יום העצמאות ה-73: אתגרי ההיי-טק לשנים הבאות

בשנה שעברה מגיפת הקורונה הביאה עימה חוסר ודאות גדול וכניסה למשבר כלכלי. במהלכה עצרו המשקיעים את ההשקעות והחברות צמצמו במהירות את הוצאותיהן (ענף ההיי-טק מאוד גמיש – כ-70% מההשקעות בתעשייה מקורן מחו"ל).

ולכן השיקה רשות החדשנות את מסלול המענק המהיר, אשר גישר על פער המזומנים ונתן מענק לחברות חדשניות עם Runway של פחות מ-12 חודש (650 מלש"ח, כ-240 חברות). בתום השנה הסתבר כי בהיי-טק המצב הוא טוב באופן ניכר מבשאר חלקי המשק, וזאת בשל מספר סיבות:

 א. חזרת המשקיעים הביאה לשיא של כל הזמנים בהשקעות הון סיכון בישראל – בעיקר השקעות בחברות בשלבי הצמיחה, אך גם בשלבים המוקדמים. בשל עידוד רשות החדשנות, הגענו לגידול הגבוה בעולם במספר סבבי המימון.

ב. נוצר גל של הנפקות בבורסת ת"א והיא הפכה לערוץ מימון להיי-טק הישראלי, זאת לאחר שנים ארוכות של מאמץ רגולטורי מקיף ליצירת תנאי שוק מתקדמים בישראל.

ג. נוצר גל הנפקות בבורסות בניו יורק – אשר הופכת מספר רב של חברות צמיחה ישראליות לחברות ציבוריות גדולות ובינלאומיות. זאת, לצד ניפוח שווי משמעותי, שאף יוצר שוויים גבוהים במיוחד בתחומים מסוימים.

ד. נוצרה כניסה מאסיבית של המשקיעים המוסדיים הישראלים להשקעות טכנולוגיות, לרבות בהשקעות הון סיכון, שמלווה בהזרמת כסף מקומי חדש/נוסף להיי-טק ובחיבור ממשי בין תעשיית הון הסיכון והגופים המוסדיים בישראל.

ה. ההנפקות וריבוי עסקאות סקנדרי (עסקת סקנדרי מאפשרת לבעלי המניות הקיימים בחברה לממש את אחזקתם הרבה לפני שהחברה נמכרת) הביאו לאקזיטים וליצירת ערך משמעותי למשקיעים, ליזמים ולעובדים, והעמידו את המשקיעים, את היזמים ואת העובדים הבכירים במצב מעולה ועם "עתיד ורוד".

ו. תנאי ההעסקה (") והשכר ממשיכים לצמוח יחד עם צמיחת הענף, והביקוש לעובדים חוזר לרמתו טרום המשבר.

גבר על הקורונה. ההיי-טק הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock

אתגרים בתחום החדשנות

נדרשת תוספת הון אנושי טכנולוגי רבה, אשר ניתן להשיגה בפרט על ידי מיצוי ההון האנושי בקרב האוכלוסיות בתת ייצוג (נשים, חרדים, ערבים ופריפריה).

נדרש לבצע את המעבר מה-Start-up Nation ל-Scale-Up Nation – לצורך כך נדרשת השקעה גדולה בתשתיות ומנועי צמיחה (קוונטום, בינה מלאכותית וביו קונברג'ס). הרשות מקדמת תכניות לאומיות בנושא (1.25 מיליארד שקל, 5 מיליארד שקל, ו-4 מיליארד שקל – בהתאמה).

נדרש לתמוך ביצירת וצמיחת חברות טכנולוגיה שלמות בישראל, אשר תרומתן לצמיחה, לתעסוקה ולכלכלת ישראל משמעותית הרבה יותר מאשר מרכזי המו"פ הבינלאומיים הנפוצים כיום.

תרומתו של ההיי-טק לבניית העוצמה הכלכלית והמדינית של ישראל

ההיי-טק הוא מקור עוצמתה מדינת ישראל – 14.5% מהתמ"ג, כ-50% מהייצוא התעשייתי, כ-10% מהמועסקים במשק (גידול מואץ בשנים האחרונות), וכ-24%(!) ממס ההכנסה של השכירים בישראל. 

ההתאוששות המהירה של ההיי-טק היא זו שהצילה את כלכלת ישראל מהתרסקות בעקבות הקורונה.

כיום, ההיי-טק והחדשנות הישראלית מהווים את הנכס העיקרי של מדינת ישראל –ראשי מדינות מגיעים לביקורים ונפגשים עם ראשי רשות החדשנות ונחשפים לתהליכי העבודה ולמדיניות הרשות. מנהלי קרנות ומנהלי חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם מגיעים לישראל, רוכשים חברות ומגדילים את אחזקותיהם בישראל – נכס שמתורגם גם למדדים כלכליים וגם למדדים מדיניים.

מה צפוי בעתיד?

השנים הקרובות הן שנות מבחן לתעשייה בישראל – מדינת ישראל צריכה לתרגם את יכולותיה ומשאביה לביצוע קפיצת מדרגה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות שיעצבו את העשורים הבאים בתחומי הבינה המלאכותית, ביו קונברג'נס וקוואנטום ולמצות את היכולות הללו לביצוע קפיצת מדרגה ביצירת הערך, בפריון ובהכנסות לכלכלת ישראל. יש להצמיח חברות שלמות וגדולות עם השפעה רוחבית על המשק ולהמשיך להתרחב ולתפוס הובלה בתחומי העתיד (בינה מלאכותית, ביו קונברג'נס). אני מאמין כי לאור הפעילות המאומצת של הגורמים השונים בממשלה, ולאור היזמות הישראלית והתבגרות האקוסיסטם, כלכלת ישראל תבצע קפיצת מדרגה משמעותית. 

הכותב הוא יו"ר רשות החדשנות