מאבק באנטישמיות ברשת הוא לא עניין לאלגוריתמים בלבד

דו"ח של המרכז העולמי למאבק בשנאה ברשת, CCDH, שפורסם באחרונה, מצביע שוב על הדומיננטיות של הרשתות החברתיות בהפצת מסרים אנטישמיים – מובהקים פחות ובעיקר יותר. מעל לכל מצביע הדו"ח על נתון די ידוע, אבל כזה שכדאי לשים עליו את הדגש: העובדה שעל אף שבעלי הרשתות החברתיות למיניהן מצהירים על מחויבותם להילחם בתופעה, הרי שבפועל, המציאות שונה.

מנתוני הדו"ח עולה שפייסבוק טיפלה רק בפחות מ-11% מהפוסטים הגזעניים בעלי האופי האנטישמי שפורסמו ברשת החברתית. על אף שמנהלי פייסבוק פרסמו כללים חמורים ביותר למאבק בשנאה ברשת החברתית שלה, הרי שפוסט שהכחיש את השואה והיה רווי מסרים אנטי יהודיים זכה לרבע מיליון לייקים והאלגוריתם שלה קידם אותו ללא כל הפרעה. במקרים מסוימים, כך נמצא, הוסרו פוסטים אנטישמיים, אבל החשבונות של המסיתים המשיכו להיות פעילים ללא מפריע.

באשר לטוויטר – היא הסירה רק 11% מהציוצים האנטישמיים. אינסטגרם, שלהזכירנו נמצאת בבעלות פייסבוק, התאמצה קצת יותר והסירה 21% מהפוסטים רוויי שנאת היהודים. את הציון הגרוע ביותר מקבלת טיקטוק, עם 5% בלבד. נתון מביש.

לא רק הטכנולוגיה אשמה

נקודת ההנחה שממנה יצאו מחברי הדו"ח היא שהסיבה למצב העגום נעוצה באלגוריתמים – כשזה נוגע לפרסומי שנאה בכלל ולפרסומים אנטישמיים בפרט. אפשר להבין ברמה הלוגיסטית שמלחמה בהיקפים כאלה של מסרים שונאים, גזעניים ואנטישמיים לא יכולה להיות מבוצעת על ידי בני אדם, ונדרשות מערכות חכמות ואוטונומיות לצורך כך. אלא שמבחן התוצאה מראה שהאלגוריתמים לבדם לא מספיקים, ולצד המערכות שאמורות ללכוד את מפיצי השנאה צריכים לשבת גם בני אדם – ובכמות מספקת. בעלי הרשתות החברתיות אמנם טוענים שהם מעסיקים עובדים שזהו תפקידם, אבל נראה שהם צריכים להתאמץ ולגייס עוד כוח אדם לטיפול בתופעה, כדי למגר את השנאה והגזענות, כולל האנטישמיות, שהן משמשות כר פורה מאוד להפצתן.

היטיב להגדיר זאת מנכ"ל המרכז למאבק בשנאה ברשת, אימראן אחמד, שאמר שמלחמה בהסתה אונליין היא לא עניין רק של אלגוריתמים או טכנולוגיה, מאחר שהאלגוריתמים יכול במקרה הטוב לנטר פוסט שנאה ולהסיר אותו, אבל החשבונות של מפיצי השנאה נשארים פעילים גם לאחר מכן. לא מספיק להסיר פוסט, צריך לגרום לכך שהמפיץ שלו לא יוכל לפעול ברשת החברתית שממנה התוכן מוסר בכל צורה שהיא. ואם מנהלי הרשתות החברתיות היו רוצים באמת להילחם בתופעה, הם היו מוצאים דרך לפעול ביחד ולהקים מרכז ניטור משותף למסרי שנאה, כדי שקבוצה אחת שנתפסה על ידי רשת חברתית אחת לא תפתח חשבון ברשת אחרת, או ברשתות האחרות.

ומה בישראל?

הממשלה והכנסת עשו בשנים האחרונות ניסיונות להיאבק באנטישמיות ברשת, כמו גם בהסתה לטרור נגד ישראל ונגדנו, הישראלים, באמצעות פעילות עם השלוחות המקומיות של הרשתות החברתיות. אבל כדרכן של תוכניות ממשלתיות רבות, הן לא הניבו את התוצאות שהיה מצופה שהן יניבו. נציגיהן של הרשתות מופיעים בוועדות, מספרים על פעולות רבות שהם עושים – אבל זה כנראה מעט מדי, וכך גם הניסיונות להשית קנסות או להטיל עונשים אחרים על חברות אלה, שלא רק שהיו מעטים, אלא גם לא צלחו.

אף על פי שהוא מהאופוזיציה, הקואליציה צריכה לשמוע בנושא זה לח"כ דוד ביטן. צילום: מתוך ויקיפדיה

כך, למשל, בפברואר השנה הכריזה שרת התפוצות דאז, עומר ינקלביץ', בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת על תוכנית משותפת עם משרד החוץ לגיבוש מתווה למאבק באנטישמיות, בשיתוף הרשתות החברתיות. המתווה, שהובל על ידי ח"כ דוד ביטן, שהיה יו"ר זמני של הוועדה, כלל מדיניות אכיפה ושקיפות מצד הרשתות, הסרת פרופילים של מפיצי מסרים אנטישמיים ועוד. באותה הוועדה, כמה חודשים לפני כן – ביולי 2020, הודיעו נציגי משרדי החוץ והתפוצות על פעולות לניטור 200 אלף פוסטים של שנאה ואנטישמיות שאותרו על ידי אנשי משרד החוץ. זה מספר יפה, אבל אל מול תוצאות הסקר הנוכחי, נראה שגם בישראל המלחמה באנטישמיות הדיגיטלית לא זוכה לתשומת הלב המלאה.

ח"כ ביטן אמר בישיבת הוועדה האחרונה, לפני כינון הממשלה החדשה, שגם הממשלה הבאה צריכה להירתם למאבק ולהילחם בכל הכוח התופעה, להפעיל לחץ על מנהלי הרשתות ולנקוט בפעולות שונות. מן הראוי שהקואליציה הנוכחית תעלה את הנושא שוב לסדר היום, כי ישראל צריכה להוביל את המאבק באנטישמיות ולא להיגרר אחרי דו"חות עולמיים או הצהרות של מנהיגי מדינות אחרות. היא צריכה לעשות זאת, ויפה שעה אחת קודם.