הקשר בין משבר הקורונה לבין אנרגיה מתחדשת

אף אחד לא ידע לצפות ששנת 2020 תהיה השנה שבה תעלה הדרישה החזקה ביותר לאנרגיה ירוקה. אבל הקשר בין משבר הקורונה לבין אנרגיה מתחדשת היה כתוב על הקיר. ככל שעלה הביקוש לפתרונות דיגיטליים במהלך השנה האחרונה, כך עלה הצורך בחשמל. כפי שכבר הוכח בעבר, ככל שעולה הצורך בחשמל כך עולה גם הדרישה לחשמל ירוק. יכול להיות ששנת 2020 תהיה השנה שתרמה הכי הרבה לאנושות, בדיעבד.

השנה האחרונה בתוך הקורונה האיצה תהליכים דיגיטליים כחלק מהפתרונות שאנשים חיפשו כדי להמשיך לעבוד ולחיות. המידע והחיבור הדיגיטלי אפשרו לעובדים להמשיך לעבוד יחד ממקומות שונים באמצעות הענן, לצרכנים בקבוצות סיכון להמשיך לבצע קניות של מזון ומוצרים באמצעות האונליין ואף לאנשים להיפגש באמצעות שיחות מקוונות כדוגמת זום.

עסקים רבים, בעיקר אלו העוסקים במתן שירותים מקצועיים, נהנו מהתהליך המהיר של הדיגיטציה. עסקים אלו נאלצו לקדם בזריזות תוכניות פיתוח עתידיות שתוכננו לשנים הקרובות ולבצע אותן בן-לילה – מעבר לשירותי ענן, חיבור העובדים לעבודה מרחוק ומתן שירות ללקוחות באמצעים מקוונים. מחקר שנעשה על ידי לשכת עורכי הדין ביייקר מקינזי העעלה, כי 78% מעסקי הטכנולוגיה והתקשורת האיצו את תוכנית הפיתוח הדיגיטלי שלהם כתוצאה ממשבר הקורונה. כפי שמנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר – "ראינו שנתיים של פיתוח דיגיטלי מבוצעים בחודשיים".

אני מאמינה שזהו רק קצה הקרחון. נראה שתהליך הדיגיטציה הוא רק אחת מהמגמות המקושרות זו לזו, אשר תשנה באמת את פעולתו של עולמנו – והמגיפה קידמה את לוח הזמנים בצורה יוצאת דופן. חלק מהותי ובלתי נפרד מתהליך הדיגיטציה הוא צריכת אנרגיה חשמלית מוגברת – הסגרים חסכו שימוש בדלק, אך הגבירו את הצורך של כולם לשירותי ענן, לשיחות מקוונות ולהעברת מידע. שימושים אלה הגדילו את צריכת החשמל בכל המדינות בעולם. לפי דו"ח של חברת בלומברג, צריכת החשמל באירופה, לדוגמה, תעלה ב-65% עד שנת 2050. ניתן, אם כך, לומר, שתהליך דיגיטציה של המערכות הוא גם תהליך חשמול של המערכות.

דרישה מוגברת לאנרגיה חלופית

העלייה בצריכת החשמל עלולה להוות חדשות רעות למאבק העולמי בזיהום ובהתחממות הגלובלית, אך המציאות היא, שככל שיש עלייה בביקוש לחשמל כך עולה הדרישה לאמץ פתרונות אנרגיה חלופית. הבעיה עם אנרגיה ירוקה, כמו אנרגיה סולרית ורוח, שהיא פחות יציבה וצפויה, מעצם טבעה, מאשר אנרגיה פוסילית. מסיבה זו כבר היום נעשה שימוש בכלים לאגירת חשמל, כמו מערכות גיבוי למרכזי נתונים וסוללות רכב חשמלי, כדי לסייע באיזון תדירות הרשת וביצועיה.

אם בעבר לא חשבו על האנרגיה הנדרשת כשבנו מרכזי נתונים, אז בתקופה האחרונה מידע ואנרגיה הפכו להיות תלויים זה בזה. כיום, כשבונים מרכזי נתונים בודקים קודם כל את קיבולת רשת החשמל. לכן אפשר לטעון, כי בעתיד, ככל שתעלה צריכת החשמל ואיתה הדרישה לאנרגיה מתחדשת, נראה גם קשר ישיר בין תהליכי דיגיטציה לבין קיימות, עד לרמה שיהפכו להיות שמות נרדפים זה לזה.

אני מאמינה, כי בשנת 2020 התחיל תהליך שיימשך גם בעתיד. במהלך השנים הקרובות נראה כיצד אפקט האדווה של תהליך הדיגיטציה המואצת עובר דרך כל המערכות החיוניות שלנו, ומשאיר אותנו עם גישה שונה מאוד, ירוקה הרבה יותר לעולם.

הכותבת היא מנהלת תחום Power Quality בחברת איטון ישראל.

רות אביאל,