Divers-IT; והפעם: טל קנדיל, NSO

שם: טל קנדיל.

תפקיד: מנהל צוות חוויית עובד ב-NSO.

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא הבית והזוגיות המיוחדת עם בן הזוג שלי, ותחושת הביטחון שהם מספקים לי. זו היכולת להרגיש שווה בין שווים במקום העבודה שלי ולא לדרוש או להידרש ליחס מיוחד. גאווה בשבילי היא הדרך שבה המשפחה המצומצמת והמורחבת קיבלה אותי ואת בן זוגי, והתייצבה לצידנו מהרגע הראשון. גאווה היא גם הידיעה וההכרה שיש רבים ורבות כמוני, שהסיפור שלהם.ן מורכב יותר – הן ברמה המשפחתית והן בזו התעסוקתית, ושכקהילה וכחברה, הדרך לשוויון זכויות מלא ומוחלט ארוכה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"ב-NSO, היא באה לידי ביטוי בהרבה מובנים מעבר לצבעי הגאווה ולהפנינג סביב חודש הגאווה. זה מורגש בחוויה היומיומית שלי כעובד בחברה. זה התחיל כבר בראיון העבודה, כשהבנתי שהעובדה שאני נשוי לגבר היא נון אישיו ודיברתי על כך בפתיחות מלאה, והמשיך בתגובות המחבקות של החברים לעבודה ובשיח הפתוח והמכיל במסדרונות. לצד אלה, אני ובן זוגי מקבלים באופן שווה את ההטבות שכלל עובדי החברה ובני משפחותיהם מקבלים. בנוסף, אפשר להגיד שהגאווה באה לידי ביטוי ב-NSO גם בפרטים הקטנים – למשל, באופן שבו מקפידים על ניסוח התקשורים הפנימיים כך שיתאימו ויכוונו לכולם.ן. מניסיוני בחברות שונות בתעשייה, כל אלה כלל לא מובנים מאליהם, ורק מחזקים את תחושת השייכות והגאווה של עובדים.ות בחברה שכן עושה זאת".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אני לא חושב שיש אפלייה מכוונת נגד להט"בים בהייטק כמשהו גורף, או לפחות לא רוצה לחשוב שקיימת כזאת. אני כן חושב שיש צורך בהנגשת מגוון התפקידים לאוכלוסיות להט"ביות שונות. בנוסף, אני חושב שנכון לחשוף בני נוער להט"בים.ות לעולם ההיי-טק כבר בגיל צעיר, ולייצר עבורם.ן תוכניות הכשרה ייעודיות בשיתוף חברות ההיי-טק הגדולות. זה עשוי להיות אפקטיבי, משום שלחברות ההיי-טק יש כוח עצום בהתוויית הדרך לגיוון ולשיתוף פעולה עם מרכזי החינוך הלהט"ביים. זה בהחלט יכול לגשר על הפערים שקיימים כיום.

אני מאוד שמח ומברך על כך שיש חודש בשנה שבו עולה סוגיית הגאווה לסדר היום הציבורי, גם בהיי-טק. עם זאת, הנושא צריך לקבל במה לאורך כל השנה. ניתן ליישם זאת בכמה דרכים – החל מהנגשת כלל השירותים המוצעים לעובדי החברה לקהילה הלהט"בית ולמורכבויות שלה, כולל שימוש בשפה מותאמת בטופסולוגיה הפנים ארגונית, וכלה ביצירת מעגלי שיח שוטפים בנושאים כגון קבלת האחר ורב גוניות".