התחקיר נגד NSO: מי סומנו כמטרות של תוכנת פגסוס?

NSO והרוגלה שלה, פגסוס, שוב בכותרות: תחקיר שנערך במשותף על ידי 17 גופי תקשורת מכובדים ורציניים ברחבי העולם מעלה שהרוגלה של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית שימשה לפריצה לעשרות סמארטפונים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, על ידי מדינות שלא מצטיינות בדמוקרטיה ובשמירה על זכויות אדם. על פי התחקיר, הטענות שייחסו לפגסוס מעורבות בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י היו נכונות.

התחקיר הבינלאומי הובל על ידי אמנסטי, בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז. היו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-17 כלי תקשורת ב-10 מדינות, בהם הגרדיאן הבריטי, לה מונד מצרפת, סודויוטשה צייטונג הגרמני, ה-וושינגטון פוסט האמריקני ודה מרקר מישראל. עולה ממנו שיותר מ-1,000 אנשים בעשרות מדינות היו קורבנות של פגסוס. הרשימה מכילה עשרות עיתונאים, מאות פוליטיקאים, ביניהם כמה בכירים – שרים, נשיאים וראשי ממשלות, פקידי ממשל, עשרות אנשי עסקים ופעילי זכויות אדם רבים. עוד הוא מעלה שמאז 2018, התשתית שמשמשת את הרוגלה קשורה לכתובות של יותר מ-700 דומיינים שקשורים לפגסוס.

כאמור, על פי התחקיר, למרות ההכחשות הגורפות של NSO, גם בני משפחתו של חאשוקג'י "סומנו כמטרות של רוגלת פגסוס לפני ואחרי רצח העיתונאי באיסטנבול ב-2 באוקטובר 2018 על ידי סוכנים סעודים". נכתב בו כי התוכנה הותקנה ארבעה ימים לאחר רצח חאשוקג'י במכשיר הטלפון הסלולרי של ארוסתו, האטיס צ'נגיז. עוד היא הותקנה על המכשירים של חנאן אלעטר, אשתו של העיתונאי – כמה פעמים בין ספטמבר 2017 לאפריל 2018, של בנו, עבדאללה, ושל כמה קרובי משפחה אחרים בסעודיה ובאיחוד האמירויות.

NSO מסרה בתגובה כי "הטכנולוגיה מתוצרת הקבוצה לא נקשרה בכל צורה שהיא עם הרצח המתועב של חאשוקג'י. חקרנו מיד לאחר הרצח המתועב את הטענה הזו, שנשמעת כעת שוב ללא כל הוכחה".

העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח ב-2018. צילום: BigStock

על הכוונת: 180 עיתונאים ב-21 מדינות

התחקיר בחן דליפה של יותר מ-50 אלף מספרי טלפון של מטרות פוטנציאליות למעקב – בהם, כאמור, של עיתונאים רבים. מצוינים בו לפחות 180 עיתונאים ב-21 מדינות, בהן אזרבייג'ן, הונגריה, הודו ומרוקו, שסומנו כמטרות פוטנציאליות לרוגלה בין 2016 ליוני 2021. בכל אחת מהמדינות האלה חלה פגיעה באמצעי התקשורת ואלה הותקפו בצורה הולכת וגוברת. במקסיקו, 25 עיתונאים סומנו כמטרות של הרוגלה במשך כשנתיים, בהם הסמארטפון של ססיליו פינדה, שסומן כמטרה כמה שבועות לפני הירצחו ב-2017.

באזרבייג'ן, שיש בה מעט מאוד כלי תקשורת עצמאיים, סומנו כ-40 עיתונאים כמטרות, בהם סווניץ וקיפקיזי, עיתונאי פרילנס של הערוץ העצמאי מיידאן TV, שפגסוס הייתה על המכשיר שלו במשך לפחות שנתיים.

מספר דומה של עיתונאים היו על הכוונת של הממשלה בהודו, באמצעות פגסוס, בין 2017 ל-2021. בין העיתונאים בתת היבשת התחקיר מציין את סידהרתא וראדארג'ן ו-מ.ק. ונו, מייסדי כלי התקשורת העצמאי The Wire.

לפי התחקיר, גם עיתונאים ואמצעי תקשורת במערב סומנו כמטרות של פגסוס, בהם עיתונאים שעובדים עבור תאגידי תקשורת בינלאומיים כגון AP, ניו-יורק טיימס, CNN ורויטרס. אחת העיתונאיות הבולטות ביותר שסומנה היא עורכת הפייננשל טיימס הבריטי, רולא חלאף.

"התחקיר מפרק את הטענות של NSO"

בתחקיר נכתב ש-"פגסוס פגעה בזכויות אדם ברחבי העולם בהיקף אדיר ממדים. נראה שקבוצת NSO לא נקטה פעולות הולמות על מנת לעצור את השימוש בכלים מתוצרתה למעקבים לא חוקיים אחר פעילי זכויות אדם ועיתונאים, חרף העובדה שהחברה ידעה, או צריכה הייתה לדעת, ששימוש מסוג זה נעשה".

"רוגלת פגסוס היא הנשק המועדף על ממשלות דכאניות שמבקשות להשתיק עיתונאים, לתקוף פעילים ולרסק מחאות, תוך הצבת חייהם של אינספור בני אדם בסכנה", אמרה אנייס קלמאר, מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל. "התחקיר מפרק לחלוטין כל טענה מצד NSO שלפיה המתקפות הללו הן נדירות ומבוצעות בעקבות שימוש לרעה בטכנולוגיה מתוצרתה. ברור שהטכנולוגיה מתוצרתה מקדמת פגיעה שיטתית. בעת שב-NSO מציירים תמונה של פעילות לגיטימית, הם מרוויחים מהפרות נרחבות של זכויות אדם. מדובר בהפקרות שכוללת פגיעה תדירה בפעילים ובעיתונאים. עד שהחברה ותעשיית הסייבר כולה יוכלו להוכיח שהן מסוגלות לכבד את זכויות האדם, חייבת לחול הקפאה מוחלטת של יצוא, מכירה, העברה ושימוש בטכנולוגיות מעקב".

מעקב אחרי עיתונאים – פרקטיקה ידועה של משטרים דכאניים. מקור: BigStock

פרסום התחקיר צפוי להימשך לאורך השבוע הקרוב, ולכלול מידע על עוד אנשי ממשל, פוליטיקאים אופוזיציוניים לשלטונות במדינות שונות, עיתונאים ופעילי זכויות אדם שלטענת החוקרים נפלו קורבן לתוכנת פגסוס.

התגובות

מ-NSO נמסר כי "התחקיר מלא בהנחות שגויות ובתיאוריות בלא ביסוס, שמעלות ספקות קשים לגבי אמינות המקורות והאינטרסים שלהם. נראה שמקורות 'לא מזוהים' סיפקו מידע שאין לו בסיס עובדתי ושהוא רחוק מהמציאות. אנחנו מכחישים בתוקף את ההאשמות השקריות שהועלו בתחקיר. הטענות מקוממות כל כך ורחוקות מהמציאות, עד כי אנחנו שוקלים הגשת תביעת דיבה".

"הטענות המועלות על ידי המקורות האנונימיים מבוססות על פרשנות מטעה של נתונים ממידע בסיסי נגיש וגלוי, כגון שירותי HLR Lookup, שאין להם כל קשר לרשימת לקוחות ויעדים של פגסוס, או כל מוצרי NSO אחרים", טענו בחברה. "שירותים אלה זמינים באופן גלוי לכל אחד, בכל מקום ובכל זמן, ומשמשים בדרך כלל סוכנויות ממשלתיות למטרות רבות, וכן חברות פרטיות ברחבי העולם. הטענות שהנתונים הודלפו מהשרתים שלנו הן שקר מוחלט ומגוחך, מכיוון שנתונים כאלה מעולם לא היו קיימים באף אחד מהשרתים שלנו".

ב-NSO הוסיפו שהחברה "מוכרת את הטכנולוגיות שלה אך ורק לגורמי אכיפת החוק והמודיעין של ממשלות, במטרה להציל חיים בלבד באמצעות מניעת פעולות טרור. הטכנולוגיות שלנו משמשות מדי יום לשבירת מעגלי סחר בקטינים ובסמים, לאיתור ילדים נעדרים וחטופים, לאיתור ניצולים שנלכדו מתחת לבניינים שקרסו ולהגנה על המרחב האווירי מפני חדירה משבשת על ידי מזל"טים מסוכנים. NSO נמצאת במשימה מצילת חיים ותמשיך לבצע בנאמנות את משימתה זו, למרות כל הניסיונות המתמשכים להכפיש אותה".

בחברה מדגישים כי היא "לא מפעילה את המערכת ואין לה נראות על נתוני ההפעלה. נמשיך לחקור את כל הטענות בדבר שימוש לרעה (ברוגלה – י"ה) וננקוט בפעולות מתאימות על בסיס תוצאות החקירות. עשינו זאת כמה פעמים בעבר, כאשר התגלה שימוש לרעה ברוגלה, ולא נהסס לעשות זאת שוב אם המצב יצדיק זאת".

עוד נטען ש-"בדו"ח לכאורה שהועבר אין כל קשר בין רשימת 50 אלף המספרים המדוברים לקבוצת NSO או למערכת פגסוס. למעשה, אפילו עורכת הוושינגטון פוסט הצהירה כי 'לא ניתן לקבוע באופן ודאי מהי מטרת הרשימה'. גם הדו"ח עצמו קובע כי 'לא ידוע כמה מהמספרים המדוברים היוו מטרות בפועל', אך כאמור, זה לא מנע את הכותרת ואת סילוף המציאות. וכך, מי שקורא את הכתבה לומד שהסיפור מבוסס, למעשה, על כ-37 מתוך 50 אלף מספרי הטלפון, וגם לגבי אותם 37 מספרים – העיתונאים-חוקרים לא הצליחו להוכיח קשר ל-NSO ולמערכות שלה. באותה המידה, אפשר היה לפתוח את מדריך הטלפונים, להרכיב רשימה מ-50 אלף מספרי טלפון שנבחרו באקראי ולייצר כותרות סנסציוניות על בסיסה".

בתגובת ממשלת מרוקו להאשמות ולממצאים שעולים מהתחקיר הוזכרה ההכחשה שלה טענות דומות בעבר ונכתב כי מזה כשנה, השלטונות ברבאט מחכים להוכחות מאמנסטי על טענות שלה בנושא – שטרם הגיעו.

ממשלת הודו לא הכחישה בתגובתה שימוש בפגסוס, אולם היא מסרה שהיא מכבדת את הפרטיות של כל אזרחיה "כזכות בסיסית". במקום זאת, בחרו השלטונות בניו-דלהי לתקוף את העיתונאים החוקרים וטענו ש-"על פי השאלות שנשלחו אלינו, התחקיר מלא בעובדות שגויות וכולל מסקנה ידועה מראש. נראה שהם מנסים להיות גם החוקרים, גם התובעים וגם השופטים". כמו כן, בתגובת הממשלה ההודית נטען שהחוקרים ביצעו "תחקיר גרוע", משום שהתשובות שלה לטענות שהם מעלים פורסמו זה מכבר. צוינו שם גם דבריו של שר האלקטרוניקה וה-IT ההודי, שלפיהם לא נעשה כל שימוש לא מורשה (בתוכנה – י"ה) על ידי סוכנויות ממשלתיות במדינה. עוד נכתב בתגובה כי "ההאשמות אודות מעקב של הממשלה אחרי אנשים ספציפיים נטולות כל בסיס של אמת".