הקטר של המשק זקוק להון האנושי; האם בנט יסייע?

יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, שיגר באחרונה מכתב דחוף לראש הממשלה, נפתלי בנט, כדי שיטפל באופן מיידי בבעיית המחסור בכוח האדם בהיי-טק.

מדובר בבעיה כאובה וארוכת שנים, שמוערכת במחסור של כ-15 אלף מהנדסים בשנה. לכן, אין זו הפעם הראשונה שבה האיגוד ובכלל ראשי תעשיית ההיי-טק מתריעים על המחסור בכוח אדם. אבל ככל שחולפות השנים, בעיקר בעידן שבו המציאות הכלכלית לא יציבה, העדר הון אנושי שיניע ויתחזק את הקטר של המשק הופך להיות הבעיה מספר אחת של הענף.

דברים ברוח זו נאמרו ברב שיח שכינסנו היום (ב') כאן, במערכת אנשים ומחשבים, לקראת השנה החדשה, בהשתתפות מנהלי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בין היתר, הרב שיח עסק בהצעתה של שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לייבא עובדים זרים להיי-טק, על מנת לצמצם את המחסור.

הדעות בקרב ראשי הענף על תוכנית זו חלוקות. חלקם אומרים שהפתרון הזה יכול לתת מענה לטווח הקצר, כי המצוקה קשה, אבל לטווחים הבינוני והארוך נדרשת פעילות ממשלתית עמוקה ורחבה יותר, שתישען על ההון האנושי בישראל. כהן ציטט מנהל חברת היי-טק שאמר לו שיש בחברה שלו 150 משרות פתוחות. כשנשאל באילו משרות מדובר, הוא נתן להבין שהמספר שזרק הוא סתמי. "ואם אגיד שיש לי 500 משרות, זה יעזור לי? אין לי עובדים", השיב המנהל. המסר שעומד מאחורי זה הוא שהנתון שמדובר עליו כשמציינים את היקף המחסור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק – כאמור, 15 אלף עובדים – לא משקף את המציאות בשטח.

התעשיינים אומרים שהמספרים הרבה יותר גדולים, אבל בדיוק כמו אותו מנהל מפעל שאמר לכהן שלא משנה כמה עובדים חסרים לו, כך גם כאן: השאלה אינה האם המספר המדויק הוא 15 אלף, 12 אלף או 20 אלף, אלא מה עושים כדי לצמצם את המחסור הזה, בתקווה למגר אותו. נכון להיום, מדינת ישראל לא עושה די לצורך כך, ואין מספיק עובדים ישראליים על מנת לאייש את כל המשרות הפתוחות בהיי-טק.

הרבה דיבורים, מעט מעשים

חברי הנהלת האיגוד שהשתתפו ברב שיח אמרו שהם שמעו וראו הרבה מאוד תוכניות והצהרות של שרים וראשי ממשלות, אבל כעת המצוקה הגיע לנקודה קריטית, שהגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. זוהי אחת הסיבות שהאיגוד החליט לפנות לראש הממשלה. במכתב חוזרים ראשי התעשיה, וכהן בראשם, על מה שהם אומרים כבר שנים: אנחנו לא מבקשים שום דבר מהממשלה. אנחנו דואגים לעובדים שלנו ולילדים שלנו, וכל חברה וכל מפעל מוצאים את הפתרונות לעצמם, דוגמת מיקור-חוץ למדינות אחרות. אנחנו כן דואגים למדינה.

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ברב שיח היום. צילום: פלי הנמר צילום: פלי הנמר

ההיי-טק הוא כבר מזמן לא עוד ענף, לא עוד מגזר. הוא זה שמניע את היצוא, במדינה שאין בה משאבי טבע אבל יש בה הון אנושי משובח. שמן של החברות הישראליות ושמם של המוצרים הישראליים נודע למרחוק, וראשי הענף בעולם מרבים לשבח את תעשיית הטכנולוגיה כחול לבן. יש להיי-טק הישראלי הרבה ביקוש, בתחומים שונים: מסייבר ועד בינה מלאכותית, מאוטומוטיב ועד לכל מה שקשור בטרנספורמציה הדיגיטלית, שצמחה מאוד בתקופת הקורונה. אבל אם המחסור בכוח אדם יישאר, ו-ודאי אם הוא יחריף, היכולת של התעשיה לספק את הביקושים תלך ותקטן.

הממשלה צריכה להניע תהליכים, לתקצב תוכניות ולשים את נושא ההיי-טק והחדשנות כמשימה לאומית, לא פחות מהמלחמה בקורונה. ממשלת בנט מובילה מדיניות של לחיות לצד הקורונה, כדי לא לפגוע בכלכלה. אלא שאנחנו עלולים להגיע למצב שבו ענפים שלמים ישותקו ואף לא יצליחו לשרוד – לא בגלל הקורונה, אלא מאחר שהמשאב הכי חשוב שדרוש כדי לייצר את המוצרים הטכנולוגיים שמפעילים את הענפים השונים, ההון האנושי, נמצא במחסור עמוק.

הלוביסט הגדול של ההיי-טק בממשלה צריך לפעול

הפנייה לבנט נעשתה לאחר שראשי האיגוד קיימו בתקופה האחרונה סבב פגישות עם השרים הרלוונטיים להיי-טק. בין היתר, הם נפגשו עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, שגילה אמפתיה למצוקה וביקש להגיש לו תוכניות. בסיום הפגישה הוא ציין ש-"הלוביסט הכי גדול של ההיי-טק בממשלה הוא ראש הממשלה, בנט". הסיבות ידועות: בנט הגיע לפוליטיקה מההיי-טק. הוא הקים את סאיוטה, שנמכרה ל-RSA – שבתורה נמכרה ל-EMC, והיה מנכ"ל סולוטו. ראש הממשלה הנוכחי נחשף לבעיות של המחסור בהון אנושי בהיי-טק כבר אז. הוא הכיר את מקבלי ההחלטות מהצד השני של השולחן. עכשיו פונים אליו ראשי ההיי-טק ומבקשים ממנו להניע את התוכניות הקיימות ולתכנן חדשות – העיקר להתחיל "לרוץ" ולפתור את הבעיה.

מהלך שיכול לסייע בטיפול זה, ושאותו מבקשים ראשי האיגוד מבנט, הוא פתרון לפיצול של הטיפול בהיי-טק בין שורה ארוכה של משרדים: משרד המדע, משרד הכלכלה, משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, ועוד גופים. התעשיינים לא מבקשים שבנט ישנה את הרכב ממשלתו וימנה שר לענייני היי-טק, כעת אבל לפחות שידאג למנות גוף מתכלל, שיהיה כתובת אחת לכל האתגרים, ובעיקר שיסייע לבצע את הפעולות הנדרשות על מנת לגייס כוח אדם לקטר של המשק.