חוסר הגיוון כחסם לדו קיום בחברה הישראלית

השבוע פרסמנו כאן, באנשים ומחשבים, ראיון עם רועי לבנון, מנהל תחום תעסוקה בהיי-טק במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה, ועם יוליה איתן, ראשת המנהל. הראיון כלל ציון של נתונים על העסקת חרדים, ערבים ואוכלוסיות מודרות אחרות במשק הישראלי בכלל ובהיי-טק בפרט. במשרד שואבים עידוד ממגמת הגידול בהיקף המועסקים מאוכלוסיות גיוון בהיי-טק, אבל מודעים לכך שזה מעט מדי, בוודאי ביחס לגודלן באוכלוסייה. הנתונים עגומים על אחת כמה וכמה בהתחשב בעובדה שההיי-טק מהווה סמן ימני לכלל המשק והחברה בישראל.

בימים אלה, העיסוק בתחום זה אקטואלי מתמיד, בגלל המהומות שהיו בשבועות האחרונים, שהביאו להידרדרות ביחסים שבין יהודים לערבים במדינה. במהלך מבצע שומר החומות חווינו אלימות חסרת תקדים בערים המעורבות, שביטאה גם רגשות דתיים ולאומיים, אבל גם תסכול של הפורעים ממצבם . הפתרונות לכך קיימים, בין היתר, בדמות יותר תעסוקה של ערבים ואוכלוסיות גיוון אחרות בהיי-טק, רק שאין מי שיאיץ אותם ויכניס את הדלק והמשאבים, ובעיקר את שינוי התפיסה והשיח רווי השנאה והאלימות, שמאפיין את החברה הישראלית בשנים האחרונות.

אלא שכאשר יורדים לשטח ומשוחחים עם יהודים וערבים, או עם חרדים וחילוניים, שעובדים ביחד, בפרט בהיי-טק – יש תקווה, ויש פער אדיר בין זה לבין האלימות והשנאה. וזה מסר שצריך להטמיע אצל המנהלים, מקבלי ההחלטות והמגייסים במקומות העבודה. לא פעם, הסיבה לאי שילוב עובד חרדי, ערבי או בן לכל אוכלוסייה מודרת אחרת הוא החשש שהעובדים האחרים לא יקבלו אותם. הרצון לשמור על שקט תעשייתי ולא לעורר רעש. הפחד הזה הוא דמיוני, ולכן צריך להגיד למנכ"לי ההיי-טק: אל תחששו להעסיק ערבים, חרדים, נשים ועובדים.ות מכל מגזר אחר. התהליכים אולי קצת יותר מורכבים אבל בסופו של דבר, במרבית המקרים הרווח הוא של כל הצדדים.

ההיי-טק נגד הסטארט-אפ ניישן? ואיפה העובדים מישראל?

השבוע התוודענו לגל של מחאות מצד עובדים בענקיות ההיי-טק גוגל, אמזון ואפל, שבעקבות המבצע של ישראל נגד החמאס ועזה קוראים לחברות שבהן הם עובדים להחרים אותנו. יש כאן משהו מדאיג: אמנם, כרגע לפחות מדובר במספר קטן של עובדים בכל אחת מהחברות, אבל התופעה הזאת יכולה להתפשט כאש בשדה קוצים ועלולה להשפיע על חברות אחרות שירצו להשקיע פה. בטח בעידן הרשתות החברתיות, שבו כל בעל מקלדת הוא מלך ויש יותר פייק מניוז.

מדאיגה לא פחות השתיקה של העובדים של חברות אלה בישראל, ובעיקר מנהלי הסניפים המקומיים. גוגל, אמזון ואפל מעסיקות בארץ אלפי עובדים, ואפשר היה לצפות לתגובה ציונית הולמת שלהם, אל מול ההתנגדות של עמיתיהם מעבר לים: שיביעו תמיכה במדינת ישראל, שעברה בשבועות האחרונים ימים לא פשוטים של אלימות וטילים.

יש לקוות שחוסר התגובה שלהם לא נובע מחשש מתגובת ההנהלות בחו"ל. ענקיות הטק באות לפה לא בגלל העיניים היפות של העובדים הישראליים, אלא בגלל המוח המבריק שלהם. יש להן פה אינטרסים ברורים, ואפשר ורצוי שגם ברמה הממשלתית-מדינתית, יהיו מי שיעמידו את ראשי החברות הללו על מקומם. במיוחד בימים אלה, כאשר רק ביום שני השבוע הכריז משרד האוצר רשמית על חתימת הסכמים עם הזוכות במכרז נימבוס – גוגל ו-AWS של אמזון. כלפי חוץ, באוצר אמנם לא חוששים שהקריאות הללו של עובדי החברות, וקריאות דומות, יביאו לעיכוב או ביטול המכרז – עקב ההסכמים אתן, אבל רצוי שהמדינה תרמוז לבוסים שם בחו"ל שלהבא היא לא תשוש לחתום על חוזים עם חברות שעובדים שלהן מכתיבים להנהלות במי לתמוך ובמי לא.

הסייבר והבנקים: בוקר טוב, מנהלים נכבדים

הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים, שפורסם השבוע, כלל התייחסות נרחבת לאיומי הסייבר על מערכת הבנקאות. זאת, על רקע המתקפות שהיו בשנה האחרונה ולפי התחזית, יימשכו גם השנה – ואף יתגברו. בדו"ח נחשף כי יותר מהדאגה לרווחיות, מה שמדיר שינה מעיניהם של מנהלי הבנקים זה הסייבר – שאותו הם מיקמו בראש הדאגות שלהם.

אלה חדשות טובות למנהלי הטכנולוגיה והאבטחה במגזר הפיננסי. בדיונים שבוודאי נערכים כעת בצמרת הבנקים מעלים את נושא הסייבר וההיערכות למתקפות – מה שאומר שהתפקידים של המנמ"רים ומנהלי האבטחה מקבלים משנה תוקף וחשיבות. אלה בוודאי מוכיחים כי היערכות נכונה היא פונקציה גם של משאבים ותקציבים. הם יכולים להראות לאותם מנהלים שבשנים קודמות, כאשר פרשו בפניהם את אותם איומים, דחו על הסף השקעות כדי למנוע אותם, שמעשיהם הכניסו את הארגונים למקומות מסוכנים. כעת, כאשר משטחי התקיפה מגיעים עד למשרדים של אותם מנהלים, הם מבינים שסייבר זה לא סתם הוצאה, אלא השקעה בכלי שישמור עליהם ועל הבנק שלהם. ועל כך נאמר: מוטב מאוחר מאשר אף פעם.