אתגרי ה-IT במעבר לשגרת חירום

מבצע שומר החומות, שמתגלגל כבר יומיים וסופו לא נראה באופק, החזיר את המשק לשגרת חירום, שבמסגרתה נערכים הארגונים להמשיך את הפעילות, עד כמה שניתן. היום (ד') פרסמנו כתבה על חלקו של ה-IT במעבר מהיר משגרה לשגרת חירום במרכז הרפואי ברזילי באשקלון – עיר שספגה טילים רבים מאז תחילת ההסלמה הנוכחית.

למרבה הצער, בית החולים ברזילי מורגל במצבי חירום ובאירועים רבי נפגעים – בגלל הקורונה, מבצעים צבאיים קודמים ועוד. מרגע קבלת ההתראה שלשום נכנס הצוות של ברזילי, לרבות צוות אגף מערכות המידע, לשגרת עבודה בנוהל חירום, הוקם חמ"ל דיגיטלי משוכלל ונפרשו מערכות המחשוב. הכול נעשה בשעות ספורות, במעבר ממהירות 0 ל-100.

אתמול הבאנו את סיפורו של מנמ"ר עיריית אשקלון, בועז תנעמי, שמייצג את סיפורם של מנמ"רים אחרים ברשויות המקומיות. הם אלה שמאפשרים את המעבר של הארגון לתפקוד בשעת חירום, ולמעשה מאפשרים למקבלי החלטות בדרגים השונים לנהל טוב יותר את המערכה.

ל-IT יש תפקיד מרכזי במעבר לחירום לא רק ברשויות המקומיות ובבתי החולים. בתקופת הקורונה למדנו שהמעבר לחירום מחייב מתן מענה ארגוני לעתים דרמטי, שצריך להיעשות במהירות, כדי לא לגרום להפסקת פעילות רצופה. כך, מתקפות הטילים שידעו בימים האחרונים חלקים נרחבים במדינה השאירו היום מיליון תלמידים בבית. בזכות הקורונה, המעבר ללמידה מרחוק היה טבעי, וברוב בתי הספר המורים העבירו שיעורים בזום. לפתע נשכחו כל התלונות, הקיטורים והתובנות הלא נכונות לגבי הלמידה מרחוק. כאשר מתעופפים טילים בחוץ, ברירת המחדל הזו נראית פתאום סבירה. רק חבל שפרק הזמן הקצר שעבר מאז סיום הקורונה והחזרה ללימודים לא הצליח לפתור לגמרי את מצוקתם של 370 אלף תלמידים מכל הארץ – חרדים, ערבים, ילדים מהפריפריה ואחרים – שעדיין להם גישה למחשב ולאינטרנט.

אתגר האבטחה

אחד האתגרים הבולטים שעומדים בפני המנמ"רים במעבר לשגרת חירום הוא מתן תשומת לב רבה יותר לנושא האבטחה. מאז הקורונה, ובפרט מאז פרשת שירביט, יש לא מעט דירקטורים שלא ישנים טוב בלילה, והמודעות לאיומי הסייבר למיניהם רק עולה. אתמול פרסם כתבנו יוסי הטוני מאמר מרתק, שבו סקר כיצד החמאס מנהל נגדנו מערכה לא רק בטילים, אלא גם במרחב הסייבר. בזמן חירום, המוטיבציה של ההאקרים בשירות האויב לתקוף ארגונים בישראל גבוהה. הכוונה היא לא רק לארגוני ממשלה או ביטחון, ולא רק לתשתיות לאומיות קריטיות, אלא לכמעט כל ארגון שחשוף לאינטרנט. יש לקוות שהמנמ"רים בארגונים השונים, בפרט באלה שהפעילות שלהם חיונית למשק, עשו בדק בית בתחום האבטחה.

האתגר הזה מקבל משנה מורכבות מאחר שחלקים גדולים במשק עדיין משאירים את העובדים לעבוד מהבית – באופן מלא או חלקי. העבודה מהבית יצרה עולם תוכן חדש לחלוטין למנהלי האבטחה, והם היו צריכים ללמוד להגן על מערכות חיצוניות, שאינן יושבות בארגון, ומחוברות לבתים. יש להניח שהאויב מודע לכך שמערכות אלה חלשות יותר ושמדובר בסיכון ברמה גבוהה – ויש להתייחס לכך ברצינות.

סולידריות בין חברות ועסקים

לסיום, אין ספק שמצב החירום משפיע על תפקודם של חברות ועסקים, במיוחד של אלה שנמצאים בטווח הטילים. חלק גדול מהמפעלים באזור זה לא מצליחים לתפקד. התאחדות התעשיינים מדווחת על חברות שסגרו את פעילותן עד תום ימי הלחימה.

מחמם את הלב היה לראות היום הצעות שעלו ברשתות החברתיות, שבהן מציעים ארגונים ועסקים את האתרים שלהם לאותם עסקים שלא יכולים לעבוד כעת. בין היתר, הייתה הצעה של ההאב של החממה הטכנולוגית באילת (שגם היא כבר מאוימת). שיתוף הפעולה הזה הוא עוד פן של ערבות הדדית, שמיד צצה אצלנו בכל שעת חירום, ויש לקוות שהיא לא תיפסק גם אחרי המלחמה.