הטובים להיי-טק – הטובות במיעוט

גם בשנת 2021, נראה שנשים נרתעות מללמוד את מקצועות ההנדסה – ובמקרה הרלוונטי אליי הנדסת חשמל, בטענה שאלה מקצועות "גבריים". אמירה זו רחוקה מלהיות נכונה ועלולה להוביל לתוצאה מצערת: בעוד 10 ו-15 שנים, נשים תמשכנה להיות מיעוט בתעשיית ההיי-טק. עלינו לפעול בהקדם לשינוי המצב הזה, ובהמשך אפרט כאן את הצעדים הנדרשים לעשותם.

"זה מקצוע גברי", "זה לא מתאים לנשים" ו-"בטח צריך עבודת כפיים לדעת להרכיב, לפרק ולעשות דברים בשטח. זה משהו שגברים עושים, בטח לא נשים" – שלוש התשובות שעמן בחרתי לפתוח את הטור הזה הן האמירות הנפוצות של נשים לשאלה מדוע הן לא מעוניינות ללמוד הנדסת חשמל. מדובר באחד מתחומי ההנדסה הוותיקים ביותר, שמבטיח לבוגריו ביקוש קשיח גם בתנאי מיתון ותנודות של שוק העבודה, כמו בימי קורונה אלה, תנאי שכר יציבים ומתגמלים ומגוון רחב של אפשרויות קידום, תעסוקה ובניית קריירה מבטיחה.

יש שיאמרו שמדובר בעוד תחום, אחד מני רבים, שבו קיים ייצוג חסר לנשים וש-"צריך לתת לזמן לעשות את שלו". לראייה, אפשר לתת כדוגמה את המערכת הפיננסית, שלאורך שנים אופיינה בהנהלה גברית באופן כמעט מוחלט ובשנים האחרונות ישנה מגמה מבורכת מאוד של נשים שממונות לתפקידי מפתח בבנקים, בחברות ביטוח ובגופים פיננסיים אחרים. אלא שבתחום ההנדסה זה עדיין לא קורה. וכשרואים מיעוט נשי בספסלי הלימוד ותחומים כמו הנדסה מכנית, הנדסת חשמל או הנדסת מחשבים, שעדיין מסווגים כ-"גבריים" בשל סטריאוטיפים שגויים מהעבר, מבינים עד כמה הבעיה הזו עמוקה וחמורה. מצב שבו נשים נרתעות מללמוד הנדסה, בזמן שהנדסה וטכנולוגיה הופכות לדבר דומיננטי יותר ויותר בכל תחומי החיים, הוא בעייתי. ומאחר שאין כיום מספיק סטודנטיות שלומדות הנדסה, מובן שהמצב יישאר בעינו גם בעוד 10 ו-15 שנים, למרות כל הקדמה, השינויים והפתיחות לכאורה.

אז מה עושים?

כדי להביא למהפך תפיסתי , נדרשים שינוי גישה וניפוץ עקבי ומתמשך של הסטיגמות המזוהות עם הנדסה והנדסת חשמל בפרט. תחילה, לא מדובר במקצוע "גברי" אלא במקצוע שדורש כישורים ותכונות כמו תובנה ותפיסה מדעית, ראייה מערכתית, ניהול תהליכי ויכולת סנכרון ותיאום בין מגוון מערכות ותחומי ידע. כל האיכויות הללו אינן נחלתם של גברים בלבד וקרוב לוודאי שנשים יעשו זאת בצורה טובה, חכמה ויעילה לא פחות. לעתים קרובות הן אף יעשו זאת טוב יותר. לכן, זה בהחלט מקצוע ראוי ומתאים לנשים, והן יוכלו לתרום לו ואף לפתח שיטות וטכנולוגיות איכותיות וטובות יותר, מתוך תכונתן הטבעית להעמיק בלמידה ובעשייה.

ד"ר דוד ברלה, ראש בית הספר להנדסת חשמל באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. צילום: יח"צ

לעניין "ההרכבות והפירוקים" חשוב להבהיר שמהנדסת או מהנדס הם אלה שמתכננים ומפתחים את המערכות, אך לרוב לא מרכיבים ומפעילים אותן בשטח. לכן, "העבודה הפיזית" היא לא משהו שצריך לחשוש ממנו, וגם אם נדרשת כזו, אין ספק שגם אותה נשים יוכלו לעשות באופן מיטבי.

שילוב יותר נשים בהיי-טק – אמירה חברתית חשובה

מן הראוי הוא להפנות את הזרקור לנגזרת חשובה ביותר של ההנדסה והשתלבות בתחום – שוויון בשכר. אין זה סוד שרמות השכר בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה הן מהגבוהות במשק. שילוב של יותר נשים בסולם הדרגות יבטיח צמצום בפערי השכר בחברה, יעניק לנשים עצמאות וביטחון כלכלי ויאפשר להן להתנהל ממקום של בחירה ולא של כורח. מעבר להזדמנות המקצועית שעומדת לרשותן, יש כאן אמירה חברתית, ערכית וחשובה מאין כמותה, שעשויה לשפר את חייהן ומעמדן של נשים רבות וכפועל יוצא מכך גם של ילדיהן ומשפחותיהן.

לשבירת תקרת הזכוכית יש להוביל לתהליך מואץ במטרה לסגור את הפער הצפוי על ידי עידוד של נשים למקצועות ריאליים בכלל והנדסיים בפרט, ולשחות נגד הזרם – תרתי משמע – שהתרגלנו עד כה לראות. אין צורך להכריח ולכפות, אבל בהחלט מן הראוי לחשוף נשים למדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה ופיזיקה, בדיוק כפי שחושפים אותן לריקוד, עיצוב ולתחומים אחרים, שמזוהים כ-"נשיים יותר". אימוץ שינוי בגישה יבטיח שנוכל לסגור את הפער במהרה, ולאפשר השתלבות ואף הובלה נשית בתעשייה שזקוקה לכך יותר מתמיד.

הכותב הוא ראש בית הספר להנדסת חשמל באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.