נכתב ברשת: מי עוקב אחרי העקבות הדיגיטליים שלנו?

בקיץ 2018 ג'יימס גאן, במאי סרטי "שומרי הגלקסיה", פוטר על ידי דיסני. הסיבה: ציוצים לא ראויים שפרסם לפני כעשור. נכון, חברות רבות כבר ניתקו יחסים עם עובדים עקב התבטאויות בעייתיות, אבל רובם המכריע לא ביימו שוברי קופות שהכניסו מיליארד וחצי דולר.

המקרה מדגים כיצד כולנו נתונים להשפעת העקבות הדיגיטליים שאנו יוצרים, גם בכירים ובעלי מעמד. עקבות דיגיטליים הם כבר חלק מחיי כולנו, וביכולתם להשפיע עלינו רבות. בשורות הבאות נבין מהם העקבות הדיגטליים שאנו מותירים, מיהם הגופים שעוקבים אחרינו באמצעותן ולאיזו מטרה.

עקבות דיגיטליים אקטיביים: הסקנדל הבא כבר נכתב

ישנם שני סוגי עקבות דיגיטליים: פאסיביים (ראו בהמשך) ואקטיביים. עקבות דיגיטליים אקטיביים הם אלו שאנחנו יוצרים במו מקלדתנו: פוסטים במדיה החברתית, לייקים, מיילים, צ'אטים וכל דבר שנכתוב או נפרסם. מאחר שתקשורת דיגיטלית היא חלק אינטגרלי מחיינו, חשוב להפנים שלכל פעילות כזו ישנן השלכות אפשריות. התוכן שאנו מייצרים אינו אנונימי. מקושרים אליו השם שלנו, מספר טלפון, כתובת מייל או IP. בנוסף, העקבות האלו צפויים להתקיים לעד, או לפחות עד לקריסה היפותטית של שרתי החברות הגדולות בעולם.

המקרה של ג'יימס גאן מדגים כיצד העקבות האקטיביים שלנו יכולים לשמש נגדנו. דברי הבמאי, חסרי טעם ככל שיהיו, נכתבו עשור לפני שהפרשה התפוצצה, כאשר הבמאי היה צעיר ועוקצני יותר. לפי השערות, הם הוחזרו לכותרות עקב התנגדותו הקולנית לנשיא טראמפ. תומכי הנשיא (לכאורה) הציפו אותן מתוך ידיעה שדיסני לא תעבוד עם במאי שכזה.

הפרשה הסתיימה לטובת הבמאי. אחרי שקיבל תמיכה מהמעריצים וכוכבי הסרטים, דיסני החזירו אותו לסרט ההמשך. לרוב זה לא כך. למשל, בשנת 2013 אדם בשם ג'אסטין סאקו פרסם ציוץ גזעני רגע לפני טיסה לאפריקה. למרות שהיו לו רק 170 עוקבים הציוץ התפשט ויראלית, וכאשר נחת – גילה שפוטר. חמור מפיטורים, לאחרונה החלו תופעות פליליות כמו הפצת סרטונים אינטימיים שצולמו בפרטיות, איומי סחיטה על אנשים שתועדו במצבים מביכים ועוד.

מקרים כאלו מתרחשים מדי יום. למעט מקרים פליליים, האחריות על העקבות האקטיביים שאנחנו יוצרים היא עלינו. כדי להימנע ממצבים שבהם העקבות ישמשו כנגדנו יש להיות מודעים ולהתבטא באיפוק.

עקבות דיגיטליים פאסיביים: אנחנו המוצר

התחלתם לחשוב פעמיים על הדברים שאתם מעלים? אז כדאי שתקראו את זה: רוב העקבות הדיגיטליים שלנו אינם נגישים לאנשים בכלל. הכוונה היא לעקבות דיגיטליים פאסיביים שאנחנו משאירים, המאפשרים לגופים הגדולים בעולם לדעת עלינו ממש, ממש המון.

כדי להבין את העקבות הפאסיביים יש להבין תחילה את הסיבה לקיומם. רוב השירותים הדיגיטליים היום יומיים הם חינמיים: גוגל (Google), רשתות חברתיות, אתרי חדשות ועוד. מדוע? התשובה טמונה באמירה "אם משהו ניתן לך בחינם, אתה המוצר". כלומר, הנוכחות של כל משתמש היא חלק מתהליך הפקת הרווח של נותן השירות.

בעולם הדיגיטלי המקור העיקרי לרווחים הוא פרסום. ככל שהפרסום יותאם אישית לכל גולש כך הוא יניב יותר תוצאות עבור מפרסמים, שבתורם ישקיעו יותר. מדובר בסכומי ענק: ב-2019 תקציב הפרסום הדיגיטלי העולמי עמד על כ-325 מיליארד דולר. לפי הערכות, ב-2024 הוא יעמוד על כ-526 מיליארד דולר.

המרוויחות הגדולות מתקציבים אלו הן גוגל ופייסבוק (Facebook) בעלות פלטפורמות הפרסום הגדולות בעולם, וחברות אחרות שפיתחו פלטפורמות אפקטיביות: אמזון (Amazon), טוויטר (Twitter), מיקרוסופט (Microsoft), לינקדאין (Linkedin) ואחרות. כדי ליצור פרסום אישי, הן השקיעו הון בטכנולוגיות מעקב שאוספות מידע רב: שם, גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, וגם תחביבים, הרגלי תזונה, הרגלי ספורט, מוזיקה אהובה, סרטים אהובים, אנשים קרובים ועוד.

המידע נאסף בקלות רבה מתמיד. יש לכם סמארטפון אנדרואיד? מערכת ההפעלה הזאת פותחה על ידי גוגל, ובתיאוריה יכולה לדעת עלינו הכל – מה המיקום שלנו (GPS), מי החברים שאיתם אנחנו מדברים (אנשי קשר) וכן, גם להאזין לנו ולצלם. משתמשים בפייסבוק? האתר והאפליקציה שלה אוספים עלינו מידע שאנחנו נותנים לה בחינם מעצם השימוש בפלטפורמה. משתמשים ב-Windows? ברירת המחדל ב-Windows 10 (שבה כנראה רוב העולם משתמש) מאפשרת למיקרוסופט לתעד כל הקלדה של כל משתמש.

דוגמה נוספת: על פיקסלים שמעתם? מדובר בטכנולוגיה שמעבירה מידע בין אתרי אינטרנט לספקיות הפרסום. הפיקסלים נמצאים כמעט בכל אתר, שכן הם עוזרים לבעל האתר לפרסם באופן אפקטיבי.

עיניים ברשת: מישהו הזיז את הפרטיות שלי

כתבה זו נכתבה על סוגיה מורכבת. מצד אחד, מובן לי שיש להתבטא בזהירות ברשת. מנגד, תקשורת דיגיטלית כבר כל כך שגרתית וקשה להבדיל בינה לבין תקשורת בעולם האמיתי. כמו כן, בזכות החדירה המקוממת לפרטיותי, פייסבוק הציגו לי מודעה מדויקת שבעקבותיה רכשתי מתנה לאישתי, שאותה היא הגדירה "מושלמת". וגם, ההיסטוריה מוכיחה שכאשר העסקים פורחים המלחמות שוככות. למרות אתגרי תקופתנו, היא עדיין אחת השלוות בהיסטוריה, עובדה שאני זוקף במידה רבה לעלייה בשפע העולמי.

אין ספק שנדרשת רגולציה חזקה יותר בתחום איסוף המידע. ממשלות העולם מתחילות להבין את זה (כמו חוקי ה-GDPR שנכנסו לאחרונה כדי להגן על פרטיות גולשים), ואפילו חברות מסחריות כמו אפל, שלאחרונה יישמו מגבלות נוקשות על אפליקציות כמו פייסבוק. השאלה היחידה – מה יישאר מהפרטיות שלנו עד ששינוי חקיקתי משמעותי יגיע?

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice.