מהם הטרנדים שיובילו את עולם המחשוב בשנים הבאות?

המרוץ הבלתי פוסק של החדשנות הטכנולוגית והמציאות המשתנה בקצב מטורף מאתגרים בימים אלה יותר מתמיד את מקבלי ההחלטות בארגונים, שלא מעט פעמים שוברים את הראש אילו מגמות תאפיינה את העולמות הארגוני והתעשייתי בשנים הקרובות. חברת המחקר מק'ינזי פרסמה באחרונה דו"ח מקיף שבו היא מיפתה את המגמות הצפויות בתחומים טכנולוגיים שונים.

דו"ח המחקר נכתב בהתבסס על שיחות עם מומחים, אנשי טכנולוגיה ולקוחות. עורכי המחקר ציינו שהטכנולוגיות שהם מיפו אינן בהכרח אלה המגניבות ביותר, אבל הן אלה שצפויות למשוך הכי הרבה תקציבים והשקעות מצד יזמים ולהשפיע על תהליכים שונים. יש לציין שחלק מאותן מגמות כבר החלו לתפוס לא מעט תאוצה – שתאיץ עוד בשנים הקרובות.

IoT, מחשוב קוונטי, קלינטק ועוד

המגמה הראשונה שמק'ינזי זיהתה היא האינטרנט של הדברים, לרבות תחומים משיקים כמו הדפסה תלת ממדית, לימוד מכונה ומערכות שיגבירו את האוטומציה בתהליכים שונים בתעשייה המסורתית. התחזית של חברת המחקר היא שבתוך כמה שנים יהיו 50 מיליארד מכשירים מחוברים ועד 2030, חלק ניכר מאוד מהתעשיות יעברו לתהליכים אוטומטיים. המסקנה היא שעל המפתחים והיזמים לשים לב לעולם הזה, או לתת לו עוד תשומת לב, אם הם כבר החלו לעשות זאת. ממצאי המחקר יכולים להיחשב כקריאת השכמה לאלה שתהליכי הייצור במפעלים שהם מנהלים עדיין לא ממוחשבים ואוטומטיים.

שנייה ברשימת המגמות היא כזו שמשלבת בין ה-IoT לרשתות סלולריות בפס רחב מהדור החמישי. זאתף כדי לאפשר קישוריות מהירה יותר למרחקים ארוכים יותר, עם קצב מהיר יותר של הורדות. זה יאפשר לארגונים לבצע תהליכי מחשוב ו-IT פנים ארגוניים במהירות רבה יותר, כגון שדרוגים, עדכונים והגדלת היכולת האפקטיבית לאלה שעובדים מהבית.

מגמה נוספת היא המחשוב הקוונטי – נושא שדובר עליו לא מעט בשנה האחרונה. זה מתקשר לתחזיות לפיתוח הדור הבא של השבבים, על מנת להוריד את החסמים בתחום ולתת מענה למחסור הגדול שקיים בשוק זה. הטרנד הזה יסייע גם במציאת תשובות לבעיות שהעסיקו את המדע והחברה במשך שנים רבות, ובפיתוח יכולות חסרות תקדים לעסקים. כמו כן, באמצעות המחשוב הקוונטי יקוצר זמן הפיתוח של תרופות, יואצו הייצור וההתפשטות של הרכבים האוטונומיים, עם בינה מלאכותית קוונטית, ויהיו עוד יכולות אבטחת סייבר. כל זאת תוך הפחתת עלויות החומרה ב-IT, זירוז למידת מכונה וחיפוש יעיל יותר של מערכות נתונים לא מובנות.

תחום אחר שהמחקר של מק'ינזי מצביע עליו הוא הדור הבא של התכנות, שנקרא תכנות 2.0. הכוונה היא להאצת והגדלת המעבר לפיתוח מערכות מבוססות לימוד מכונה ובינה מלאכותית. המערכות החדשות בעולם התוכנה גם יאפשרו לארגונים גמישות בשינוי קודים, כדי להניע אוטומציה של משימות בצורה קלה יותר.

עולם הקלינטק יתפוס גם הוא מקום מרכזי בשנים הבאות. זאת, לאור הצורך בייצור אנרגיה נקייה, כחלק מהמאבק במשבר האקלים. הדרישה למערכות להפצת אנרגיה זו תגדל בשנים הקרובות, ככל שכדור הארץ הולך ומתחמם.

איפה הממשלה?

מאחורי כל אחד מהטרנדים הללו מסתתר עולם שלם של תתי תחומים, וענפים ומגזרים שונים יושפעו מהם. חלק מזה כבר קורה, למשל בתחומי הבריאות (במידה רבה ב-"זכות" הקורונה), התחבורה, התעשייה, הממשלה והערים החכמות. כדי שהמגמות הללו יבואו טוב יותר לידי ביטוי בשטח, ממשלות ורשויות נוספות צריכות להעמיד תשתיות פיזיות ו-וירטואליות לטובת התעשייה. למשל, הדור החמישי, שמדברים עליו הרבה אבל לפחוות בישראל מתמהמה במשהו.

כדי להבין היכן להשקיע, אנשי הממשלה והרשויות צריכים להבין למה כדאי להשקיע בתחום טכנולוגי זה או אחר, ומה היתרונות שלו. לשם כך רצוי לעקוב אחרי מחקרים כמו זה של מק'ינזי ולא מעט מאמרים שמתפרסמים באמצעי המדיה השונים. מה שבטוח הוא שלא צריך להשאיר את זה רק לאנשי הטכנולוגיה.