מניעת השפעות מזיקים על גידולים: אגרוסקאוט גייסה 7.5 מיליון דולר
החברה מציעה פתרון בינה מלאכותית שמגן על גידולים מהשפעות מזיקים ● את הסבב הוביל קיבוץ יטבתה ובין המשתתפים בו נמנים קיבוץ יראון, אגריליין וטרנדליינס, שאגרוסקאוט היא חלק מחברות הפורטפוליו שלה
אגרוסקאוט, שמפתחת שירותי אגרונומיה מרחוק לחקלאי הבודד, סיימה באחרונה סבב גיוס של 7.5 מיליון דולר בסדרה A. את הסבב הוביל קיבוץ יטבתה, ולצידו השתתפו בו קבוצת אגריליין, קרן נאמנות בבעלות וינסנט צ'נגוויז, קיבוץ יראון, שכבר השקיע בסבב הקודם של החברה, קבוצת טרנדליינס ומשקיעים פרטיים.
באפריל 2020 השלים הסטארט-אפ החקלאי סבב גיוס בסך של שלושה מיליון דולר עבור פתרון הבינה המלאכותית שלו להגנה על גידולי שדה. בדצמבר 2019 אישרה קרן בירד מענק של מיליון דולר לטובת פרויקט משותף לאגרוסקאוט ולבירד סטופ – חברה מעמק הסיליקון שמפתחת מערכת עגינה אוטונומית לרחפנים מסחריים. בנוסף, החברה קיבלה מענק מרשות החדשנות. כך, סך הגיוסים של החברה עומד על יותר מ-11.5 מיליון דולר.
יש לציין שאגרוסקאוט היא חברת פורטפוליו של קבוצת טרנדליינס ממשגב, שמשקיעה בישראל בחברות מכשור רפואי מתקדם ואגריפודטק. החברה מציעה שירותים לחקלאי הבודד להתמודדות עם אתגרים אגרונומיים שונים לאורך כל עונת הגידול – מזריעה ועד קציר. זאת, באמצעות צילום סמארטפון או רחפן והעלאת החומר המצולם לענן, שם הוא עובר ניתוח אלגוריתמי. כך מתאפשר למגדלים, גדולים כקטנים, לקבל תמונת מודיעין פרטנית של מזיקים ולהתמודד מול אתגרים נוספים בשדה לאורך העונה, ועל בסיס זה לדייק ולהפחית משמעותית את השימוש בכימיקלים.
כך פועלת הטכנולוגיה
לפי נתוני האו"ם, חקלאים מאבדים בין 20% ל40% מהיבול עקב פגיעת מחלות ומזיקים. כדי לצמצם התפשטות של מחלות ומזיקים, החקלאים מבצעים בדיקות ידניות ו-ויזואליות בשדות – דבר המאפשר כיסוי מועט, של כ-5% מהשדות בלבד. לכן, לרוב, בעיות בגידולים מתגלות רק בשלבים מאוחרים ונדרשות כמויות גדולות של חומרי הדברה לטיפול בהן.
הטכנולוגיה של אגרוסקאוט מיועדת לגידולי שדה נפוצים מאוד, ובהם תפוחי אדמה, עגבנייה, תירס וסויה, והיא מתבססת על חוכמת ההמונים של החקלאים. המערכת יודעת לזהות מזיקים בצמח הבודד, כמו גם בעיות דישון, השקיה וצמיחה, מיפוי השדה בחתכים סטטיסטיים שונים, התרעה על מגמות של התפשטות מזיקים ומחלות, וחיזוי היקפי יבול. על סמך כלל המידע המעובד, שהחקלאי מקבל באופן שוטף – המהווה מעין "תמונת המודיעין", החקלאי יכול לדייק מאוד את השימוש בכימיקלים במהלך הגידול ולהפחית משמעותית את המינון שלהם. כך, אומרים באגרוסקאוט, מושגות התייעלות כלכלית ניכרת, הפחתת זיהום סביבתי ותועלת בריאותית לצרכן הסופי.
"נרחיב את הפלטפורמה כמעט לכל גידול שדה"
לדברי שמחה שור, מנכ"ל אגרוסקאוט, "ההישענות שלנו בחומרה על מוצרי מדף בסיסיים וזמינים הוכיחה את עצמה, ואפשרה לנו להתמקד בפיתוח תוכנה מתקדמת לאגרונומיה מרחוק. הגיוס יאפשר לנו להרחיב את יכולות הפלטפורמה שלנו כמעט לכל גידול שדה שבנמצא, ולהציע למאות מיליוני חקלאים ברחבי העולם סיוע ממשי בהתייעלות כלכלית ובמעבר לחקלאות בת קיימא". שור הוסיף כי "מחוות ענק ועד למשתמש הבודד בשדה במקסיקו או בנגב המערבי, האפליקציה שלנו מאפשרת לחקלאים התמודדות יעילה וידידותית לסביבה עם אתגרי העונה החקלאית".
דובי גולדמן, מנהל הפיתוח העסקי בקיבוץ יטבתה, ציין כי "אנחנו מאמינים בהשקעה בטכנולוגיות חקלאיות פורצות דרך, ואגרוסקאוט מתאימה בדיוק למה שחיפשנו. כחקלאים במדבר הקשוח זה יותר מ-60 שנים אנחנו יודעים להעריך את התועלת העצומה שהיא נושאת עבור המגדלים".
דוד קרונברג מקיבוץ יראון, חבר דירקטוריון באגרוסקאוט, הוסיף כי "אנחנו שבים ומשקיעים בחברה. כחקלאים בעלי עשרות שנות ניסיון בגידולי שדה ובגידולי מטע, אנחנו יודעים להבחין בחברה שמציעה פתרונות אמיתיים להתמודדות עם אתגרי יסוד בחקלאות".
תגובות
(0)