IT תחת אש: האם הלקחים יופקו גם לשגרה?

הראיון שערך היום (ג') החתום מטה עם בועז תנעמי, מנהל אגף המחשוב של עיריית אשקלון, התקיים כשברקע נשמעו אזעקות וטילים מעזה נורו על העיר. עד לרגע קיום הראיון נפלו בעיר כמה עשרות טילים, שלמרבה הצער גם גרמו למותם של תושבים.

בין לבין התמודדו באשקלון עם תקלה במערכות התקשורת, שנגרמה כתוצאה מההפגזות. לאחר זמן לא רב הצליחו אנשי המחשוב של העירייה להתגבר על התקלה וכעת המערכות עובדות. זוהי דוגמה למה שעובר בשעות אלה על אנשי אגף המחשוב של עיריית אשקלון, כמו גם של רשויות אחרות, שמותקפות על ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי.

אותם אנשי IT הם בין המאפשרים את המשך התפקוד של הרשויות גם בעת חירום זאת. הם יושבים בחמ"לים שנפתחים בכל רשות, יחד עם בעלי התפקידים האחרים ברשויות אלה, לרבות ראשיהן. בעזרת העבודה שלהם, מערכות ה-GIS, התקשורת והאנליטיקה החכמות מאפשרות לקברניטי אותן רשויות לקבל החלטות, למען התושבים. זה לא מובן מאליו.

תנעמי אמר בראיון כי באגף המחשוב של עיריית אשקלון לא הופתעו מההתרעות על המתקפות, שהגיעו אליהם אתמול אחר הצהרים – וכך גם ממימושן. ראשית, מפני שלמרבה הצער, הם כבר מנוסים. אין זו הפעם הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, שאשקלון סופגת פגיעות – כמו שלל ישובים אחרים באזור. הפעם, הפגיעות הן אמנם בעוצמה רבה יותר, אבל ההיערכות לא שונה. לכן, אחד המסרים שתנעמי העביר בראיון הוא: מה שלא עובד בשגרה – לא יעבוד בחירום. כדי לא להגיע למצבים אלה, בעיריית אשקלון מתרגלים את פעילותן בשוטף, כולל בתקופת הקורונה.

סבב הלחימה מוכיח את מרכזיות ה-IT

מאז 1973 לא התרחשה בישראל מלחמה במובן הרחב שלה. עברנו מבצעים, גדולים וגדולים יותר, שהמאפיין המשותף של רובם הוא הפיכת העורף לחזית. הניסיון המצטבר הביא לפיתוח תפיסות הגנה על העורף, שמיושמות קודם כל ברשויות המקומיות. מהחמ"ל של כל רשות מנהלים את המעקב אחרי מפגעים, ובזכות מערכות חכמות מאפשרים את המשך הרציפות התפקודית.

בועז תנעמי, מנהל אגף המחשוב של עיריית אשקלון. צילום: יח"צ

בחמ"ל של עיריית אשקלון פועלות שתי מערכות מחשוב עיקריות: המערכת המבצעית של פיקוד העורף ומערכת GIS מבוססת אנליטיקה חכמה. שתי המערכות מזינות זו את זו, מה שמאפשר לבעלי התפקידים ברשות להגיב במהירות על כל אירוע, כולל על פגיעות בבניינים – ובנפש.

סבב הלחימה הנוכחי בעזה ומצב החירום שנלווה אליו מוכיחים שוב את מרכזיותו של ה-IT ואת הקריטיות שבעבודת המנמ"רים ואנשי המחשוב ברשויות המקומיות. שוב ושוב נוכחים מקבלי ההחלטות כי תפקיד המנמ"ר קריטי, הרבה יותר ממה שנכמה להם בעתות שגרה.

משבר נוסף שהיווה הוכחה טובה לכך, אם לא הטובה ביותר, הוא משבר הקורונה. גם אז, ניהול הטיפול במגפה ברשויות המקומיות השונות (ולא רק בהן) נעשה באמצעות מערכות, שאפשרו לקבל נתונים בזמן אמת על כל התרחשות, לעקוב אחר מצב בריאותם של התושבים ולהפעיל את המערכות הנכונות.

איפה התקציבים?

אבל המצער הוא שמקבלי ההחלטות, שהפנימו היטב את הקריטיות של ה-IT, לא ממהרים לתרגם את זה לתקציבים. מצב ה-IT ברשויות המקומיות בישראל לא מזהיר, בלשון המעטה. רק ב-80 רשויות יש מנמ"ר במשרה מלאה – מה שמחייב התקן. ביתר הרשויות תפקיד המנמ"ר לא קיים, הוא מהווה חלק מתפקידים ומתקנים אחרים או שמבוצע במיקור-חוץ. המצב חמור יותר בכל מה שקשור למנהלי אבטחה וסייבר – ואנחנו כבר יודעים שהמאבק של החמאס והג'יהאד האסלאמי הוא לא רק פיזי, לא רק טילים, אלא גם במרחב הווירטואלי – מרחב הסייבר. למדנו שיש להם יכולות סייבר, והשאלה היא איך אנחנו מטפלים בהן. למרבה הצער, התשובה היא שלא מטפלים. עניין תקני כוח האדם לסייבר ולמנמ"רים תקוע בין משרדי ממשלה שונים כבר שנים.

למרות העדר המשאבים, המנמ"רים והצוותים שלהם מוכיחים בכל פעם מחדש את מחויבותם למשימה ולמקום העבודה שלהם. הם מותחים עד הקצה את היכולות שלהם ואת המשאבים שכן ישנם ברשותם, ומבצעים את העבודה על הצד הטוב ביותר.

ראשי רשויות, כמו גם מקבלי החלטות בממשלה, שלא ימנפו משברים ותקופות חירום כדי להשקיע ולהרחיב את תשתיות כוח האדם הטכנולוגי ואת מערכות המחשוב שלהן – שלא יתפלאו אם באחד המשברים הבאים, חלילה, מערכות לא יעבדו והמידע לא יגיע בזמן. טרנספורמציה דיגיטלית במערכות שלטוניות כבר אינה שאלה של האם אלא מתי ואיך, כדי שבעת מבחן, ניתן יהיה להציל חיי אדם, בין היתר על ידי מערכות ה-IT.

מערכת אנשים ומחשבים מחזקת את ידיהם של כל המנמ"רים ועובדי הטכנולוגיה ביישובי הדרום, ושל התושבים כולם, ומאחלת להם ימים שקטים יותר.