המטרה: להכשיר את דור מנהלי העתיד לקרוא ולהבין נתונים

המלצת הוועדה מטעם המועצה הלאומית למחקר היא לחייב כל סטודנט לכל מקצוע ללמד קורס מבוא למדעי הנתונים ● זה נראה טיפה מוזר, כי מה לסטודנט להיסטוריה ולמדעי הנתונים, אבל יש בכך היגיון רב

מדעי הנתונים - תחום שצריך להיות חובה בכל אוניברסיטה? אילוסטרציה: BigStock

ועדה של המועצה הלאומית למחקר המליצה השבוע לשלב את לימודי מדעי הנתונים בכל תחומי הידע שנלמדים באוניברסיטאות לתואר ראשון. המשמעות שהיא שכל סטודנט יהיה חייב להשתתף בקורס מבוא למדעי הנתונים – ברמות שונות, בהתאם לתחומי הלימוד שלו. להמלצה הזו, אם תתקבל, עשויה להיות משמעות דרמטית, שתשפיע בתוך כמה שנים על פרופיל המנהלים ומקבלי ההחלטות בשוק – כמעט בכל המגזרים. יש לציין שעל פי ההמלצה, ההחלטה האם לקבל אותה תהיה נתונה בידי כל אחד מראשי האוניברסיטאות.

חבר הוועדה, פרופ' ניב אחיטוב, לשעבר סגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, הסביר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שפורסם היום (ד'), כי הצורך בהכרת תחום מדע הנתונים הולך וגובר, והוא כבר לא רק נחלתם של מומחים שסיימו תארים מתקדמים במדעים.

מה הרלוונטיות של מדעי הנתונים לסטודנטים למדעי הרוח?

המלצות הוועדה, שהועברו למועצה להשכלה גבוהה ולמנהלי האוניברסיטאות, הן המשך למסקנות של ועדות וניירות עמדה שהוגשו בשנתיים האחרונות לממשלה ולגופים שונים, שהקו המחבר ביניהן הוא שילוב מדעי הנתונים, הבינה המלאכותית, לימודי המכונה ועוד בכל המוסדות המכשירים צעירים לעידן הדיגיטלי – מבתי הספר ועד לאקדמיה. אלא שבניגוד להמלצות האחרות, כאן מדובר בחיוב של סטודנטים ללמוד את הקורס.

שאלות הגיוניות שעולות בעקבות מסקנות אלה הן מה הרלוונטיות של לימוד מדעי הנתונים לסטודנט.ית להיסטוריה או לספרות? והאם רמת הידע שלו.ה במדע הנתונים צריכה להיות זהה לזו של סטודנט.ית שלומד.ת מקצועות כמו מנהל עסקים, מדעים ורפואה? התשובה היא: לא. במקצועות הריאליים משתמשים במדעי הנתונים הרבה יותר מאשר במקצועות ההומניים, בשיעור ניכר.

פרופ' ניב אחיטוב. צילום: ניב קנטור

פרופ' ניב אחיטוב. צילום: ניב קנטור

בקורס מבוא למדעי הנתונים, הסטודנט.ית צפוי.ה ללמוד את מחזור החיים של הדטה, שזהה בכל תחום ובכל החלטה שצריכים לקבל. מחזור הדטה, כפי שפרופ' אחיטוב הסביר בראיון, מתחיל ביכולת של הסטודנט.ית לדעת אילו נתונים הוא.היא רוצה לקבל ולהבין. אחר כך מגיעים שלבי הניתוח, הסינון ולבסוף השימוש בכלים קיימים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. מבחינתה של הוועדה, היכולת להבין את הנתונים ולדעת מה לחפש היא השלב החשוב, וכיום, חלקים גדולים מבוגרי תואר ראשון לא מצוידים בכלים אלה.

"ים המידע לקבלת החלטות – צונאמי של ממש"

במפגש של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך השבוע, הגדיר מורגן טימפסון, בכיר ביבמ, את ים המידע שצריך לקבל החלטות על בסיסו כ-"צונאמי של ממש". הוא הסביר מדוע הבינה המלאכותית היא המענה לכך, וכיצד היא יכולה לסייע למנהלים.

ד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית, הציגה בינואר השנה ממצאי דו"ח של ועדה שהיא עמדה בראשה, שהמליצה להגדיר את הבינה המלאכותית כנושא לאומי. היא אמרה עם פרסום הדו"ח כי "אם נמשיך לפעול בתחום הבינה המלאכותית ברמה הלאומית ללא השקעה בתשתיות, הפערים ביכולת שלנו בתחום יתרחבו בענק ויתחילו לפגוע ברמה שלנו. על המדינה לסגור את הפערים הדיגיטליים, כמקובל במדינות ה-OECD".

ד"ר ארנה ברי. צילום: אייל יצהר

ד"ר ארנה ברי. צילום: אייל יצהר צילום: אייל יצהר

התשתיות שעליהן דיברה ד"ר ברי הן גם התשתיות האנושיות, שהן הכי חשובות, ושם מדינת ישראל נמצאת בפיגור רב. אישור לכך קיבלנו מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם השבוע וחשף את העדר כישורי האוריינות הדיגיטלית המספקים של תלמידי ומורי ישראל. האוריינות היא הבסיס שבעזרתו יוכלו סטודנטים להשתלב בשוק העבודה. בעזרתה הם ילמדו את תורת מדעי הנתונים, ולדעת מה לבקש ואיפה לחפש, ובהתאם לזה לקבל את המידע.

השורה התחתונה: בוגרי תואר ראשון במוסד אקדמי, בכל תחום ידע, צריכים ללמוד את בסיס מדעי הנתונים, כדי שהם יוכלו להיות מנהלים ומקבלי החלטות טובים יותר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים