מודרניזציה – צו השעה של הממשלות בשנים הבאות

השבוע נערך הכנס השנתי של בינת תקשורת מחשבים, יערות הכרמל, שהתקיים הפעם דווקא בירושלים. שני נושאים מרכזיים עלו בשלל ההרצאות והמפגשים שהיו בו: המעבר לענן, ובכלל זה הענן הממשלתי ופרויקט נימבוס, וההיבטים החשובים של הטרנספורמציה הדיגיטלית באופן כללי והשפעותיה על השירותים הממשלתיים.

בהקשר זה ציין אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, שהקורונה המחישה את חשיבות היכולת של ארגונים להתאים את עצמם במהירות למציאות. רבים מהארגונים שלא היו מוכנים לפני הקורונה בהיבט של טרנספורמציה דיגיטלית והקימו בחיפזון יישומים שהיו חיוניים חוו מתקפות פישינג ושלל תקלות.

כמו כן, דובר בכנס על המעבר לענן, שהוא חלק מתהליך המודרניזציה של ארגונים ומהווה מרכיב מרכזי במעבר שלהם לדיגיטל. וכאשר מדברים על ענן, אי אפשר לדלג על מכרז הענן הממשלתי הגדול נימבוס. שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, ציין כי המכרז הזה מסמל מהפכה של ממש בכל מערך התקשוב הממשלתי ובעבודת הממשלה. ברכה הגדיר את הענן כמשנה משחק (גיים צ'יינג'ר) – בממשלה ובכלל. ניתן להוסיף על דבריו ולומר שהענן משנה משחק במידה רבה גם אצל ספקיות המחשוב הגדולות, שעוברות תהליכי מודרניזציה והתאמת השירותים שלהן לעידן זה.

אחד הדוברים הנוספים בכנס היה נציג אורקל, ראנד וולדרון – סגן נשיא גלובלי בחברה למגזר הממשלתי. הוא התייחס לענן הציבורי ואמר שהוא נועד להזריק דם חדש לארגונים. הופעתו של וולדרון הייתה מעניינת מאחר שאורקל מקימה את הדטה סנטר שלה בהר חוצבים בירושלים, במתקן של בינת. אורקל אמנם לא זכתה במכרז נימבוס, אבל, כפי שאפשר היה להתרשם מהרצאת האורח, היא לא מתכוונת לוותר, ועדיין רואה במגזר הציבורי שוק יעד שהיא הולכת להשקיע בו. החברה אף בוחנת אפשרות לערער על תוצאות המכרז.

כך או כך, המסר המשותף מהרצאות אלה הוא שהממשלה בישראל נמצאת על סף פריצת דרך של חדשנות טכנולוגית, שבאה לידי ביטוי בתהליכי מודרניזציה דרמטיים.

אנחנו לא לבד

מגמות כגון המעבר לענן והטרנספורמציה הדיגיטליות לא ייחודיות לישראל ומשותפות לממשלות רבות. חברת המחקר גרטנר פרסמה אתמול (ד') דו"ח מגמות טכנולוגיות לשנים הבאות במגזר הממשלתי, המבוסס על סקר מקיף שהיא ערכה בקרב מנהלי טכנולוגיות בממשלות שונות.

אחד הממצאים מהמחקר הוא שבתוך שנתיים עד שלוש, יותר ממחצית משרדי הממשלה במדינות שונות, בהתאמה למבנה הארגוני שלהם, ינקטו בצעדים למודרניזציה של התשתית ומערכות הליבה. בין החסמים להאצת תהליכים אלה נמצאות מערכות המורשת הוותיקות, שעדיין מהוות מערכות ליבה בארגונים רבים מגזרי הממשלה, הציבורי, הביטחון, הרשויות המקומיות, הפיננסי ועוד. בשני העשורים האחרונים פותחו פתרונות שמחברים את הטרנספורמציה הדיגיטלית למערכות המורשת, למחשבי המיינפריים למיניהם. אבל ככל שהזמן חולף והטכנולוגיות מתפתחות במהירות, המערכות הישנות הופכות להיות חסם ברמת קיר שעוד מעט כבר אי אפשר יהיה לעבור אותו. הסיבות הן טכניות, הון אנושי ותקציבים שאינם בלתי מוגבלים.

גרטנר מציעה לממשלות לבצע מודרניזציה של מערכות המורשת על ידי יצירת פלטפורמות חדשות חלופיות, שייבנו מההתחלה. המלצות נוספות היא לעשות זאת בהדרגה, לערוך תהליכי ניהול סיכונים ולנצל כל אפשרות של המשך השימוש ברכיב ישן, לאחר בירור רמת הסיכון שלו. תהליכים אלה ישפיעו על התוצרים של הממשל הדיגיטלי, שהוא חלק מהמודרניזציה המדוברת.

המחקר מזכיר נושאים כמו ענן כשירות ושדרוג משמעותי של כל השירותים לאזרח על ידי יישום טכנולוגיות זיהויו באופן חד חד ערכי, ללא צורך בהזדהות מרובת תהליכים מצדו.

השורה התחתונה: השנים הבאות ישקפו את גלי ההדף של משבר הקורונה – אחד המשברים הגדולים ביותר שהיו בהיסטוריה העולמית. המגזר הציבורי, לרבות הממשלתי, והמגזרים הנלווים יהיו חייבים לאמץ שיטות ומערכות שכבר קיימות במגזר העסקי, לרבות הענן, שעליו ניתן ליישם את החדשנות הקיימת. ישראל היא דוגמה קלאסית לכך, מאחר שפועלים בה המוחות האנושיים הטובים בעולם, שמספקים פתרונות ללא מעט ממשלות, ואנחנו הרי הסטארט-אפ ניישן, בעוד שהחדשנות בשירותים הציבוריים טעונה שיפור. יש מהפכה בממשלה, אבל היא מתבצעת בקצב איטי, שלא עומד בסביבה המודרנית.