מדוע לא יהיה גם בישראל צאר סייבר?
הממשל האמריקני מינה צאר סייבר, שיתאם את מדיניות אבטחת המידע והגנת הסייבר האמריקנית, ובין המגזרים הציבורי והפרטי ● נדרש אחד כזה גם בישראל
הסנאט האמריקני אישר בסוף השבוע את מינויו של כריס אינגליס לתפקיד צאר הסייבר של הבית הלבן. תפקידו של הצאר הוא לתאם את מדיניות אבטחת המידע והגנת הסייבר האמריקנית, מתוך כוונה לאפשר למקבלי ההחלטות לקבל תמונת מצב מלאה על כל מה שקשור בתחום במדינה. אינגליס יהיה אחראי לשיתופי פעולה בין הממשל האמריקני והמגזר הפרטי בנושאי אבטחת רשת. תפיסת העולם שלו היא שהתיאום בין הממשלה למגזר הפרטי היא מחויבת המציאות, לאור הגידול העצום במתקפות הסייבר בכלל והכופרה בפרט.
מינוי הצאר מוביל לשאלות: מדוע בישראל עדיין אין תפקיד כזה? למה אצלנו אין מי שאחראי על התיאום בין המגזרים האזרחי והממשלתי בכל הנוגע לאבטחת מידע ולהגנת סייבר? בארץ אמנם קיים גוף ממשלתי, שנקרא מערך הסייבר הלאומי – שמפקח על גופים של המדינה, אבל הקשר שלו עם הסקטור האזרחי הוא על בסיס של רצון טוב, והוא גם נותן סיוע חירום במקרים של מתקפות שעלולות לשבש את הפעילות של המשק.
אין זה סוד שקיימת אי שביעות רצון מרמת הקשר בין הגופים האזרחיים למערך הסייבר הלאומי. הבעיה היא של תקציבים, משאבים בכלל וחוסר מודעות של המגזר הפרטי. הסיוע של מערך הסייבר הוא נקודתי, והוא תלוי ביוזמה של אותו גורם שנפגע. כך יוצא שבישראל יש אירועי סייבר חמורים רבים שכלל לא מדווחים, כי החוק לא דורש זאת.
גם הגופים הביטחוניים, שאחראיים על מניעת מתקפות סייבר, לא מסונכרנים עם מערך הסייבר הלאומי, שהוא מערך אזרחי – בכל אופן לא על פי החוק או התקנות.
צאר סייבר ולא שר סייבר
בממשלה הקודמת, שהוחלפה בשבוע שעבר, היה שר לענייני דיגיטל וסייבר, דוד אמסלם. אלא שהשר ומשרדו לא מילאו את הפונקציה של תיאום בין הגופים השונים. למעשה, מינוי אינגליס מוכיח שאין צורך בתפקיד של שר כדי לבצע את הפונקציה המתבקשת של תיאום בין כל הגופים במדינה. שם המשחק הוא שקיפות ותיאום. מנהל טוב ומוכשר יכול לעשות את העבודה.
השורה התחתונה: העובדה שהגופים במדינת ישראל שאחראים על הסייבר לא מתואמים ולא מסונכרנים ביניהם יוצרת כפילות, פספוס מסוכן בקבלת החלטות והעדר בקרה מרכזית. הסיבות למציאות זו הן היסטוריות ונובעות משיקולי של מלחמות פוליטיות, אגו וסמכויות. בשביל זה בדיוק דרוש צאר סייבר, שיהיה תחת ראש הממשלה, וידע לנתב ולחבר בין כל הגופים העוסקים בתחום. זה לא דורש תקציבים מיוחדים ולא השקעות בטכנולוגיה – זה דורש מקבלי החלטות שזוכרים שהם באו לשנות. מינוי צאר כזה הוא עוד צעד שיבטא את הבידול של ממשלה זו מקודמותיה.
תגובות
(0)