"מפעלים שלא יטמיעו תהליכי תעשייה חכמה 4.0 – לא ישרדו"

"ישנן סיבות רבות ומגוונות מדוע מפעלים, בארץ ובעולם, לא מטמיעים תהליכים של תעשייה חכמה 4.0. אולם, המכנה המשותף לכל סוגי המפעלים, בכל גודל, בכל מקום ומכל מגזר תעשייתי הוא אחד: מי שלא יטמיע תהליכים חכמים – לא ישרוד", כך אמר אילן אלתר, מייסד ומנכ"ל אלתרנט.

אלתר דיבר בפתח כנס תעשייה חכמה 4.0 שנערך היום (ג'). את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואלתר עצמו.

לדבריו, "מקורה של המילה 'רובוט' בצ'כית, תרגומה הוא 'עבודה' והיא הופיעה בפעם הראשונה ב-1920. תעשייה חכמה 4.0 זה לא להכניס רובוט למפעל תעשייתי, וגם לא להכניס פס ייצור למפעל – הנרי פורד הטמיע את החידוש הזה כבר ב-1913. תעשייה חכמה היא גם לא בקרי SCADA – אלה נכנסו לרצפת הייצור של מפעלים כבר ב-1979. זה גם לא הכנסת מערכות ERP, כי כבר בשנות ה-60' הן הגיעו לעולם".

אז מה כן?

"תעשייה 4.0", אמר אלתר, "היא תפיסת עולם שמשלבת בתוכה נושאים רבים: ענני ייצור, מלאי, אינטרנט של הדברים, מיכון, רובוטיקה ועוד. האינטגרציה של כלל תחומים אלה היא היכולת ליישם תעשייה 4.0. המונח קיים בשפות רבות ובמינוחים שונים: בארצות הברית הוא מכונה 'תעשייה מתקדמת' ואילו בסין הוא נקרא 'Made in China 2025'. בין אם בשם זה או אחר, נהוג לדון בהקשר שלה ב-4C: עלות, לקוח, מורכבות ותחרות. המטרה היא להביא להורדת עלויות הייצור, לייצר מוצרים בהתאמה אישית, לפשט את המורכבות ולהביא להגדלת היתרון התחרותי".

לדבריו, "תעשיה 4.0 היא עוד שלב בהפיכת התהליכים במפעלים לדיגיטליים. המטרה היא לאפשר למפעל להיות חסכוני יותר, עם הגעה מהירה יותר לשוק. לא מדובר בטכנולוגיה חדשה, זה לא מודל עסקי חדש וזה לא תהליך מבוסס תקן או תקנים אחידים".

"על כל מפעל לשאול את עצמו כמה שאלות יסוד מתוך כלל השאלות הרבות, כדי לצמצם את הוצאות התפעול ולהגדיל את הרווחיות: כמה פחת לא מתוכנן יש בו? מהי העלות של 1% פחת בשנה? מה ה-OEE (ר"ת Overall Equipment Effectiveness) – מדד יעילות הציוד? מה מצב זמינות המכונות? מה קורה אם אין הזמנות ולא מייצרים? כמה זמן לוקח מרגע הזמנה של מוצר חדש ועד אספקתו? והאם יש חיזוי לצרכים עתידיים וליכולת לספק אותם?", ציין.

אלתר אמר כי "בישראל יש 13 אלף מפעלים תעשייתיים. אלא שיש גם ירידה מתמדת בפדיון התעשייתי. הגורם העיקרי הפוגע ביעילות הכלכלית הוא הירידות בביקוש, המקומי והעולמי. מפעלים בישראל לא משקיעים בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות אצלם: 42% מהם דוחים השקעות, 27% דוחים גיוס ו-16% דוחים השקעות במו"פ. ניתוח הנתונים לאורך שנים מצביע על מגמה ברורה וחד משמעית: מפעלים שלא יערכו את השינויים המתבקשים וההכרחיים ויתקדמו לתעשייה 4.0 לא יחזיקו מעמד זמן רב".

לסיכום הוא ציין כי "מצב התעשיה בישראל הוא לא מזהיר: תהליכי הייצור עתיקים והמפעלים עובדים עם טכנולוגיות ישנות. משבר הקורונה ושערי החליפין היורדים גם הם תורמים תרומה שלילית לכך. דרושה השקעה מיידית – זה עכשיו או לעולם לא".