איך הבריאות הדיגיטלית יכולה למנוע סגר?

שירותי בריאות כללית הודיעה היום (ג') כי היא מרחיבה את שירותי האשפוז בבית, שמבוססים לא מעט על טכנולוגיות של רפואה מרחוק שקיימת כבר זמן רב. שר הבריאות, ניצן הורוביץ, הודיע השבוע על מתווה חדש במסגרת המאבק בקורונה, והוא הגברת היקף החולים, הן בקורונה הו במחלות רגילות אשר מאושפזים בבתי חולים, לטיפול ביתי, מבוסס גם הוא על טלה-רפואה.

עידו רוזנבלט, מנמ"ר מד"א. צילום: ניב קנטור

בראיון שערכנו אתמול עם מנמ"ר מד"א, עידו רוזנבלט, הוא סיפר בין היתר כי לאחר שנתיים של המתנה, משרד הבריאות סוף סוף אישר להם לבצע בדיקות ראשוניות לחולים, בביתם. הכוונה היא לחולי קורונה וחולים אחרים שמזעיקים אמבלונס לסיוע. הטיפול הביתי יכלול בדיקות דם, בדיקות נוספות שנדרשות, מדידת לחץ דם, לב ואחרים – בדיקות שבדרך כלל נערכות בחדרי המיון, ומעמיסות לא מעט על המיטות שם ובכלל על בית החולים. צוות של מד"א יגיע עם ערכה מיוחדת, שיודעת לדווח בזמן אמת, הן בווידיאו והן באמצעות מידע ויזואלי, על תוצאות הבדיקות. אלו נצפות על ידי רופא וצוות רפואי שיושבים במוקד שו"ב מיוחד שמד"א פתחה, והוא מבוסס על מערכות ששירתו אותה לאורך כל הקורונה.

ההערכה היא שהבדיקות האלו יצמצמו את העומס על בתי החולים, שהגעה שלהם לאי ספיקה היא כרגע המדד היחיד שיקבע האם נדרש לסגר, עם כל ההשלכות הכלכליות והחברתיות שלו.

שיקולים פנים-ארגוניים פוליטיים בממשלות קודמות לא אישרו לבצע את התהליכים האלו. המהלך של קופת חולים גם היא אינה עניין חדש, והייתה קיימת בבתי חולים עוד לפני הקורונה. הקורונה האיצה תהליכים אלו, כמו הרבה תהליכים אחרים בתחום הבריאות הדיגיטלית. אבל עיקר תשומת הלב הופנתה לתחום של טיפולים שקשורים במרפאות חוץ, כדי לצמצם את מספר האנשים שיגיעו לבית החולים, וכן במעקב אחר מטופלים כגון חולי סוכרת, חולי לב בשיקום, וקשישים, הזקוקים למעקב שוטף. הכלים הטכנולוגים קיימים מזמן.

ישראל נחשבת עדיין למדינה מובילה בעולם מבחינת אחוז החברות שמפתחות בה פתרונות לעולם הבריאות הדיגיטלית, הן למניעת מחלות, והן למעקב וטיפול בחולים מרחוק, במקרים שאין צורך בהתערבות פיזית. כעת לוקחים את הנושא של הבריאות הדיגיטלית ורותמים אותו ככלי משמעותי לצמצום העומס בבתי החולים.

אשפוז ביתי כולל בתוכו יתרונות נוספים, מעבר לצדדים הטכנולוגים שלו. שירותי בריאות כללית, כמו ארגוני בריאות אחרים, דוגלים בתפישה הרווחת בעולם שהטיפול בבית החולה, בסביבה המוכרת והתומכת בו, הוא הרבה יותר עדיף לפעמים מאשר שהייה במחלקות עמוסות בבתי חולים. בנוסף, בעקבות המגיפה השהות היא ללא קרובים, בגלל איסור כניסה לבתי חולים, דבר המקשה עוד יותר על חווית האשפוז של המטופל והן על הצוות הרפואי שצריך להיות קשוב בהרבה למטופלים.

סגר בקניון רמות, ינואר 2021. צילום: BigStock

מעקב מרחוק – לא משנה היכן שוהה החולה

יצוין כי גם המעקב הרפואי אחרי חולי קורונה נעשה בבתי החולים, באמצעי טלה-רפואה מרחוק. הדבר נוסע בין היתר בכדי לצמצם כמה שיותר מגעים בין הצוותים הרפואיים, לבין החולים. שורה של מערכות חכמות, שו"ב, מבוססות ועידות חוזי, תקשורת חכמה עם החולה, מאפשרות מעקב צמוד אחריו 24 שעות, על ידי צוותים שיושבים בחדרי בקרה ממוגנים. ברמה הטכנית, אין כל הבדל מהותי, מבחינה טכנולוגית, בין האם החולה נמצא בקומה מסוימת בבית החולים, או בביתו שבמרחק כמה עשרות קילומטרים מבית החולים. הכל כמובן כפוף לשיקולים רפואיים, ומעקב צמוד אחר כל התפתחות. בכל רגע נתון ניתן, כמובן מייד, לשגר רופא לבית החולה או לאשפזו חזרה במיידי.

כתבנו כאן באחד המאמרים הקודמים כי למרות ההבנה שמחלחלת כיום בקרב צמרת משרד הבריאות, לגבי היכולות הטכנולוגיות שיכולות לסייע במאבק בקורונה, ולמרות שתקציב משרד הבריאות גדל בכ-2 מיליון שקל ריאלית, עדיין לא הוקצו בו מספיק כספים למינוף הבריאות הדיגיטלית.

יש לקוות שכעת, כאשר מסתמן שהטלה-רפואה, הרפואה הדיגיטלית, יכולים לסייע בהקטנת העומס על בתי החולים, ימצאו המשאבים הנוספים לכך, הן ברמה הלוגיסטית והן ברמת כוח האדם.

רפואה מרחוק והאצת תהלכי דיגיטציה בטיפול בחולים אינם מצמצמים כוח אדם, אלא משפרים את הטיפול בחולים ומונעים קריסת של מערכת הבריאות, שבמשך שנים לא טופלה על ידי הממשלות הקודמות. ואם המהלך של רפואה מרחוק יצליח למנוע או לצמצם סגרים, זה יהיה בהחלט אחד ההישגים החשובים של הממשלה החדשה, שכינתה את עצמה "ממשלת השינוי". חשיבה מחוץ לקופסה, לקיחת סיכונים מחושבים והכרת האקוסיסטם המעולה של המוחות המבריקים הישראלים, הם ההגדרה המדוייקת לשינוי לטובה.