מתווה החינוך ההיברידי: האם הופקו הלקחים?

הוויכוח הלוהט ביותר שמתחולל בימים אלה הוא סביב החזרה ללימודים בעוד קצת יותר מחודש. הוא כולל ויכוח אישי חריף ודי מלוכלך בין שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, לד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ויש גם ויכוח ענייני ביניהן: לצד חילופי הדברים האישיים, הכותרות עוסקות בשאלה האם יחסנו את התלמידים בבתי הספר ובאיזו מתכונת יתקיימו הלימודים.

השרה שאשא ביטון שואפת לקיים שגרת לימודים סדירה, עם כיתות מלאות, כאילו שאין קורונה. אבל גם לפי התחזיות הכי מקלות ואופטימיות ברור שלא יהיה מנוס גם בשנת הלימודים הקרובה משילוב למידה אונליין. מה שנקרא: שובו של הזום למערכת החינוך. רצוי מאוד שכל הגורמים – השרה והמנכ"ל החדשים, גורמי המקצוע במשרד החינוך, לרבות מינהל המדע והטכנולוגיה, וכן הסתדרות המורים ומנהלי בתי הספר – יקדישו לכך מחשבה, ירעננו את תוכניות העבודה ויפיקו את הלקחים משנת לימודים וחצי בתקופת הקורונה.

שאשא ביטון יודעת היטב ומכירה בהישגים של הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה, למרות ועל אף הקשיים שהיו. אותם קשיים היו לא ברמה הפדגוגית, אלא ברמה הלוגיסטית, עקב תשתיות מחשוב חסרות, לרבות העדר מחשבים זמינים לחלק מהתלמידים ורוחב פס. המורים, ברובם, עברו בן לילה ללמידה מרחוק, תוך התאמת מערכי הלימוד למדיה החדשה, וזאת מבלי שאיש הכין אותם לכך. שאשא ביטון יכולה לבדוק בפרוטוקולים של ועדות הכנסת שדנו בנושא – לרבות ועדת הקורונה, שהיא עצמה עמדה בראשה, ללמוד על הלקחים שהועלו אז ולוודא שהם הופקו ושנעשה מה שצריך היה להיעשות.

מה המסקנות?

המסקנות מהלמידה מרחוק בתקופת הקורונה עד כה הן בכמה תחומים: ראשית, זמינות המחשבים הן למורים והן לתלמידים. הלימוד מרחוק לא היה שוויוני ו-300 אלף תלמידים שלא היה להם מחשב, או שהוא לא היה זמין עבורם כי הוא שימש גם את יתר בני הבית, לא קיבלו הזדמנות שווה ללמוד. שר החינוך הקודם, יואב גלנט, רץ בתקופת הבחירות מאולפן לאולפן כדי לספר שהנושא נפתר והממשלה רכשה 150 אלף מחשבים, על פי מה שמשרד האוצר התווה בזמנו, וכי עוד כ-150 אלף מחשבים אמורים להגיע לאותן משפחות שצריכות אותם. האם הם הגיעו? האם תשתיות התקשוב שופרו?

שאשא ביטון ודאי יודעת שתוכנית תקשוב בתי הספר היא לא חדשה: היא החלה בתקופתו של גדעון סער כשר החינוך, נעצרה בתקופתו של נפתלי בנט בתפקיד והוחזרה כשהרב רפי פרץ היה אחראי, לתקופה קצרה, על חינוך תלמידי ישראל. המשימה שלה היא לסיים, ובמהרה, את תקשוב כמעט מחצית מכלל בתי הספר בארץ.

הלמידה מרחוק לא הולכת לשום מקום – ועל משרד החינוך להיערך בהתאם. צילום אילוסטרציה: BigStock

נושא אחר הוא האוריינות הדיגיטלית של המורים. הקורונה תפסה את מערכת החינוך כאשר 50% מהמורים היו חסרי אוריינות דיגיטלית, שלא לומר חסרי כלי עבודה בסיסי – מחשב. המחסור הזה החריף כאשר הם נאלצו לעבור ללמד מהבית, כשיש להם ילדים משל עצמם ואף בן.ת זוג שעובד.ת מרחוק. בתקופה זו, חלק ניכר מהמורים שכבר היה להם מחשב לא היו יכולים להשתמש בו. מעט המחשבים שמורים קיבלו במהלך תקופת הקורונה הגיעו אליהם בזכות הפעילות הפילנתרופית של קרן אתנה, בהובלתו של אורי בן ארי. הקרן עושה זאת בשוטף כמעט 14 שנים, ונעתרה למשימה הלאומית בתקופה המשברית. עד כה, הממשלה לא מצאה לנכון לקחת חלק בפרויקט חשוב זה, והיא משאירה את נושא הצטיידות המורים במחשבים לארגונים כמו קרן אתנה.

יש לציין שמהבחינה הפדגוגית, המעבר ללימודים מרחוק בוצע היטב, שכן במשרד החינוך היו כבר תוכניות מוכנות לפעולה, וכל מה שנדרש היה להפעיל אותן.

לימודים היברידיים – ללא קשר לקורונה

גם בלי הקורונה, שנת הלימודים הבאה, וכן אלה שיבואו אחריה, תהיה חייבת להיות היברידית, בין אם במשרד החינוך אוהבים את זה או לא. שילוב הלמידה המקוונת יכול וצריך להיות חלק מתוכנית הלימודים. זוהי הלמידה המשמעותית שכל כך הרבה דיברו עליה בשנים האחרונות. אנחנו נמצאים בשלב שבו ניתן לעבור ללמידה ההיברידית, ובכך לחבר טוב יותר את התלמידים לחומר הלימוד ולמורים שלהם.

שרת החינוך והנהלת המשרד צריכים להתעלם מרעשי הרקע שיהיו אם וכאשר תתקבל החלטה לעבור ללימודים היברידיים באופן קבוע. אלה היו גם עם המעבר ללמידה מרחוק בתחילת הקורונה, ובהמשך. למרות אותם רעשים, שכללו גם דיווחים שליליים בתקשורת, מבחן התוצאה בסקרים שנעשו בתוך מערכת החינוך בין הורים ומורים מראה על שביעות רצון גבוהה מהלמידה מרחוק. זה לא סותר כלל את הרצון והכוונה החשובים לאפשר לתלמידים להגיע פיזית לבית הספר – כי כך הם רגילים, כי גם לכך יש יתרונות וכדי להתגבר על הקשיים החברתיים שנוצרו להם בתקופת הקורונה. כאמור, מדובר על למידה היברידית.

ראש הממשלה בנט התווה את האסטרטגיה הנכונה לחיים עם הקורונה, ולימודים היברידיים הם אחד הביטויים המוחשיים ביותר לכך. זמן קצר מאוד לפני פתיחת שנת הלימודים, זה הזמן להתעורר, להסתכל למציאות בעיניים ובמקום להתווכח ויכוחים אישיים ועל מיקום החיסונים, לדאוג לכך שכל תלמיד יוכל להמשיך בשגרת הלימודים מבלי להפסיד חומרים – בין אם הם מתקיימים בזום או בין כותלי הכיתות.