האזינו: איך מבצעים מעקב טיפולי מרחוק אחרי חולי סוכרת ברמב"ם?

בבית החולים רמב"ם החלו לבצע באחרונה, בינתיים בפיילוט, מעקב מרחוק אחרי חולי סוכרת ומטופלים בעלי נטייה להשמנה. המעקב מבוסס על איסוף מידע מחיישנים מבוססי אינטרנט של הדברים שמוצמדים לחולים ועל מעקב מרחוק של הרופא. הטיפול מבוצע באופן היברידי – מה שאומר שהמטופלים מצמצמים את מספר הפעמים שהם צריכים להגיע לבית החולים – ובאופן עקיף גם מדויק יותר.

על המיזם החדש סיפרו בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם ברמב"ם, ושרה צפריר, מנהלת אגף המחשוב בבית החולים.

פרופ' שחאדה, מהו המכון שאתה עומד בראשו ובמי הוא מטפל?
"המכון מתמחה בטיפול בחולים שיש להם נטייה להשמנה, סוכרת או בעיות הורמונליות. הוא משרת חלק מ-10,000 חולים כאלה שמאושפזים ברמב"ם בכל שנה, וגם בחולים אחרים מאזור הצפון. מחלת הסוכרת נפוצה בישראל, כ-10% מהבוגרים חולים בה, ובסך הכול יש בארץ כ-600 אלף מאובחני סוכרת".

מדוע החלטתם לבצע מעקב מרחוק ואיך הוא נעשה?
"הקורונה דחפה את הנושא. הריחוק של מטופלים ממרכזי מעקב יצר אתגר, והמחלה גרמה לעלייה משמעותית בהשמנה, שהיא, בדרך כלל, גורם מרכזי למחלת הסוכרת. בעקבות פנייה שקיבלנו מחברת IMNA, שפיתחה פלטפורמה למעקב אחרי חולים, ובעזרת אנשי המחשוב של רמב"ם החלטנו לצאת לדרך, ואנחנו כעת בשלב הפיילוט".

איך זה עובד?
"המערכת שפותחה מתקשרת עם רכיבים שונים שמוצמדים לגוף החולה, וזה מאפשר לרופא לבצע כמה פעולות מרחוק, מבלי שיצטרך לזמן את החולה פיזית אליו: הוא יכול לראות בזמן אמת את ערכי הסוכר שלו ולעקוב ברמה יומית האם הוא ביצע את הטיפולים שניתנו לו – הליכה, ספירת צעדים ועוד. בזכות זה הרופא יכול לעדכן את תהליכי הטיפול בחולה והכי חשוב – הוא מקבל נתוני אמת, ישירות למחשב שלו, שעוברים לתיק הרפואי.

היתרון הוא לא רק בצמצום חובת ההגעה של המטופל פיזית לרופא, שדורש בזבוז ימי עבודה ופקקים, אלא גם מפני שהנתונים שהוא מקבל הם נתוני אמת. לרוב, המעקב נעשה על פי דיווח החולה, שלא תמיד זוכר ולא תמיד מדייק. אנחנו בודקים גם את איכות השינה – פרמטר מאוד חשוב במחלה".

איזה אחוז מהמטופלים כבר מקבלים את הטיפול מרחוק?
"אנחנו בפיילוט. עלינו עם המערכת בתחילת השנה. רק באחרונה החלנו להפעיל את המערכת עם חיישנים, אנחנו עדיין לא יכולים לקחת אחריות על כל תהליכי הרפואה מול החולה, ואם יש צורך באשפוז או בניידת מגן דוד אדום – זה ברמת הקהילה. אני מאמין שבעתיד נרחיב את תחומי האחריות הכוללת".

עד כמה המטופלים, שיש להניח שמגיעים מקבוצות גיל שונות, מתחברים לטכנולוגיה שמאפשרת לכם לבצע את הטיפול?
"התחלנו עם כאלה שמסוגלים להתמודד עם טכנולוגיה, אבל עם הזמן אנחנו רואים שגיל המשתמשים עולה, כלומר – יותר מבוגרים מתחברים לזה, וזה יפה".

שרה צפריר, מנמ"רית בית החולים רמב"ם. צילום: יח"צ

שרה צפריר, מנמ"רית רמב"ם, מה היו השיקולים בבחירת הפלטפורמה הזו?
"מדובר בפלטפורמה של ניהול מטופל על ידי איסוף נתונים, המשלבת איסוף ידני ודיגיטלי, באמצעות חיישני IoT. העקרון החשוב הוא שהרופא יכול לעבוד בצורה שקופה והנתונים שמתקבלים מהמערכת משוקפים גם בתיק הרפואי שיש לחולה בבית החולים. למעשה, הרופא מקבל עוד מכלול נתונים על המטופל שלו, אבל הייחוד הוא שהוא רואה זה ממקום אחד. יתרון נוסף של המערכת הוא היכולת שלה לבצע אנליטיקות על המידע הרב שמצטבר מהמטופלים – בעזרת אלגוריתמים, יכולות של לימוד מכונה ועוד. כמובן ששמנו דגש על כך שמאחר שהמערכת היא בסביבה עננית, היא תהיה מאובטחת ברמה גבוהה".

הקורונה האיצה תהליכים דיגיטליים במערכת הבריאות. מה הלאה?
"צריך להבחין בין בית חולים לבין הטיפול בקהילה. בית חולים מקפיד לטפל בחולים שאושפזו אצלו והוא לא מחליף את רפואת הקהילה. אבל, יש תחומי התמחות מסוימים שהטיפול בהם נעשה גם אצלנו, ופה נכנסת הרפואה ההיברידית, הטלה רפואה – וזה מה שיקרה בעתיד. המערכת למעקב אחרי חולי סוכרת היא דוגמה לכך".

צפריר ופרופ' שחאדה יהיו בין הדוברים בכנס הבריאות הדיגיטלי השנתי של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' הקרוב. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.