מחקר: יותר מ-50% מהארגונים הטמיעו מערכות טכנולוגיות חדשות בזמן הקורונה

מחקר חדש של מיקרוסופט (Microsoft) העולמית ויחידת המודיעין של האקונומיסט (EIU), חושף נתונים חדשים על התנהגותם של ארגונים במהלך תקופת הקורונה ולאחריה, ומנתח את המוכנות הארגונית הדיגיטלית לפיתוח יכולת הסתגלות חדשות ארגוניות בעת משברים.

המחקר, נערך באמצעות יחידת המודיעין של קבוצת האקונומיסט ב-15 מדינות באמריקה, באסיה-האוקיינוס השקט ובאירופה, וכלל 800 מנהלים בכירים משמונה תעשיות – תעשיית הרכב, מוצרי צריכה וקמעונאות, חינוך, שירותים פיננסיים, ממשל, בריאות, ייצור ותקשורת.

תקופת הקורונה הביאה איתה מעבר המוני לעבודה מרחוק, וסייעה לארגונים למקד את פעילותם במעורבות עובדים, עד כדי כך שנושאים שונים כגון הטמעת מיומנויות, רווחת העובד ויצירת יתרונות מתמשכים, הפכו להיות הכלים החזקים בעולם העסקים של היום. מעבר לכך, מנהלים ציינו שהמוכנות הדיגיטלית של הארגונים שימשה עבורם מפתח ליכולת ההסתגלות של הארגונים בתקופת המשבר.

לפי החוקרים, בעוד שיעילות תפעולית ופרודוקטיביות היו גורמים עיקריים המניעים טרנספורמציה דיגיטלית בשנה החולפת, המחקר הראה את החשיבות הגוברת במעורבות עובדים על רקע המגיפה. בזמן שעובדים ברחבי העולם עברו לעבודה מהבית, ארגונים נאלצו לשמור על דינמיקה של הצוות ועל יחסים אנושיים מרחוק, תוך שהם עוזרים לעובדים להישאר פרודוקטיביים, לפתח את הקריירה שלהם ובעיקר לדאוג לרווחתם.

בממצאי המחקר נרשמה עלייה במעורבות העובדים בטכנולוגיה, מ-24% לפני הקורונה ל-36% במהלך תקופת הקורונה, ועלייה של כ-10% בענפי הייצור, הפיננסיים, הקמעונאות והחינוך, לעומת יתר התעשיות במחקר.

גדלה. מעורבות העובדים בתקופת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

נכונות הארגונים להתקדם ולהטמיע טכנולוגיות חדשות

מרבית המנהלים העידו כי המגיפה הדגישה את הצורך לשים דגש להיבטים החברתיים. 75% מהמשיבים השיבו כי טרנספורמציה דיגיטלית עונה על צורך מעמיק בהרבה, מעבר לתרומה העסקית-כלכלית – היא מהווה כלי תומך בהיבטים החברתיים השונים, ביניהם יצירת כוח עבודה נגיש וטיפול בפחמן ושינויי אקלים.

במהלך תקופת הקורונה, ארגונים האיצו יוזמות חדשות והסתמכו, יותר מהעבר, על כלים דיגיטליים. דוגמה לכך היא המעבר לטכנולוגיות ענן, שהובילו להצלחות ושינויים מובהקים באסטרטגיה הארגונית. 50% מהארגונים העידו כי טכנולוגיות הענן מילאו בתקופת הקורונה תפקיד קריטי בפעילות הארגון. כמו כן, המנהלים העידו כי טכנולוגיות חדשות, אפשרו לארגונים להתייעל במספר רבדים, ביניהם עבודה מרחוק, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ואינטרנט (40%, 33% ו-31% בהתאמה).

ממצא נוסף שהתגלה במחקר היה נכונותם של ארגונים להתקדם ולהטמיע טכנולוגיות חדשות. ככל שהחברות היו ממוקדות בשינוי דיגיטלי, כך הן הצליחו לחזור בזמן קצר יותר לפעילות השוטפת, להעצים את העובדים ולאפשר לאנשים להתקדם. יתרה מכך, ארגונים שהיו מוכנים לאפשר תשתית טכנולוגית רחבה, הצליחו להתגבר על אתגרי התחרות העסקית ולהכפיל את ההצלחה. לדוגמה, ענף הקמעונאות נדרש לעבור לפעילות מקוונת, וארגונים שלא התאימו עצמם למציאות החדשה, לא הצליחו לשרוד כלכלית.

מעבר למערכות דיגיטליות מאפשר לעסקים תמיכה, הצורך במגע אנושי נחסך, זאת לצד הצלחה בניטור מבוקר מרחוק, המאפשר ייעול פעילותם של קווי יצור ותהליכים בשרשרת האספקה.

הצד האנושי בסדרי העדיפויות הדיגיטליים

מכיוון שכל ענף פועל אחרת, הקורונה חשפה את הפערים הדיגיטליים בכל ענף בדרכים שונות. אנשי חינוך הביעו חששות מנגישות לטכנולוגיה ומעורבות התלמידים, בעוד שיצרניות הרכב התמקדו בשינויי אקלים. בכל הענפים, הצד האנושי של הטכנולוגיה ניכר באופן בולט מאוד, ובמקומות מסוימים אף עלה על היתרונות העסקיים. מדדי המחקר לפי ענף כלולים את הדברים הבאים:

ענף הרכב – שינוי האקלים נתפש עבורם כיתרון העיקרי בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. יתרונות נוספים בעיני המשיבים היו – אוטומציה, יעילות תהליכים ושיפור מיומנויות דיגיטליות בקרב כוח האדם.

חינוך – בניית מיומנויות ומעורבות תלמידים מהווים עבורם יתרונות עיקריים של דיגיטליזציה. יחד עם זאת, המשיבים הביעו דאגה רבה מנושא היעדר כלים, שיוצר מחסום להתקדמות דיגיטלית, כמו גם מהיישום המשובש לעתים של הטכנולוגיה בשטח.

פיננסיים – הענף בעל המוכנות הדיגיטלית הגבוהה ביותר להתמודד עם סגר חברתי ושיבוש בשרשרת האספקה. מרבית המשיבים בענף זה הסכימו שהמגיפה הדגישה את היתרון התחרותי של חברות במידת המוכנות הדיגיטלית.

ארגונים ממשלתיים – אלו העידו שהיה קל יותר עבורם להשיג תקציב להשקעה בטכנולוגיות לאחר פרוץ המגיפה, ובדרך כלל העדיפו כלים בכדי לאפשר ולשפר שיתוף פעולה ועבודה מרחוק. עם זאת, פערי מיומנויות ותפישות שליליות לגבי טכנולוגיות חדשה היוו חסמים בפני טרנספורמציה דיגיטלית.

בריאות – ענף המתבסס רבות על אינטראקציה אישית, עשה את המהפך המשמעותי ביותר בפרוץ הקורונה, אימץ במהירות טכנולוגיות חדשות והתגבר על חסמים ביחסם של צוותים רפואיים ומטופלים לעבודה מרחוק.

ייצור – כבר טרום-המגיפה פעל הענף לטפל בפערי המיומנויות, הקשורים בגיוון והכלה, בניית מיומנויות ושינויי אקלים. נושאים אלה המשיכו להעסיק אותם גם לאחר פרוץ המגיפה.

תקשורת – המשיבים הביעו דאגה מפני עמידה בקצב השינוי הטכנולוגי. לתפישתם היתרון העיקרי של טרנספורמציה דיגיטלית בענף, הוא לצורך המאבק בפייק ניוז ובדיסאינפורמציה.

קמעונאות – המשיבים בענף זה הביעו אופטימיות בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, לתחושתם טכנולוגיה משפרת את ההשפעות החברתיות החיוביות של המעבר לעבודה מרחוק.

רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: גיא הכט

לדברי רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: "נתוני המחקר מספקים תובנות מחקריות על התנהגות ארגונית, לגבי האופן שבו הם התמודדו ומתמודדים עם האתגרים שהציבה מגיפת הקורונה, והצורך בעבודה מרחוק ובריחוק חברתי. הממצאים מאשרים מגמות שראינו גם בישראל, לגבי האצת השימוש בפלטפורמות עבודה הוליסטיות, המאפשרות שולחן עבודה מרחוק, שיתוף קבצים, פלטפורמות שיח ועוד, תוך דגש על אבטחה מקסימלית. המחויבות של מיקרוסופט היא להמשיך ולספק פתרונות אלה לארגונים. פתרונות המעצימים את העובדים דרך הנגשה מאובטחת של טכנולוגיה. גמישות בתהליכי העבודה ישמשו מפתח להצלחה בחזרה לשגרה ההיברידית ומעבר".