיקף הכלכלי של פעילות זו עד שנת 2027 צפוי להיות כ-53 מיליארד דולר. אחרים מציינים, שהעתיד כבר כאן, בשעה שכל 524 איש מתוך מיליון בעולם המערבי כבר נושאים קוצב לב מושתל, או שהוכנסו אל גופם סטנטים מצילי חיים. מחקר שפורסם השנה ב-Scientific American מצא, שמדענים מתעניינים בדרכים לשיתוף ישיר של יצירתיות ומחשבות בין מוחות אנושיים. משמע, האותות במוח יועברו למחשב ויתורגמו לטקסט.
הכלכלה הפיג'יטלית בפתח
התחזיות עוסקות בנטישה של המציאות כפי שהכרנו עד היום ומעבר למציאות רבודה ומציאות "מטופלת". האפשרויות למציאות וירטואלית הן מרחיקות לכת, והמציאות הסטנדרטית היא נחלת העבר. מציאות רבודה נצפית כמהפכה של ממש. כבר היום אנחנו עורכים קניות במציאות וירטואלית, בעולמות הנקראים Metaverses, שנראים כמשחק מחשב לכל דבר ועניין. התשלום יהיה, כמובן, במטבעות דיגיטליים, לאו דווקא מטבע מדינתי (Fiat money). המוצרים הפיזיים שלא נוכל להדפיסם במדפסת הביתית יגיעו באמצעות רחפנים אל מדפי מרפסת מיוחדים כדי שלא נטריח את שירות המכוניות האוטונומיות, שאנו מנויים בו, ולא נגרום לזיהום סביבתי או להגדלת טביעת הפחמן.
החיים ב"על-עולם"
בין 17% ל-50% אחוז מהמרואיינים במחקר ציינו, שהם מעדיפים את החיים הווירטואליים (ובכלל זה משחקי מחשב) על החיים המציאותיים. עתיד הפלטפורמות החברתיות נראה עגום מבעבר, כאשר בני הדור הצעיר מושכים את ידם מהפלטפורמות ההמוניות ומחפשים מפגשים וירטואליים פרטיים יותר ובעלי משמעות חברתית ורגשית עמוקה. עובדה זו מסבירה גם את הפריצה של ה"על-עולמות" (Metaverses). פריצת הדרך הבולטת הייתה כאשר הראפר טראוויס סקוט שיתף פעולה בשנת 2020 עם המשחק הפופולרי פורטנייט והופיע בקונצרט וירטואלי חי, שצפו בו 12.3 מיליון בני אדם. ה"על-עולמות" הללו מאפשרים אופנה וירטואלית ולבוש דיגיטלי שהעין לא חזתה והדמיון מתקשה להבין. אמנות חווייתית סוחפת (Immersive), בילוי ובידור שיתופיים (participatory entertainment) באירועי ענק מהווים חלופה מפעימה ומעוררת השראה למציאות החיים המוכרת לנו, חלופה המאפשרת דרך חיים עם מעורבות רגשית גבוהה וסף אדרנלין ואנדורפינים שלא ידענו כמותו.
הכוח ללקוח
"על-עולמות", מטבעות דיגיטליים ו-NFT, שפרצו בשנה האחרונה, מציעים פוטנציאל להעברה של הכוח שעד כה לא הצלחנו אפילו לדמיין. בעולם הווירטואלי חסר הגבולות והאין-סופי יכול כל אדם להיות יזם מעורר השראה, להקים עסק יצירתי כמעט בלי סף כניסה כלשהו, ולבטא את עצמו ללא כל צנזורה. כל אדם בעולם יכול להיכנס ל"על-עולם" שאין לו גבולות גיאוגרפיים או לאומיים. והחופש ממכר. לכולם יש את הפוטנציאל להפוך את העולם למקום טוב יותר בכלים פיננסיים (NFT), ההופכים לכלים יצירתיים לאמנות מכל סוג שהוא או לקול יוצר ולביטוי יצירתי, כזה הקיים היום או כזה שיומצא בעתיד. קהילות מאמצות פתרונות טכנולוגיים נוספים ליצירת קהילות המנהלות את עצמן (Decentralized Autonomous Organizations – DAOs ) ולכינון ארגוני אג'ילים נחיליים יצירתיים וחברתיים שגם יתגמלו את חבריהם על תרומתם.
למרות התחזית הדיסטופית-משהו, המחקר מצא, כי 30% מבני דור ה-Z אופטימיים בנוגע לעתיד הרבה יותר מדור המילניאלז – הדור שנולד למציאות מוכוונת טכנולוגיה, אלה שהחדשנות היא אצלם טבע שני. דור ה-Z יודע לרתום את הטכנולוגיה לערכיו ולא רק להשתמש בה, מה שמחזק את התקווה לשינוי אל עבר עתיד של קיום חברתי קולבורטיבי, הנושא תקווה וחזון לא רק ליחידי סגולה ולעשירי העולם, אלא לטובת החברה ככלל.
הכותבת היא יו"רית מרכז מצוינות הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ויועצת חדשנות באיחוד האירופי.
מרתק. השאלה מהיכן מתחילים? (כמ שאומר העיתונאי רינו צרור - צריך להתחיל בהתחלה) איך מתרגמים למונחי 'פרויקטים' לבצוע כבר עכשיו?
מרתק