האם רוגלת פגסוס סייעה ללכוד את הנסיכה לאטיפה מדובאי?

עוד יום, עוד חשיפה על פעילות NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית: מכשירי הטלפון של הנסיכה (שייח'ה) לאטיפה, בתו של שליט דובאי, והנסיכה (הירדנית) חיה בינת אל חוסיין, אשתו לשעבר, נמצאו ברשימות של טלפונים שהיוו, לכאורה, יעדים לתקיפה על ידי רוגלת פגסוס – כך פרסם אמש (ד') הגרדיאן. כאן עולה השאלה האם היה לתוכנה קשר לחטיפתה של הנסיכה לאטיפה.

באמצע פברואר שידר ה-BBC סרטון שצילמה בחשאי הנסיכה לאטיפה, שבו היא נשמעה אומרת שהיא מוחזקת כבת ערובה וחוששת לחייה. גם הנסיכה חיה אמרה שהיא חוששת לחייה, לאחר שברחה מדובאי ב-2019.

בדיווח של הגרדיאן צוין ש-NSO שללה בשנה שעברה את הרישיון של דובאי להשתמש ברוגלת פגסוס, בשל פגיעה אפשרית בזכויות אדם. לפי העיתון, חברת הסייבר ההתקפי חקרה טענות שלפיהן מוחמד בן רשיד אל-מכתום, שליט דובאי, ניצל את הרוגלה כדי לעקוב אחרי בנות ובני משפחתו. עוד דווח כי הנסיכה לאטיפה הייתה תחת מעקב של פגסוס, וייתכן שהרוגלה הייתה חלק ממערך הסיוע בלכידתה. כן דווח כי החשד הוא שעל אף שלאטיפה, שבינתיים הוחזרה לדובאי, ושותפיה לבריחה החליפו את מכשירי הטלפון שלהם – זה לא עזר להם, כי גם אלה שנמצאו עמה בקשר טלפוני היו תחת מעקב של פגסוס.

הגרדיאן, כמו גם הוושינגטון פוסט, שהיו שותפים לתחקיר הבינלאומי רחב ההיקף נגד NSO, סייגו את הדיווח וציינו שלא ניתן לקבוע לחלוטין שלאטיפה וחבריה היו תחת מעקב, כי הטלפונים שלהן לא עברו בדיקה במעבדה לזיהוי פלילי.

חברת הסייבר ההתקפי הישראלית סופגת ביקורות חריפות מרחבי העולם, בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף שלפיו התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים. לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. השבוע אף פורסם כי בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. את התחקיר הבינלאומי הוביל אמנסטי אינטרנשיונל, בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות.

NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. בין היתר, נטען, לא מדובר ב-50 אלף מכשירי טלפון חכם, והמאגר שממנו נשאבו הנתונים שבתחקיר הוא חופשי ופתוח.